תקנות התעבורה

המידע המוצג נלקח באישור מאתר https://www.nevo.co.il

תקנות התעבורה, תשכ"א-1961*

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 4, 8, 12, 19ב, 23 ו-24 לפקודת התעבורה (להלן - הפקודה), סעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, וסעיף 3 לפקודת התעבורה (תיקון), תש"ט-1948, אני מתקין תקנות אלה ומצווה לאמור:

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

חלק א': כללי

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות

1.    בתקנות אלה –

"אוטובוס" – רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס;

תק' תשנ"ד-1993

"אוטובוס זעיר" – אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה:

תק' (מס' 2) תשס"ז-2007 תק' (מס' 3) תשע"ו-2016

(1)   הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד תשעה עשר נוסעים בנוסף לנהג;

(2)   מותקן בו מרכב תקני;

תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

(3)   משקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג;

ת"ט תשנ"ד-1993 תק' תשס"ב-2001

(4)   הוא מצוין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר, או כאוטובוס זעיר ממוגן, לפי הענין;

"אוטובוס פרטי" – אוטובוס שאינו רכב ציבורי;

"אוטובוס ציבורי" – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;

תק' (מס' 2)  תשל"א-1971 תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' (מס' 8)  תשע"ח-2018

"אופנוע" – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו;

תק' (מס' 6) תשס"ה-2005

"אופנוע להגשת עזרה ראשונה" – אופנוע שהתקיימו בו כל אלה:

תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

(1)   הוא בעל מנוע שהספקו לא יפחת מ-12 קילוואט (16 כוח סוס);

(2)   הוא נושא עמו דרך קבע ציוד להגשת עזרה ראשונה;

(3)   ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;

(4)   ניתן לגביו ולגבי הארגז שבו נישא הציוד להגשת עזרה ראשונה, אישור של אגף הרכב במשרד התחבורה;

(5)   צוין ברישיונו כאופנוע להגשת עזרה ראשונה.

תק' (מס' 12) תשע"ד-2014

"אופניים עם מנוע עזר" – אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, ושהתקיימו בהם כל אלה:

(1)   ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;

(2)   המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים;

(3)   כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש;

(4)   מותקן בהם:

(א)   צופר או פעמון;

(ב)   פנס קדמי בעל תאורה לבנה בהתאם לתקנה 132(1);

(ג)    פנס אחורי בעל תאורה אדומה בהתאם לתקנה 132(2);

(ד)   מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים בהתאם לתקנה 132(3);

(ה)   מחזיר אור מאחור בהתאם לתקנה 130(3);

(5)   אם הם אופניים שנרכשו לפני יום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014) (להלן בתקנה זו ובסימן ב'3 בפרק השני – המועד הקובע) –

(א)   הם עומדים בדרישות תקן אירופי EN15194 (להלן – התקן האירופי), העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשעות עבודתו הרגילות ומשקלם הכולל אינו עולה על 30 ק"ג;

(ב)   לא מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד;

(6)   אם הם אופניים שנרכשו במועד הקובע או לאחריו –

(א)   הם עומדים בדרישות קן רשמי ת"י 15194 – אופניים: "אופניים עם מנוע עזר חשמלי – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה" (להלן – התקן הרשמי), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו http://www.mot.gov.il/; בהעדר הפניה כאמור לא יהיה תוקף לתקן הרשמי לעניין תקנות אלה;

(ב)   מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה את פעולתה במהירות העולה על 6 קמ"ש;

(7)   הם מסומנים בתווית בהתאם לדרישות התקן האירופי והתקן הרשמי כאמור בפסקאות (5)(א) ו-(6)(א), לפי העניין;

"אורך כולל" - המרחק בין הנקודה הקיצונית שבחזית הרכב לנקודה הקיצונית שבחלקו האחורי, כשהוא נמדד בין שני משטחים העוברים דרך הנקודות האמורות וניצבים לציר המרכזי;

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007 תק' (מס' 8)  תשע"ב-2012

"אזור מיתון תנועה" - אזור שבו המהירות המרבית המותרת אינה עולה על 30 קמ"ש והוא מסומן בתמרור 222 בכניסה אליו ובתמרור 223 ביציאה ממנו;

תק' (מס' 4)  תשל"ה-1975

"אזור קנס מוגדל" - מקום האסור לחנייה או לעצירה של רכב שלגביו נקבע שיעור קנס מוגדל על פי צו לפי סעיף 30 לפקודה וסומן בשלט שבו צויין "קנס מוגדל";

תק' (מס' 4)  תשס"א-2001

"אמבולנס" - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של הנזקקים להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו או להסעה של בעלי חיים חולים או פצועים ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מטעמו;

תק' (מס' 11) תשע"ח-2018

"אתר תשתית" – אתר לא מאויש שבו מצוי מיתקן המשמש תשתית ציבורית, לרבות תשתיות מים, חשמל, תקשורת, גז, מסילת ברזל וכבישים ואשר לא נעשית בו פעילות בידי אדם למעט תחזוקה;

"בוחן" - אדם שנתמנה בכתב על ידי רשות הרישוי להיות בוחן לענין הפקודה והתקנות לפיה כולן או מקצתן;

"בעלי-חיים" - בהמות וחיות בית, למעט כלבים, חתולים ועופות בית;

"גובה כולל" - המרחק מפני הדרך עד הנקודה הגבוהה ביותר של הרכב שאינו עמוס, לרבות סולמות וכל מיתקן, מכשיר או דבר אחר המחובר אליו;

תק' (מס' 6) תשל"ה-1975

"גורר" - רכב מנועי מסחרי המותקן ומיועד לגרירת גרור, ושצויין ברשיון הרכב כגורר;

תק' (מס' 4) תשע"ו-2016

"גלגינוע" – התקן דו-גלגלי או תלת-גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי, עומד בתקן ישראלי 6230 "גלגינוע (קורקינט חשמלי) – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה" (להלן – תקן גלגינוע), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il, ואשר התקיימו בו כל אלה:

(1)   הספקו המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;

(2)   המנוע מופעל באמצעות מצערת יד;

(3)   המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים;

(4)   מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ"ש;

(5)   משקלו העצמי של ההתקן לא עולה על 30 ק"ג;

"גרור" - רכב שאינו רכב מנועי, המיועד לפי מבנהו להיגרר על ידי רכב מנועי מאחוריו, בין שהוא משמש ובין שאינו משמש להובלה, למעט רכב צדי;

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

"דיפרנציאל" – מחלק כוח ותנועה שהרכיב יצרן רכב בתהליך ייצורו, המאפשר רדיוס סיבוב והעברת כוח הנעה בין גלגלים שונים באותו סרן כהגדרתו בתקנה 266;

"דרך מהירה" - דרך שאיננה דרך עירונית, יש בה שני כבישים לפחות המיועדים לתנועת כלי רכב מנועיים בלבד, בני שני נתיבים לפחות לכל כיוון נסיעה, בין הכבישים מפריד שטח הפרדה, אין גישה לדרך מחצרים סמוכים ואין בה מפגשי מסילת ברזל או צמתים פרט להתמזגויות כבישים, ובכניסה לדרך מוצב תמרור המורה על "דרך מהירה";

תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

"דרך עירונית" - כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו "כניסה לתחום דרך עירונית", ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו "קצה תחום דרך עירונית";

תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989 תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

"הסדר תנועה" – תמרור וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך, המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך;

תק' (מס' 7) תשס"ו-2006

"הסעת תלמידים" – הסעה בשכר של ילדים לבית ספר כהגדרתו בסעיף 70ג(ד) לפקודה או לפעילות מאורגנת בעבור ילדים, או חזרה מהם, למעט בנסיעה בקו שירות, או הסעה לפי חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ"ד-1994; לענין זה, "ילדים" – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;

תק' (מס' 8)  תשנ"ג-1993

"זוטובוס" – מונית שנתקיימו בה כל אלה:

(1)   מותקן בה מרכב אחוד עם חלונות;

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(2)   משקלה הכולל המותר עולה על 2200 ק"ג ואינו עולה על 3,500 ק"ג;

(3)   גובהה אינו פחות מ-175 ס"מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא בידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב;

תק' (מס' 6)  תשנ"ט-1999

(4)   מותקנים בה, לרוחב המרכב, עד עשרה מקומות ישיבה לנוסעים, בנוסף למושב הנהג, ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב.

"זמן תאורה" - זמן הלילה וכן זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האויר או מחמת סיבות אחרות;

תק' (מס' 3)  תשס"א-2001

"חומר מסוכן" - כהגדרתו בתקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001;

"חניה" - העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין;

תק' תשנ"ד-1993

"טיולית" – רכב מנועי שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   מותקן בו מרכב שאינו מרכב אחוד;

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(2)   משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג;

תק' תשע"א-2010

(3)   (נמחקה);

(4)   מספר הנוסעים שמותר להסיע בו צוין ברשיון הרכב;

(5)   אם הרכב נרשם לראשונה לאחר כ"ב בטבת תשמ"ט (30 בדצמבר 1988) – מורכב בו מרכב תקני;

(6)   הוא מצוין ברשיון הרכב כטיולית.

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

"טרקטור" - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה ולביצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור;

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

"טרקטור משא" – טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא נע על 4 גלגלים לפחות;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(2)   משקלו הכולל המותר לא עולה על 1,800 ק"ג;

(3)   ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(4)   הוא מצויד בדיפרנציאל בכל סרן;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(5)   הוא בעל משטח הטענה שהרכיב היצרן בתהליך ייצורו, המיועד לגרירה והובלת טובין, שרוחבו לא יפחת ממטר ולא יעלה על רוחב הרכב כפי שתוכנן על ידי היצרן ואורכו לא יפחת מ-80 ס"מ;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(6)   הספק מנועו המרבי יהיה כאמור בתקנה 363ג(1);

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(7)   הוא מיועד לגרירה ולהובלת טובין;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(8)   משקלו העצמי לא יפחת מ-400 ק"ג;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(9)   הוא מיועד להסעת נהג ונוסע אחד בלבד לצד הנהג;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(10)  הוא בעל מרווח גחון שלא יפחת מ-15 ס"מ;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(11)  הוא מצויד בהילוך כוח;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(12)  הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטור משא;

תק' (מס' 5)  תשנ"ד-1994 תק' (מס' 6)  תשע"ד-2014

"טרקטורון" – רכב המיועד לשימוש בדרך שאינה סלולה שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות;

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

(2)   אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג משני צדי המושב;

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

(3)   ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(4)   הוא מיועד להסעה של עד שני נוסעים כולל הנהג;

תק' (מס' 6)  תשע"ד-2014

(5)   נפח מנועו אינו עולה על 1,500 סמ"ק;

תק' (מס' 6)  תשע"ד-2014

(6)   הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטורון;

תק' (מס' 8) תשע"ח-2018

"יבואן מסחרי" – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן – חוק רישוי שירותים);

תק' (מס' 6) תשע"ז-2017

"יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים" – מיתקן הנעה קדמי לכיסאות גלגלים, המונע באמצעות מנוע חשמלי, שהתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא מיועד להתקנה ולחיבור בחזית כיסאות גלגלים;

(2)   ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;

(3)   הספק המנוע החשמלי אינו עולה על 400w (וואט);

(4)   מהירות נסיעתו המרבית, שנקבעה בידי יצרנו, אינה עולה על 12 קילומטר לשעה.

"ימין או שמאל" - צד ימין או צד שמאל ביחס לכיוון תנועתו של הרכב אם הוא בתנועה, או ביחס לחזית הרכב אם אינו בתנועה;

"כביש" - חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו, למעט שולי הדרך;

"כביש חד-סטרי" - כל כביש שתנועת כלי רכב מותרת בו בכיוון אחד בלבד;

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

"כושר נשיאה" – משקל המשאות הניתנים להרמה ולשינוע על ידי מלגזה, לפי קביעת יצרן הרכב בהליך ייצורה;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

"כלוב" – מיתקן המיועד להגנה על הנוסעים ברכב שטח או בטקרטור משא שהוא אחד מאלה:

(1)   מיתקן הבנוי משתי קשתות המחוברות למרכב הרכב באמצעות שתי קורות לפחות, העומדות בעומס קבוע בלא עיוות בתצורתם כתוצאה מהעומס כאמור;

(2)   מיתקן הבנוי מקשת אחת המחוברת למרכב הרכב מאחורי מושב הנהג לרוחב הרכב, שהותקנה ברכב בידי יצרן הרכב בתהליך ייצורו;

תק' (מס' 6)  תשס"ו-2006

"כסא גלגלים לנכה" – (בוטלה);

"לילה" - פרק זמן שבין תום רבע שעה שלאחר שקיעת השמש לבין תחילת רבע שעה לפני זריחתה;

תק' (מס' 5)  תשל"ח-1978

"מדרכה" - חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו;

תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

"מחלף" - מפגש דרכים במפלסים שונים הכולל את הדרכים המחברות בין המפגש;

תק' (מס' 8)  תשע"ח-2018

"מוצר תעבורה" – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים;

"מכונה נגררת" - מכונה בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם לאו שאינה מיועדת להובלה ושאינה מסוגלת לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר;

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

"מכונה ניידת" - רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה;

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

"מלגזה" – מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה, שלהם מחובר מזלג או התקן אחר המיועדים להרמה ולשינוע של משאות, אשר צוינה ברישיונה כמלגזה;

תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

"מכונה ניידת רגלית" – מכונה ניידת שהתקיימו בה שני אלה:

(1)   מכוונת בידי אדם האוחז בה;

(2)   אינה מיועדת, על פי המבנה שלה, להסעת נהג או נוסעים על גביה;

תק' תשנ"א-1990

"מנהל אגף הרכב" - מי שמונה להיות מנהל אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה;

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

"מנהרה" - דרך העוברת מתחת לכביש או מסילה, או מעבר תת-קרקעי אחר המיועד למעבר רכב, שלפניו הוצב תמרור המציין אותה;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

"מסגרת בטיחות אחורית" – קשת בטיחות ממתכת, המיועדת להגנה על הנוסעים בטרקטורון, המחוברת למרכב הטרקטורון העומדת בעומס קבוע בלא עיוות בצורתה כתוצאה מהעומס כאמור;

תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

"מספר שלדה" – המספר שהטביע יצרן הרכב בעת ייצורו בשלדת הרכב, ובהעדר שלדה – במרכב;

תק' (מס' 7)  תשע"ט-2019

"מעבדה מוסמכת" – כהגדרת מעבדה מוסמכת לרכב בחוק רישוי;

"מעבר חציה" - חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על ידי הולכי רגל;

"מפגש מסילת ברזל" - מקום שדרך ומסילת ברזל חוצים זו את זו במפלס אחד והוא מסומן בתמרור שנקבע לכך;

תק' (מס' 3)  תשע"ה-2015

"מפעל" – מפעל בעל רישיון לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970;

תק' (מס' 3)  תשע"ה-2015

"מפעל בודק" – מפעל לבדיקת רכב לאחר תאונה שהורשה לכך לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970;

תק' תשמ"ז-1987

"המפקח על התעבורה" – (נמחקה);

תק' (מס' 3) תשל"ח-1978

"מרכב אחוד" - מרכב קשיח המותקן ברכב בתהליך ייצורו בין אם מחובר לשלדת הרכב (composite body) ובין אם הוא מרכב מסגרת (chassisless frame body) שחללו הפנימי תוכנן על ידי יצרן הרכב כך שיכלול תא נהג, מושבי נוסעים ומשטח הטענה פנימי למטען;

תק' תשנ"ד-1993

"מרכב תקני" - מרכב מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה;

"משקל כולל מותר" - המשקל העצמי בתוספת משקל האנשים והמטען שהתירה רשות הרישוי לרכב הנדון להסיע או להוביל;

"משקל עצמי" - משקל הרכב ללא מטען וללא נהג, לרבות משקל כל אבזרי הרכב ומשקל הדלק, המים והשמן שבו;

תק' (מס' 10)  תשס"ט-2009

"משרד התחבורה" – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;

תק' (מס' 2) תשע"ה-2015

"מתן זכות קדימה" – מתן אפשרות לעוברי דרך אחרים שלהם נקבעה זכות קדימה, להתקדם בדרך בלי לעצור, להמתין, לשנות את מהירותם או לסטות מקו התקדמותם;

"נכה" –

תק' (מס' 2) תשל"ח-1978 תק' (מס' 7) תשס"ז-2007

(א)   אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד-1954, או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), תשט"ו-1955, אישר לגביו בכתב אחד משני אלה:

(1)   שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות;

(2)   שדרגת נכותו מגיעה ל-60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב האמור עלולה לערער את מצב בריאותו;

ואם לא יכול היה לקבל אישור מאחד הרופאים האמורים – רופא שהסמיכה לכך רשות הרישוי אישר לגביו בכתב כי מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (1) או (2);

תק' תשנ"ד-1993

(ב)   "עיוור" - מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש"ל-1970;

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1991

(ג)    אדם שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה.

"נעלי בטחון" - טריזים בצורת משולש ישר-זווית המיועדים למניעת תזוזה מקרית של רכב;

"נתמך" - גרור הבנוי כך שחלקו הקדמי נח על תומך;

"נתיב" - חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים;

תק' (מס' 8)  תשע"ח-2018

"סוחר ברכב מיבואן" – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים;

תק' (מס' 8)  תשע"ח-2018

"סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן" – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים;

"עגלת יד" - עגלה המוסעת בדרך בכוח גופו של אדם וכל מיתקן או מכונה הנעים על גלגלים ומוסעים כאמור, למעט עגלת ילדים ועגלת חולים;

"עובר דרך" - המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה, או לכל מטרה אחרת;

תק' (מס' 5) תשס"ח-2008

"עמעום" - כיבוי אור גבוה בפנסי החזית, והדלקת אור נמוך, כמשמעותם בתקנה 334;

תק' (מס' 3)  תשע"ה-2015

"פנס תאורת יום (DRL – Daytime Running Lamps)" – פנס המותקן בחזית הרכב המיועד לשיפור נראות הרכב בנסיעה ביום;

תק' (מס' 4)  תשל"ב-1972 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

"פקודת הביטוח" - פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970;

"צומת" - השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל על ידי קווי שפות הכבישים או אבני השפה של אותם כבישים או על ידי הארכתם המדומה;

צומת אינו כולל –

(1)   התמזגות כבישים בדרך מהירה;

(2)   שטח המתהווה על ידי פגישה של כביש עם כניסה ויציאה לחצרים, או עם דרך גישה לבית, למגרש חניה, לתחנת דלק או למפעל, אלא אם סומן אחרת בתמרור;

תק' (מס' 4) תשל"ב-1972

(3)   התמזגות בכביש חד-סטרי שבו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה ושלפניה הוצב תמרור א-20;

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

"ציוד חריג" – רכב שמידותיו או משקלו הכולל המותר עולים על המותר לפי התקנות;

"קו עצירה" - קו לרוחב כביש או בחלק מרחבו, המסמן גבול לשם עצירת רכב סמוך לרמזור או לתמרור עצירה או לפני מפגש מסילת ברזל, או במקום שבו שוטר מכוון את התנועה;

תק' (מס' 2) תשמ"ט-1988

"קו שירות", לענין אוטובוס ציבורי - הקו למהלך האוטובוס כפי שנקבע בתעריף המאושר, ברשיון או בתקנות שהותקנו על פי הפקודה, ולענין מונית - הקו למהלך המונית בנסיעת שירות הנקבע ברשיון השירות או בתקנות;

תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

"קלנועית" – רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד;

(2)   ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;

(3)   הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד;

(4)   מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה;

(5)   הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1279 חלק 2 כיסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם;

(6)   הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.

תק' (מס' 10) תשע"ג-2013

"קלנועית ביטחון" – רכב מנועי בעל שלושה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שהתקיימו בו כל אלה:

(1)   רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד;

(2)   ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון;

(3)   הוא מיועד לנוסע אחד בלבד בעמידה;

(4)   משקלו העצמי אינו פחות מ-140 ק"ג;

(5)   משקלו הכולל אינו פחות מ-240 ק"ג;

(6)   הוא מצויד במערכת בלימה הידראולית המורכבת על שני גלגלים לפחות;

(7)   מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 16 קילומטר לשעה;

(8)   הוא עומד בתנאי היבוא לפי פקודת היבוא והיצוא, התשל"ט-1979, או בתנאים לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ"ז-1967, לפי העניין;

(9)   הוא רכב של משטרת ישראל או בשימושה או רכב שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון;

"קצין משטרה" - מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל או נציגם לענין הנדון;

"רוחב כולל" - רחבו של הרכב כשהוא נמדד בין שני משטחים אנכיים מקבילים העוברים דרך הנקודות הקיצוניות של הרכב משני צדדיו, למעט מראת תשקיף ומחוון-כיוון;

תק' (מס' 3)  תשע"ז-2016

"הרופא המוסמך" – כמשמעותו בסעיף 55א לפקודה;

תק' תשמ"ח-1987

"רחוב משולב" - דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב;

"רכב איטי" - רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינה עולה על 40 קמ"ש על ידי רשות הרישוי ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה;

תק' (מס' 11) תשנ"א-1991 תק' (מס' 11)  תשס"ה-2005 תק' תשע"א-2010 תק' (מס' 3)  תשע"ח-2017

"רכב אספנות" – אופנוע, רכב נוסעים פרטי, אוטובוס, רכב עבודה, רכב חילוץ ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות;

תק' (מס' 9) תשע"ח-2018

"רכב ביטחון" – כל אחד מאלה, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב ומשמיעים אות אזעקה בסירנה:

(1)   אמבולנס של מגן דוד אדום או אמבולנס שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;

(2)   אופנוע להגשת עזרה ראשונה שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;

(3)   רכב של משטרת ישראל;

(4)   רכב של צבא ההגנה לישראל;

(5)   רכב שמשמש את שירות בתי הסוהר לאחד מאלה (להלן – רכב שב"ס מבצעי):

(א)   למשימות מבצעיות ובלבד שניתן לגביו אישור על כך מאת נציב בתי הסוהר או מטעמו;

(ב)   לליווי של אסירים או עצירים;

(6)   רכב לכיבוי שריפות;

(7)   רכב שיטור משולב, ובלבד שמצוי בו שוטר;

(8)   רכב מסוים שרשות הרישוי אישרה אותו לכך;

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

"רכב בטיחותי" - כהגדרתו בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד-1994;

תק' (מס' 3)  תשע"ה-2015

"רכב המיועד לניסוי" – רכב מנועי הנמצא בתהליך פיתוח ומיועד לבחינה ולניסוי ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב ניסוי;

תק' (מס' 6) תשע"ז-2017

"רכב זעיר" (Quadricycle) – רכב אר מסווג על פי התקינה האירופית כסוג רכב L7e-A2 או L7e-CU או L7e-CP, ושהתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא נע על 4 גלגלים;

(2)   ההיגוי בו נעשה באמצעות הגה;

(3)   הוא מיועד להסעת נהג ונוסע נוסף בלבד או מטען;

(4)   הספק מנועו אינו עולה על 15KW;

תק' (מס' 5)  תש"ם-1980

"רכב חילוץ" - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לביצוע עבודות חילוץ וגרירה או גרירה נשלטת של רכב שיצא מכלל פעולה, שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע העבודות ושצויין ברשיונו כרכב חילוץ;

תק' (מס' 5)  תשמ"ט-1989 תק' (מס' 5)  תשנ"ד-1994

"רכב חשמלי" - רכב מנועי המונע במנוע חשמלי;

תק' (מס' 7) תשס"ו-2006 תק' (מס' 7) (תיקון מס' 3) תשס"ז-2007

"רכב להסעת תלמידים" – אוטובוס פרטי או רכב ציבורי המיועד לפי מבנהו לשמש להסעת תלמידים, שהתקיימו בו הדרישות המתייחסות לפנסי סימון ואיתות, חגורות בטיחות ושילוט, כפי שקבע השר לענין זה, המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ושצוין ברישיונו שרשאי הוא לשמש כרכב להסעת תלמידים;

תק' תשנ"ד-1993

"רכב מדברי" - רכב ציבורי בעל הנעה קדמית ואחורית שמורכב בו מרכב תקני ושצויין ברשיון הרכב כרכב מדברי;

"רכב מורכב" - תומך שמצורף אליו נתמך;

"רכב מחובר" - רכב מנועי שמצורף אליו גרור;

תק' (מס' 7) תשמ"ט-1989 תק' (מס' 11) תשנ"א-1991

"רכב מיושן" –

(1)   רכב, למעט טרקטור, גרור ואוטובוס, שבמועד חידוש רשיונו מלאו תשע עשרה שנים משנת ייצורו;

(2)   אוטובוס שבמועד חידוש רשיונו מלאו חמש עשרה שנים משנת ייצורו;

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

"רכב מסחרי אחוד (Delivery van)" – (נמחקה);

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

"רכב מסחרי בלתי אחוד (pick up)" – (נמחקה);

תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

"רכב פרטי דו שימושי (double purpose)" – (נמחקה);

תק' (מס' 14)  תשס"ה-2005

"רכב נוסעים פרטי" – רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים אשר צוין ברישיון הרכב שלו סיווג ראשי M1;

תק' (מס' 8) תשנ"ב-1992

"רכב סיור" - רכב ציבורי המיועד להסיע עד שמונה נוסעים מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב סיור;

"רכב צדי" - מיתקן להובלת אדם או מטען, המורכב על גלגל והמחובר לאופנוע מצדו;

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

"רכב שטח" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לנוע בדרכי עפר בלבד, ואשר התקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא נע על 4 גלגלים לפחות;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(2)   נפח מנועו אינו עולה על 1,500 סמ"ק;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(3)   משקלו העצמי אינו עולה על 900 ק"ג;

(4)   ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(5)   הוא מיועד לפי מבנהו להסעת נהג ועד שלושה נוסעים;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(6)   מורכבים בו בתהליך הייצור צמיגים בעלי לחץ אוויר נמוך;

תק' (מס' 6) תשע"ד-2014

(7)   הוא צוין ברישיון הרכב כרכב שטח;

תק' (מס' 7) תשס"ח-2008

"רכב שיטור משולב" – רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאושר על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו כרכב שיטור משולב;

(הוראת שעה)  תשס"ו-2006 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

"רכינוע" – רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס"מ;

(2)   ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית;

(3)   הוא מיועד לנוסע אחד בלבד;

(4)   מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה;

(5)   משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק"ג;

(6)   משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק"ג;

(הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

(7)   הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בענינים כמפורט להלן:

(א)   יציבות;

(ב)   נראות;

(ג)    מניעת החלקה;

"רשות תימרור מרכזית" - המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אצל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה;

"רשות תימרור מקומית" - מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית לגבי התחום או המקומות שקבעה;

"שביל" - דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך;

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996 תק' (מס' 11)  תשע"ח-2018

"שול הדרך" – השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של ארבעה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות מארבעה מטרים משפת הכביש;

"שטח הפרדה" - כל מבנה, אי תנועה, סימון שטח על פני הדרך, גינה, שטח לא סלול וכיוצא באלה, המחלקים את הדרך לארכה;

תק' (מס' 3)  תש"ס-2000

"שטח הפרדה בנוי" - שטח הפרדה המחלק את הדרך לאורכה באמצעות התקן מוגבה מעל הכביש כגון אבן שפה מוגבהת, מעקה בטיחות או צמחיה;

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

"שנת ייצור" - (נמחקה);

"תומך" - רכב מנועי המיועד לתמוך ולגרור נתמך;

תק' (מס' 3) תשע"ה-2015

"תלת אופנוע" – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר צויין ברשיונו כתלת אופנוע או תלת קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 550 ק"ג ואינו מיועד להובלת טובין;

"תעודה" - רשיון, היתר, אישור או פטור;

"תמרור" - כל סימון, אות או איתות לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי דרך;

"תעריף" - שכר הסעה וכל שירות הכרוך בה, שנקבע בחיקוק או בתנאי רשיון שניתן על פי חלקים ה' או ו', או רשימת קווי שירות כמשמעותו בתקנה 384 ושכר הנסיעה שנקבע לקו שירות כאמור או לחלק ממנו, הכל לפי הענין;

תק' (מס' 8)  תשע"ח-2018

"תקלת בטיחות סדרתית" – כהגדרתה בחוק רישוי שירותים.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

פרק שני: הוראות כלליות

בקשה לתעודה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

2.    הוראות תקנות אלה לגבי בקשה לתעודה יחולו גם על בקשה לחידוש התעודה.

הגשת בקשה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

3.    (א)  כל בקשה לפי תקנות אלה תוגש בכתב לרשות המוסמכת לתת את התעודה או לרשות אחרת שנקבעה (בפרק זה - הרשות), ואם נקבע לבקשה מסויימת טופס לפי תקנות אלה, תוגש הבקשה לפי הטופס כאמור; היתה הבקשה לחידוש התעודה, תצורף אליה התעודה המוחלפת.

(ב)  המבקש ימציא לרשות בבקשתו פרטים, מסמכים, תצלומים, תכניות, הצהרות ופרטים נוספים, כפי שתדרוש, וישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשתו.

סמכויות הרשות לגבי תעודות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

4.    (א)  הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה, לתת תעודה או לסרב לתתה, לחדשה או לסרב לחדשה, ורשאית היא להתנות בה תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, בדרך כלל או לסוג מסויים או למקרה מיוחד, להגביל את תקופת תקפה, להתלותה ולבטלה, זולת אם יש בפקודה או בתקנות אלה הוראה אחרת.

(ב)  תעודה או כל שינוי תנאי או הגבלה בה יינתנו בכתב.

המצאת תעודות לשם רישום שינויים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

5.    החליטה הרשות על שינוי בתעודה שנתנה, לרבות התנאים וההגבלות שבה, תודיע על כך לבעליה. בעל תעודה שקיבל הודעה כאמור, חייב להמציא את התעודה תוך הזמן הנקוב בהודעה על מנת שהרשות תרשום בה את השינוי.

ביטול תעודות תק' (מס' 3) תש"ל-1970

6.    הודיעה הרשות לאדם על ביטול תעודה שנתנה לו או על התלייתה, חייב אותו אדם להחזירה לרשות תוך הזמן הנקוב בהודעה.

פטור לסוגיו תק' (מס' 3) תש"ל-1970

7.    מקום שאפשר לתת פטור לפי תקנות אלה יכול שיינתן לאדם או לסוג בני אדם בכלל או למקרה מיוחד, או לסוג של מקרים.

חובה למילוי תנאי תעודות תק' (מס' 3) תש"ל-1970

8.    מי שניתנה לו תעודה חייב למלא אחרי התנאים או ההגבלות הכלולים בה, ולא ישתמש בה אדם אלא בהתאם לתנאים או ההגבלות כאמור.

חובת החזקת תעודות תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 15)  תשע"ח-2018

9.    (א)  לא ינהג אדם ברכב אלא אם כן נמצאים אתו כל אלה:

(1)   אחד לפחות מאמצעי הזיהוי המפורטים להלן:

(א)   תעודת זהות שניתנה לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965;

(ב)   דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952;

(ג)    רישיון נהיגה תקף שניתן לפי הפקודה, הכולל את תמונת בעל הרישיון;

(ד)   לגבי מי שמתקיימים בו התנאים הקבועים בתקנה 567 או 567א – רישיון נהיגה זר כהגדרתו בתקנה 562;

(2)   תעודת ביטוח כמשמעותה בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970;

(3)   כל תעודה שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג;

(4)   רשימת תנאים שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג.

תק' תשמ"ז-1987

(ב)  הנוהג ברכב או אדם שיש לו שליטה על הרכב ונמצא בקרבתו יציג כל רשיון או תעודה אחרת, כאמור בתקנת משנה (א), לכל אדם שהורשה לכך על ידי הרשות או לכל שוטר או לבוחן הנושא עמו תעודת בוחן, לפי דרישתם. לא היה בידי נוהג הרכב להציג אותה שעה אחת התעודות האמורות, יציג אותה בעצמו, תוך חמישה ימים, במקום שנקבע על ידם.

(ג)   אדם יחזיק את התעודות כאמור בתקנה זו בכל עת במצב נקי וניתן לקריאה.

תוית ברכב לנוהג חדש תק' (מס' 4) תש"ן-1990 תק' (מס' 11) תשנ"א-1991 תק' (מס' 14)  תשס"ה-2005 תק' (מס' 3)  תשע"ח-2017

9א.     (א)  לא ינהג נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק"ג אלא אם כן הוצמדה תוית כאמור בתוספת השניה (בתקנה זו – התוית) בחלון האחורי של הרכב בשוליו התחתונים כך שתיראה לנוהג אחריו.

(ב)  לא ינהג אדם שאינו נוהג חדש, כאמור, כשהתוית מוצמדת לחלון הרכב.

המועד לפעולה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

10.  מקום שתקנות אלה מטילות על אדם חובה למסור הודעה או לעשות פעולה, תימסר ההודעה או תיעשה הפעולה תוך 15 יום, זולת אם יש בתקנות אלה הוראה מפורשת אחרת.

איסור שינויים בתעודות תק' (מס' 3) תש"ל-1970

11.  לא ישנה אדם שאינו מוסמך לכך פרט בתעודה, על ידי כתיבה, שרטוט, מחיקה, טשטוש או הוספה או בכל אופן אחר ולא יחזיק תעודה ששונתה כאמור.

כפל תעודות תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' (מס' 4)  תשס"ג-2003

12.  (א)  הוכח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי תעודה אבדה, נגנבה או נפגמה או נלקחה מבעליה בידי רשות שהוסמכה לכך כדין, ובמועד פנייתו רשאי הפונה להחזיק בה, רשאית הרשות לתת כפל תעודה לאחר ששולמה האגרה לכך.

תק' (מס' 5) תשל"ז-1977

(ב)  מצא בעל התעודה או מי שהרכב בשליטתו או מי שאחראי לרכב את התעודה המקורית לאחר שקיבל כפל ממנה - יחזיר את הכפל לרשות.

חובה להודיע על שינוי תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 3) תשל"ג-1973

13.  (א)  בעל תעודה יודיע על כל שינוי שחל בכל פרט מן הפרטים הרשומים בתעודה וימציא לרשות לפי דרישתה את התעודה לשם רישום השינוי בה; שלחה הרשות לבעל התעודה תעודה נוספת שנכללו בה השינויים, יחזיר בעל התעודה את התעודה הקודמת לרשות.

תק' (מס' 8) תשס"ז-2007

(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), על שינוי שחל בכתובת למשלוח דואר, יודיע בעל תעודה שהוא תושב כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לפקיד הרישום כמשמעותו בחוק האמור.

תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' תשמ"ו-1985

(ב)  בעל רשיון נהיגה שנתגלו אצלו מחלות לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה, יודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי.

הטלת חובה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

14.  לא נקבע על מי מוטלת חובה בתקנות אלה יראוה כמוטלת על הנהג, על בעל רשיון הרכב, על בעל הרכב, על המחזיק ברכב ועל מי שהשליטה עליו בידו.

תחולת תקנות על רכב משא תק' תשס"ד-2003

14א.  חובה או איסור החלים לגבי רכב מסחרי, רכב מסחרי אחוד או רכב מסחרי בלתי אחוד, הקבועים בתקנה מתקנות אלה, יראו אותם כחלים גם לגבי רכב המצוין ברישיונו כרכב משא, רכב משא אחוד או רכב משא בלתי אחוד, לפי הענין.

שימוש בהתאם לרשיון תק' (מס' 3) תש"ל-1970

15.  לא ישתמש אדם ברכב באופן השונה מן השימוש הנקוב ברשיון הרכב או בכל תעודה אחרת שניתנה על פי הפקודה או תקנות אלה.

אגרות תק' (מס' 3) תשמ"ד-1984 תק' תשס"ג-2002 תק' (מס' 12)  תשס"ו-2006

15א.  (א)  האגרות לפי תקנות אלה יהיו כמפורט בתוספת הראשונה, והן ישתנו ב-1 באפריל של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), בחודש ינואר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר בשנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

תק' (מס' 3) תשמ"ה-1985

(ב)  המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת הראשונה כפי שתואמה לפי האמור בתקנת משנה (א).

תנאים למתן תעודה או לחידושה תק' תשמ"ז-1987

15ב.  מקום שתקנה מתקנות אלה מתנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (להלן בתקנה זו - הרשות) או חידושה, רשאית היא שלא לתתה למבקש התעודה (להלן - המבקש), להתלותה או שלא לחדשה אם –

(1)   יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי שלהרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין - אם היה העונש מאסר על תנאי או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס אם היה העונש קנס;

תק' (מס' 15) תשס"ה-2005

(2)   לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי;

(3)   הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה;

(4)   המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה;

(5)   רשיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה;

(6)   המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה;

(7)   המבקש הורשע בשלוש עבירות תעבורה או יותר או בעבירה לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, למעט עבירות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה.

ביטול תעודה או התלייתה תק' תשמ"ז-1987

15ג.   הרשות שנתנה תעודה לפי תקנות אלה רשאית לבטלה או להתלותה עד שיתמלאו תנאים שתקבע, אם –

(1)   נתקיים בבעל התעודה האמור בתקנה 15ב(1) עד (3);

(2)   הוברר לרשות שתנאי מתנאי התעודה לא קויים או שהנסיבות שהיו קיימות בעת מתן התעודה השתנו או שהתעודה הושגה על סמך הודעה כוזבת.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

חלק ב': הדרך והתנועה בה

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

פרק ראשון: סמכויות

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן א': המפקח על התעבורה

סמכויות המפקח הארצי על התעבורה תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989

16.  המפקח הארצי על התעבורה רשאי –

(1)  לקבוע בהודעה ברשומות את דוגמאות התמרורים, סוגיהם, מידותיהם, צבעיהם, צורותיהם, משמעויותיהם, אופן הצבתם וסימונם;

(2)  לקבוע הסדרי תנועה או לפטור מהם באופן כללי או למקרה מסוים.

מתן פטור לעורך ניסוי תק' (מס' 12) תשע"ח-2018

16א.  (א)  המפקח הארצי על התעבורה רשאי, למטרת ביצוע ניסוי, בהתייעצות עם רשות הרישוי ועם קצין משטרה, להחליט על מתן פטור לעורך הניסוי או מי מטעמו, מהאמור בתקנה אחת או יותר מהתקנות שבפרק השני לחלק ב' לתקנות אלה בתנאים או בלא תנאים, לפי העניין.

(ב)  בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול המפקח הארצי על התעבורה את ההשפעות האפשריות של ביצוע הניסוי על התנועה, ובכלל זה את השיקולים האלה:

(1)   השמירה על בטיחות המשתמשים בדרך במהלך הניסוי, ולרבות משתתפי הניסוי;

(2)   צמצום ההפרעה לזרימת התנועה בדרכים שעלולה להיגרם כתוצאה מביצוע הניסוי;

(3)   מתן מענה לאירועי חירום שעלולים להתרחש במהלך ביצוע הניסוי;

בתקנה זו, "ניסוי" – שימוש בטכנולוגיה חדשה, או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ב': רשות תימרור מרכזית

סמכות רשות תמרור מרכזית תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989

17.  (א)  רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו.

(ב)  ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (א) ורשות התמרור המקומית לא פעלה על פיה, רשאית רשות התמרור המרכזית לקבוע את הסדר התנועה ויראו אותו כאילו הוצב, סומן, הופעל או סולק בידי רשות התמרור המקומית.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ג': רשות תימרור מקומית

סמכות רשות תמרור מקומית תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989 תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

18.  (א)  זולת אם הורתה רשות התמרור המרכזית אחרת, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה, או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד), להציב, לסמן או לסלק בכל דרך שבתחומה –

תק' (מס' 8)  תשע"ב-2012

(1)   תמרורי אזהרה והתראה;

תק' (מס' 8)  תשע"ב-2012

(2)   תמרורי הוריה 220 עד 229;

תק' (מס' 8)  תשע"ב-2012

(3)   תמרורי זכות קדימה 304 ו-305;

תק' (מס' 8)  תשע"ב-2012 תק' (מס' 3)  תשע"ג-2013 תק' תשע"ד-2013

(4)   תמרורי איסורים והגבלות 404, 435 ו-436 שתוקפם רק בשעות הלילה ותמרור 437 ו-439 לגבי הסדרי חניה;

תק' (מס' 8)  תשע"ב-2012

(5)   תמרורי תחבורה ציבורית 510;

תק' (מס' 8)  תשע"ב-2012 תק' (מס' 7)  תשע"ז-2017

(6)   תמרורי מודיעין והדרכה למעט תמרור 618 ו-636;

תק' (מס' 8)  תשע"ב-2012

(7)   תמרורי סימון על פני הדרך, למעט תמרורים 811, 812 ו-818;

תק' (מס' 8)  תשע"ב-2012

(8)   תמרורים באתר עבודה;

תק' (מס' 8)  תשע"ב-2012

(9)   סמלים כמפורט בנספח להודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים), התשע"א-2010;

תק' (מס' 3)  תשע"ג-2013

(10)  תמרורי רמזורים ובקרת נתיבים 722.

תק' (מס' 11) תשנ"א-1991 תק' (מס' 2) תשס"א-2001 תק' (מס' 4) תשס"א-2001 תק' (מס' 4) תשס"ג-2003 תק' (מס' 8) תשע"ב-2012 תק' (מס' 3) תשע"ג-2013 תק' (מס' 7)  תשע"ז-2017

(ב)  בתחום שנקבע לה בידי רשות התמרור המרכזית בהודעה בכתב, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה, או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד), לקבוע הסדר תנועה, למעט קביעת תמרורים 230, 231, 309, 310, 501 עד 509 ו-511 עד 513.

(ג)   רשות תמרור מקומית רשאית, בהסכמת רשות תמרור מרכזית ובהתייעצות עם קצין משטרה, לקבוע כל הסדר תנועה שלגביו לא ניתנו הוראות על פי תקנות משנה (א) ו-(ב).

(ד)  רשות תמרור מקומית תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו ואחזקתו של כל הסדר תנועה שבתחומה.

תק' (מס' 8) תשס"ז-2007 תק' תשע"א-2010 תק' (מס' 8) תשע"ב-2012 תק' (מס' 3) תשע"ג-2013 תק' (מס' 7)  תשע"ז-2017

(ה)  רשות תמרור מקומית רשאית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי – לגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד, לקבוע הסדר תנועה זמני, למעט קביעת תמרורים 230, 231, 309, 310, 501 עד 509 ו-511 עד 513;

בתקנת משנה זו, "הסדר תנועה זמני" – הסדר תנועה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, שניתן להארכה מזמן לזמן לתקופה של ארבעה חודשים, מנימוקים שיירשמו ולאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי.

תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989

19.  (בוטלה).

כללי תעתיק תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

19א.  שמות המופיעים על גבי תמרורים ייכתבו על פי כללי התעתיק, מכתב עברי לכתב לטיני ולכתב ערבי, שהחליטה עליהם האקדמיה ללשון העברית לפי סעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953, ושפורטו בהנחיות המפקח על התעבורה.

פטור מחובת סימון אבני שפה תק' (מס' 13)  תשע"ג-2013

19א.  (א)  רשות תימרור מקומית רשאית להתנות חניה בתשלום בדרך אף אם אבני השפה לא סומנו לסירוגין בצבע כחול או אם אין אבני שפה בהתקיים אחד מאלה:

(1)   אבני השפה עשויות מאבן מעוצבת;

(2)   מקום שבו מוצבת עמדת תשלום לצד כל מקום חניה;

(3)   בדרך מתבצעות עבודות שאינן מאפשרות סימון אבני השפה ומוצב בו תמרור 901.

(ב)  פטור מסימון דרך לסירוגין בצבע כחול, בדרך שאין בה אבני שפה או בדרך כאמור בתקנת משנה (א)(1) יחול רק אם הציבה רשות התימרור המקומית תמרור 626 או 627 ותמרור 439 או תמרור ס-51 ותמרור 629 הכולל הודעה בדבר חובת התשלום, ימי התשלום ושעות התשלום או עמדת תשלום, במרחק שאינו עולה על 60 מטרים בין תמרור לתמרור, בין תמרור לעמדת תשלום או בין עמדת תשלום לעמדת תשלום;

בתקנה זו, "עמדת תשלום – מיתקן מסומן המוצב על מדרכה או בשול דרך, המשמש לתשלום בעבור החניה בדרך שבה החניה מותנית בתשלום.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

סימן ד': קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי

סמכות קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

20.  (א)  קצין משטרה רשאי להציב בדרך תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם משטרת ישראל ויראוהו כמוצב כדין.

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

(ב)  קצין משטרה צבאית פיקודי רשאי להציב תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם המשטרה הצבאית בשטח צבאי שבמרחב הפיקוד ויראוהו מוצב כדין.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

פרק שני: התנהגות בדרך

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן א': כללי

חובתו של עובר דרך תק' (מס' 3) תש"ל-1970

21.  (א)  כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.

(ב)  כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –

(1)   יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;

(2)   יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;

(3)   יפריע את התנועה ולא יעכבנה;

(4)   יסכן חיי אדם.

תק' (מס' 3)  תשל"ו-1975

(ג)   לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.

ציות לתמרורים  תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 4)  תשל"א-1971

22.  (א)  עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.

(ב)  האותות הניתנים על ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה.

ציות לשוטר, פקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע"מ תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 4)  תשס"ג-2003 תק' (מס' 9)  תשע"ד-2014

23.  (א)  עובר דרך חייב לציית –

תק' (מס' 4) תשס"ג-2003

(1)   להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני);

תק' תשע"א-2010

(1א) להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה;

תק' (מס' 4) תשל"ב-1972 תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' תשנ"ח-1997 תק' (מס' 5) תשסא-2001 תק' (מס' 8) תשס"ז-2007 תק' (מס' 9) תשע"ד-2014

(2)   לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים, או על ידי פקח עירוני, או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע"מ או על ידי עובד נת"א במדים.

(ב)  הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך.

(ג)   תמרור נייד שהוצב בדרך על ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין.

איתות שוטר ופקח להכוונת תנועה  תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' תשנ"ח-1997

24.  (א)  (1)   האות "התקדם" יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון התנועה כשכף היד פתוחה, או על ידי אור לבן בזמן תאורה;

תק' תשנ"ח-1997

(2)   האות "עמוד" יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה, או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות "עמוד" יכול להינתן גם בהרמת היד או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם.

תק' תשנ"ח-1997

(ב)  האות שיינתן על ידי שוטר או על ידי פקח עירוני, יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדוייקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות.

בקיאות ברכב תק' (מס' 3) תש"ל-1970

25.  לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו.

הנוהג ברכב תק' (מס' 3) תש"ל-1970

26.  אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:

(1)   הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך;

(2)   הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים;

(3)   הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני;

(4)   הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.

מצב כללי של הרכב תק' (מס' 3) תש"ל-1970

27.  (א)  לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך.

(ב)  לא ינהג אדם רכב אלא אם מבנהו של הרכב, ציודו, אבזריו, סימונו ונשיאת מטענו הם בהתאם להוראות הפקודה או תקנות אלה, לרבות תנאים בהיתר וברשיון.

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

(ג)   לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו.

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

(ד)  לא ינהג אדם רכב שבו הוגבלה בכל אופן שהוא, למעט הגבלה זניחה, יכולתו לראות את הדרך והתנועה בה מן השמשה הקדמית של הרכב או האחורית או זו שלצד הנהג או זו שלצד הנוסע במושב הקדמי.

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

(ה)  על אף האמור בתקנת משנה (ד) מותר לנהוג ברכב שבו קיימת הגבלת ראות מן השמשה האחורית, אם מותקנות ברכב, מכל שנת ייצור, מראות תשקיף.

תק' תשע"ה-2014

(ו)   לא יתקין אדם ברכב מכשיר או אבזר המשבש או העלול לשבש מכשיר אכיפה ובכלל זה שיבוש היכולת לזהות את הרכב, ולא ינהג אדם ברכב שיש בו מכשיר כאמור.

חובה להחזיק בהגה או בכידון תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 9) תש"ל-1970 תק' (מס' 6)  תשנ"ד-1994

28.  (א)  נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(ב)  (1)   בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –

(א)   לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;

(ב)   לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);

(2)   בתקנת משנה זו –

"דיבורית" - התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;

"טלפון" - מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.

תצוגה הנראית לנהג תק' (מס' 8) תשס"ז-2007

28א.  (א)  ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור.

תק' (מס' 6) תשס"ט-2009 תק' (מס' 8) תשע"ח-2018

(ב)  האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את הרשות הארצית לכבאות והצלה או את שירות הביטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צבא הגנה לישראל למטרה ביטחונית.

(ג)   על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב שבו מותקנת תצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה.

חובה להחזיק במושכות תק' (מס' 3) תש"ל-1970

29.  הרוכב על בהמה או המוליך אותה יחזיק בידיו את המושכות כל זמן שהיא נמצאת בדרך ואינה קשורה לעצם קבוע.

מכשירים אופטיים תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 5)  תשל"ז-1977 תק' (מס' 4) תשמ"ג-1983

30.  (א)  בעל רשיון נהיגה המסתייע בשעת בדיקת כושר ראייתו במכשירים אופטיים או שצויינה ברשיונו חובה להסתייע במשקפים אופטיים או בעדשות מגע (להלן בתקנות אלה - מכשירים אופטיים) לא ינהג רכב מנועי אלא אם הוא מרכיב אותם מכשירים, ולא ינהג אוטובוס, מונית או רכב מסחרי המסיע מעל 8 נוסעים אלא אם הוא מחזיק אצלו בשעת הנהיגה מכשירים אופטיים כאמור, נוסף על המכשירים שהוא מרכיב.

תק' (מס' 5) תשל"ז-1977

(ב)  הוראות תקנת משנה (א) יחולו על מי שנוהג ברכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה, אם בטופס הבקשה לרשיון נהיגה צויינה חובה להסתייע במכשירים אופטיים.

תק' (מס' 4) תשמ"ג-1983

(ג)   לא ינהג אדם רכב מנועי אם הוא מרכיב עדשות טלסקופיות.

דרך שיוחדה למשחקי ילדים תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' תשמ"ח-1987

31.  (א)  יוחדה דרך למשחקי ילדים ונאסרה בה נהיגת כלי-רכב על ידי הצבת תמרור מתאים בתוספת שלט בצורת מלבן ועליו מודעה "משחקי ילדים" - לא ינהג אדם ברכב באותה דרך, אלא אם הדבר דרוש לצרכי אדם מתושבי הסביבה או לצרכי הציבור ואין לספקם בדרך אחרת.

תק' תשמ"ח-1987

(ב)  הנוהג ברכב ברחוב משולב יאפשר להולכי רגל ולילדים המשחקים בו את פעילותם ולא ימשיך בנסיעה אלא אם כן הבטיח שנסיעתו לא תסכן אותם.

רכב משטרה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 4) תשל"ה-1975 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' (מס' 4) תשס"ג-2003

32.    (א)  רכב של משטרת ישראל שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל לא יחולו לגביו הוראות חלק ב' אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.

תק' (מס' 4)  תשס"ג-2003

(ב)  רכב שבשימוש צבא הגנה לישראל שהנוהג או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל, לא יחולו לגביו הוראות חלק ב', אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:

(1)   הרכב נמצא בתוך שטח המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או בשטח שמפקד צבאי הכריז עליו שטח סגור לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לרבות לצורכי אימונים בשטח האמור;

ת"ט תשס"ג-2003

(2)   נעשה שימוש ברכב לצורכי אימונים, בדרך פתוחה למעבר הציבור, באישור ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציג שהוסמך מטעמו.

תק' (מס' 6) תשס"ז-2007

(ג)   (בוטלה).

תק' (מס' 14) תשס"ו-2006 תק' (מס' 15) תשס"ו-2006 תק' (מס' 6) תשס"ז-2007

(ד)  רכב שבשימוש שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל במסגרת פעילות מבצעית או הכנות, אימונים או הדרכות לפעילות כאמור, לא יחולו לגביו הוראות חלק ב' או ד', אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ב': הכביש ונתיביו

החובה להשתמש בכביש בלבד תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 2) תשל"א-1971

33.  (א)  במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש, אלא אם יש הוראה אחרת בחלק זה.

תק' (מס' 2)  תשל"א-1971

(ב)  עובר דרך ישתמש בדרך או בקטע ממנה בהתאם לשימוש הרגיל והמתוכנן של הדרך לרבות השימוש והציות למיתקני הדרך שהוצבו או סומנו גם אם מיתקנים אלה ניזוקו או נפרצו ואינם מונעים אותה שעה את המעבר והשימוש בדרך; בתקנת משנה זו, מיתקני דרך - לרבות גדר, מעקה, גינה וכיוצא באלה.

תק' (מס' 7) תשע"ז-2017

(ג)   על אף האמור בתקנת משנה (א) –

(1)   רשאי מי שלומד נהיגה או משתלם בנהיגה, כשהוא מלווה במורה נהיגה, לסטות לשול הדרך ולחזור לכביש על פי הוראות מורה הנהיגה;

(2)   רשאי נוהג רכב לחצות את הקו המסמן את שול הדרך ואת השול, כדי להגיע לאתר התשתית הנמצא בצד הדרך או לחזור ממנו לכביש;

(3)   אם הוצב בשול הדרך תמרור 501 או סומן שול הדרך בתמרור 501, רשאי הנוהג ברכב מן הסוג שצוין בתמרור לנסוע בו, ויראו לגביו את שול הדרך כאילו היה כביש.

ייעודו של כביש, שביל או נתיב תק' תשמ"ז-1987 תק' (מס' 4)  תשנ"ה-1995

34.  (א)  בכביש, בשביל או בנתיב שיועדו וסומנו לסוג מסויים של כלי רכב או לעוברי דרך מסויימים, לא ישתמשו נוהגי רכב או עוברי דרך אחרים.

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכב אופנים ישתמש בצדו הימני הקיצוני של הכביש אף אם הוא כביש שבו הוקצה נתיב לתחבורה ציבורית.

התנועה בצד ימין תק' (מס' 3) תש"ל-1970

35.  נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד-סטרי, או בצדו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות חלק זה.

דרך מחולקת תק' (מס' 3) תש"ל-1970

36.  (א)  בדרך המחולקת לארכה על ידי שטח הפרדה, יראו כל אחד מהכבישים משני צדי שטח ההפרדה ככביש חד-סטרי.

(ב)  בדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה, ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לשטח ההפרדה, לא יעבור אותו ולא יעמיד בו רכב או בעל-חיים אלא אם הותר הדבר על-פי תמרור ובמקום שהותר.

(ג)   בכביש המחולק על ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני.

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(ד)  בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, "צומת" – לרבות מפגש עם כביש אחר.

תק' תשל"ט-1978 תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996 תק' (מס' 5) תשנ"ז-1997 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' תשע"ה-2014

(ה)  בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה לא ייכנס נוהג רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג לצומת ולא יעבור בו אלא בנתיב הימני ביותר באותו כיוון נסיעה אלא אם כן הוצב בו תמרור 613 המתיר לרכב נסיעה בנתיבים נוספים. לענין זה לא יובא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית.

כיוון התנועה בכביש חד-סטרי תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

37.  לא ינהג אדם רכב בכל קטע של כביש חד-סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר באותו כביש.

מעבר על פני מדרכה או שולי הדרך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' תשנ"א-1990

38.  (א)  לא ינהג אדם רכב או בעלי חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, אלא לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם.

תק' (מס' 3)  תשל"ו-1975 תק' (מס' 4)  תשנ"ה-1995

(ב)  הנוהג ברכב שאינו מנועי, וכן בטרקטור וברכב איטי חייב להימין ולנסוע בשולי הדרך אם הדבר דרוש ואפשר כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו.

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1991

(ג)   הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב העוסק בניקוי המדרכה, השביל או הנתיב.

נהיגה סביב מקום חסום תק' (מס' 3) תש"ל-1970

39.  (א)  נמצא בכביש מבנה, עמוד, אי או שטח סגור לתנועת כלי רכב המחייבים סטיה מן הכיוון הישר, לא יעבור נוהג רכב או מוליך בעלי-חיים אלא מימינם אלא אם יש תמרור במקום המורה לנהוג משמאלם.

(ב)  נמצא מקום חסום כאמור בכביש חד-סטרי, יעברו נוהגי כלי הרכב הן מימינו והן משמאלו, זולת אם תמרור מורה על אופן הסטיה.

תנועת מכונה ניידת תק' תשמ"ח-1987 תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996 תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

39א.  (א)  לא ינהג אדם במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה עד 30 ק"מ בשעה או במכונה ניידת רגלית בדרך אלא לשם חצייתה וכאשר הנסיעה היא לביצוע העבודה של המכונה הניידת או בדרך עירונית שבתחום של עד 500 מטרים מהמפעל של בעלה כמשמעותו בחלק י' או מחזיקה.

(ב)  לא יגרור אדם במכונה ניידת גרור אלא אם כן הגרור הוא ציוד לביצוע העבודה שאליה מיועדת המכונה הניידת על פי קביעת יצרנה.

תק' תשנ"ח-1997

(ג)   לא ינהג אדם במכונה ניידת שרוחבה, אורכה או גובהה חורגים מהקבוע בתקנה 313 ובכפוף לאמור בתקנה 279(ג)(4) עד (6), לפי הענין.

(ד)  קצין משטרה כהגדרתו בתקנה 85(ז) רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה ניידת החורגת מהתנאים האמורים בתקנה זו.

תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

(ה)  (בוטלה).

תק' תשנ"ח-1997

(ו)   לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן נקט את כל האמצעים הדרושים למניעת סיכון, פגיעה, או הפרעה לתנועה.

תק' תשנ"ח-1997

(ז)   לא ינהג אדם במכונה ניידת במהירות העולה על 40 קמ"ש.

תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

(ח)  לא ינהג אדם ולא יפעיל מלגזה אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרו רשות הרישוי והאגף לפיקוח על העבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה וניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי.

תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

(ט)  לא ינהג אדם מכונה ניידת אופנית אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ומאת גוף שאישרה לכך, וניתן לו היתר מאת רשות הרישוי לנהוג מכונה ניידת כאמור.

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

39ב.  (בוטלה).

תנועת טרקטורון ובטיחותו תק' (מס' 5) תשנ"ד-1994

39ג.   (א)  לא ינהג אדם בטרקטורון בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.

(ב)  מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 40 קמ"ש.

(ג)   הנוהג בטרקטורון לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברשיון הרכב.

תק' (מס' 4) תשע"ט-2018

(ד)  לא ינהג אדם בטרקטורון ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חובשים קסדת מגן שסומנה כאמור בפרט 9 לחלק ג' בתוספת השניה, ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן, והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.

תנועת טרקטור משא ובטיחותו תק' (מס' 5)  תשס"ה-2005

39ד. (א)    הנוהג בטרקטור משא לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן ניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.

תק' (מס' 3) תשס"ז-2007

(ב)  מהירות נסיעתו של טרקטור משא לא תעלה על 40 קמ"ש.

(ג)   לא ינהג אדם בטרקטור משא ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג' לתוספת השניה.

תנועת רכב שטח ובטיחותו תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

39ה.  (א)  לא ינהג אדם רכב שטח בכביש אלא לשם חצייתו.

(ב)  מהירות נסיעתו של רכב שטח לא תעלה על 40 קמ"ש.

(ג)   הנוהג ברכב שטח לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.

(ד)  לא ינהג אדם ברכב שטח ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג' לתוספת השניה.

הגבלת נהיגה בטרקטור תק' (מס' 5) תשס"ה-2005

39ו.   (א)  לא ינהג אדם בטרקטור שמשקלו העצמי עולה על 3,200 ק"ג או שצמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק"ג אלא לאחר 6 חודשים מיום שניתן לו רישיון לפי תקנה 177.

(ב)  נוהג בטרקטור לא יסיע נוסע על הטרקטור אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שניתן לו רישיון כאמור.

תנועת מכונה ניידת רגלית תק' (מס' 11) תשס"ה-2005 תק' (מס' 6)  תשס"ו-2006

39ז.   (א)  לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית אלא אם כן מלאו לו 16 שנים.

(ב)  הנוהג במכונה ניידת רגלית לא יסיע עליו אדם אחר.

(ג)   על אף האמור בתקנה 54 לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית במהירות העולה על 4 ק"מ בשעה.

תק' (מס' 6)  תשס"ו-2006

סימן ב'1: קלנועית

פטור מחובת רישיון רכב תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

39ח.  בעל קלנועית והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

פטור מחובת רישיון נהיגה תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

39ט.  הנוהג בקלנועית פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

נהיגת קלנועית תק' (מס' 6) תשס"ו-2006 תק' תשע"ה-2014

39י.   (א)  לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים.

(ב)  לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעילה בבטחה.

(ג)   לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה.

תנועת הקלנועית תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

39יא. (א)  לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא לשם חצייתו.

תק' תשע"ה-2014

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג בקלנועית בכביש אם מתקיים אחד מאלה:

(1)   הכביש הוא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר;

(2)   הכביש הוא בדרך עירונית ומתקיים אחד מאלה:

(א)   אין לצד הכביש מדרכה;

(ב)   לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;

(ג)    בנסיעה בקלנועית לא ניתן לעלות על המדרכה או לרדת ממנה.

תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

(ב1) לא ינהג אדם בקלנועית במנהרה.

(ג)   לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה.

(ד)  בתקנה זו – נהיגה לרבות דחיפת הקלנועית.

(הוראת שעה)  תשס"ו-2006 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

סימן ב2: רכינוע

פטור מחובת רישיון רכב (הוראת שעה) תשס"ו-2006 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

39יב. בעל רכינוע והנוהג בו פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

פטור מחובת רישיון נהיגה (הוראת שעה) תשס"ו-2006 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

39יג.  הנוהג ברכינוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

נהיגת הרכינוע (הוראת שעה) תשס"ו-2006 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

39יד. (א)  לא ינהג אדם ברכינוע אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים.

(הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

(ב)  לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתו.

תק' (מס' 4) תשע"ט-2018

(ג)   לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור בפרט 1א(2) לחלק ג' בתוספת השנייה, ובלבד שהיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנהיגה.

תק' (מס' 4) תשע"ט-2018

(ד)  הוראות תקנה זו יחולו בין אם מתקיימות ברכינוע פסקאות (4) עד (7), כולן או חלקן, להגדרה "רכינוע" ובין אם לאו.

תנועת הרכינוע ובטיחותה (הוראת שעה) תשס"ו-2006 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

39טו. (א)  לא ינהג אדם ברכינוע בכביש אלא לשם חצייתו או אם הכביש בתחום מושב או קיבוץ.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג ברכינוע בכביש שאינו בתחומי מושב או קיבוץ, אם התקיים אחד מאלה:

(1)   אין לצד הכביש מדרכה;

(2)   לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;

(3)   לא ניתן בנסיעה ברכינוע לעלות על המדרכה או לרדת ממנה;

(ג)   לא ינהג אדם ברכינוע במהירות העולה על 13 קילומטר לשעה.

תק' (מס' 4) תשע"ט-2018

(ד)  הוראות תקנה זו יחולו בין אם מתקיימות ברכינוע פסקאות (4) עד (7), כולן או חלקן, להגדרה "רכינוע" ובין אם לאו.

מבנה הרכינוע תק' (מס' 5) תשע"ט-2019

39טו1. (א)        לא ינהג אדם ברכב מנועי שהוא בעל זוג כלכלים יחיד המחוברים בציר אחד, אלא אם כן מתקיימות בו פסקאות (1) עד (7) להגדרה רכינוע.

(ב)  לא ישנה אדם את המבנה של רכינוע באופן שיגרום לכך שיחדלו מלהתקיים בו דרישות ההגדרה רכינוע, כולן או חלקן.

תק' (מס' 12) תשע"ד-2014

סימן ב'3: אופניים עם מנוע עזר

נהיגה והחזקה באופניים עם מנוע עזר תק' (מס' 12)  תשע"ד-2014

39טז. לא ינהג אדם באופניים שבהם מותקן מנוע עזר או יחזיק בהם בבעלותו, בין אם מתקיימות בהם פסקאות (5)(א) ו-(6)(א) בהגדרת אופניים עם מנוע עזר ובין אם לאו, אלא אם כן –

תק' (מס' 4) תשע"ו-2016

(1)  מלאו לו שש עשרה שנים או יותר;

(2)  באופניים כאמור התקיימו הדרישות האלה:

(א)   אם נרכשו לפני המועד הקובע –

(1)   המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים בלבד;

(2)   מסומן על גביהם מספר השלדה וסימון לפי התקן האירופי, לרבות סימון ההספק המרבי של המנוע החשמלי והמהירות המרבית של האופניים;

יראו אופניים המסומנים לפי פסקת משנה (2) כאילו נרכשו לפני המועד הקובע זולת אם מספר השלדה, תאריך הייצור או אמצעי זיהוי אחר על האופניים מעידים אחרת;

(ב)   אם נרכשו במועד הקובע או לאחריו –

(1)   המצערת אינה מאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע במהירות העולה על 6 קמ"ש;

(2)   מסומן על גביהם מספר שלדה וסימון בר-קיימא של המילים "אופניים עם מנוע עזר";

ת"ט תשע"ד-2014 תק' (מס' 5) תשע"ט-2019

(3)   הודבקה עליהם תווית בהתאם למאפיינים והמידות של הסימון שבתוספת הארבע עשרה, שתמוקם במקום מרכזי וגלוי לעין על גבי שלדת האופניים והתקיים בהם האמור באותה תווית;

תק' (מס' 5) תשע"ט-2019

(3)  התקיים בו אחד מאלה:

(א)   ניתן לו רישיון נהיגה לפי סימן ב' לחלק ג', לרבות רישיון נהיגה שאיננו בתוקף, ולמעט רישיון נהיגה לפי תקנה 179;

(ב)   עמד בהצלחה בבחינה עיונית לפי תקנה 205 לאחת מדרגות רישיון הנהיגה האמורות בפסקת משנה (א);

(ג)    ניתן לו אישור מאת רשות הרישוי על עמידתו בהכשרה לנהיגה כאמור, בעניינים האמורים בתקנה 205;

תק' (מס' 5) תשע"ט-2019

(4)  הוא חובש קסדת מגן, כאמור בסעיף 65ג לפקודה, שמוצמד לה מחזיר אור שייראה בבירור על ידי המשתמשים האחרים בדרך.

שינויים באופניים עם מנוע עזר תק' (מס' 5)  תשע"ט-2019

39טז1. לא ישנה אדם את המבנה של אופניים עם מנוע עזר, באופן שיגרום לכך שיחדל מלהתקיים בהם האמור בתווית הסימון כאמור בתוספת הארבע-עשרה, ואם הוא יצרן, יבואן או משווק של אופניים עם מנוע עזר – באופן שיחדלו מלהתקיים בהם פסקאות (1) עד (7) להגדרה אופניים עם מנוע עזר או דרישות תקנה 39טז(2)(א) או (ב), לפי העניין, כולן או חלקן.

פטור מחובת רישום, רישוי ורישיון נהיגה תק' (מס' 12)  תשע"ד-2014

39יז.  נהג אדם באופניים שבהם מותקן מנוע עזר או החזיק בהם בבעלותו לפי תקנה 39טז, יהיה פטור –

(1)  מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה;

(2)  מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודה.

תק' (מס' 6)  תש"ע-2010  הוראת שעה

39יח. (פקעה).

תק' (מס' 4) תשע"ו-2016

סימן ב'3א: גלגינוע

רישוי ורישום של גלגינוע והרוכב בו תק' (מס' 4) תשע"ו-2016

39יח1. (א)        בעל גלגינוע פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

(ב)  הרוכב על גלגינוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודה.

סימון תק' (מס' 4) תשע"ו-2016

39יח2. גלגינוע יישא תווית סימון כאמור בחלק ג' לתוספת השנייה וצמיגיו יסומנו על ידי היצרן או היבואן לפי הוראות תקן גלגינוע.

תק' (מס' 10) תשע"ג-2013

סימן ב'4: קלנועית ביטחון

פטור מחובת רישיון רכב תק' (מס' 10) תשע"ג-2013

39יט. בעל קלנועית ביטחון והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

פטור מחובת רישיון נהיגה תק' (מס' 10) תשע"ג-2013

39כ.  הנוהג בקלנועית ביטחון פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

תק' (מס' 6)  תשע"ז-2017

סימן ב'5: יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים

פטור מחובת רישיון רכב תק' (מס' 6) תשע"ז-2017

39כא. בעל יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

פטור מחובת רישיון נהיגה תק' (מס' 6) תשע"ז-2017

39כב. הנוהג ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

נהיגה ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים ובטיחות תנועתה תק' (מס' 6)  תשע"ז-2017

39כג. (א)  לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים.

(ב)  לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים בכביש אלא לשם חצייתו.

(ג)   לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה.

(ד)  לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא אם כן היא רתומה לכיסא גלגלים.

(ה)  לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא אם כן קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שדגם המיתקן עומד בדרישות הטכניות המפורטות בנוהל שקבע מנהל אגף הרכב לעניין בדיקת המעבדה, אשר נמסר למעבדה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בעניינים כמפורט להלן:

(1)   אופן החיבור לכיסא הגלגלים;

(2)   יציבות יחידת ההינע החיצונית המשולבת עם כיסא הגלגלים;

(3)   כושר בלימה;

(4)   תאורה;

(5)   עמידת הדגם בדרישות תאימות אלקטרומגנטית (EMC);

(6)   התנאים הקבועים בפסקאות (1) עד (4) להגדרת יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים.

תק' (מס' 6)  תשע"ז-2017

סימן ב'6: רכב זעיר

נהיגה ברכב זעיר תק' (מס' 6) תשע"ז-2017

39כד. לא ינהג אדם ברכב זעיר אלא בדרך עירונית בלבד.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ג': סטיה, פניה ונסיעה אחורנית

סטיה מנתיב נסיעה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

40.  (א)  לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון.

(ב)  בכביש שאינו חד-סטרי המחולק לשלושה או לחמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד על ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו.

(ג)   נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי.

אין פניה אלא בבטחה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

41.  נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.

פניה ימינה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

42.  נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש.

פניה שמאלה תק' תשמ"ז-1987

43.  (א)  נוהג רכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו –

(1)   מכביש חד סטרי - כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש;

(2)   מכביש דו סטרי - כאשר רכבו נמצא ככל האפשר קרוב לאמצע הכביש ובלבד שלא יפריע את התנועה מכל כיוון אחר;

(3)   מכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר - מהנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.

(ב)  נוהג רכב הפונה שמאלה ייכנס לכביש שלתוכו הוא פונה –

(1)   בכביש חד סטרי - לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה;

(2)   בכביש דו סטרי שבו נתיב אחד בכיוון הנסיעה - בקשת רחבה לצד הימני של הכביש;

(3)   בכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר - לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.

(ג)   הוראות תקנה זו לא יחולו אם סומן בכביש אחרת.

פניית פרסה תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 3) תשל"ו-1975 תק' תשמ"ו-1985

44.  (א)  לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן - פניית פרסה), אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא.

תק' תשמ"ח-1987 תק' (מס' 11) תשע"ח-2018

(ב)  בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה, ולעניין תקנת משנה זו, יראו תמרור או סימון המחייב נסיעה בכיוון מסוים בלבד, שאיננו פנייה שמאלה או פניית פרסה, כתמרור או סימון האוסר על פניית פרסה.

נסיעה אחורנית תק' (מס' 3) תש"ל-1970

45.  נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –

(1)   סיכון או פגיעה;

(2)   הטרדה או הפרעה.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ד': פגישה ועקיפה

פגישה בדרך צרה ובדרך תלולה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

46.  (א)  שני כלי רכב הבאים מכיוונים נגדיים בכביש שאינו רחב במידה מספקת למעבר חפשי של שניהם, יפחיתו הנוהגים ברכב את מהירות נסיעתם ויימינו את רכבם ככל האפשר לשפת הכביש ולפי הצורך אף מעבר לשפת הכביש, עד כדי בטחון מפני התנגשות.

(ב)  נפגשו כלי הרכב כאמור בדרך תלולה והנסיבות מחייבות עצירתו של אחד מהם, חייב הרכב היורד להיעצר.

עקיפה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 9) תש"ל-1970

47.  (א)  נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב-נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970 תק' (מס' 11) תשע"ח-2018

(ב)  מותר לנוהג רכב לעקוף רכב אחר מצדו הימני במקרים אלה:

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

(1)   נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך;

(2)   בפניה שמאלה אל כביש חד-סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי;

תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 11) תשנ"א-1991

(3)   נוהג הרכב נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית;

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

(4)   נוהג הרכב נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

(ג)   בלי לפגוע בהוראות תקנת משנה (א) ותקנה 35, בכביש חד-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד והנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

(ד)  נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

(ה)  נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל-חיים באחד מאלה:

(1)   הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל;

(2)   הוא נמצא אחרי התמרור א-30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל;

תק' תשמ"ז-1987

(3)   הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה;

(4)   הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת;

תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984

(5)   הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים;

תק' (מס' 11) תשע"ח-2018

(6)   (נמחקה).

תק' תשנ"א-1990

(ו)   הוראת פסקה (4) בתקנת משנה (ה) לא תחול על –

תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989

(1)   עקיפה בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה;

(2)   עקיפת בעלי-חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

(ז)   נוהג רכב לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות חלק זה.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' תשע"א-2010 תק' (מס' 6)  תשע"א-2011

(ח)  נוהג רכב לא יעקוף רכב עוקף אלא אם הכביש חד-סטרי או בכביש שהותרה בו העקיפה לפי תמרור או לפי הוראות תקנות אלה ויש בו יותר משני נתיבים באותו כיוון נסיעה; לענין זה לא יבוא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית. הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר, ועל רכב מסחרי או על רכב עבודה שמשקלם הכולל עולה על 3,500 ק"ג ורכב כאמור לא יעקוף רכב עוקף אחר בכל דרך.

רכב שנעקף תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

48.  (א)  נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו.

תק' (מס' 3) תשל"ו-1975

(ב)  נוהג ברכב המוביל מטען חורג, ואשר אין אפשרות לעקפו עקב תנאי הדרך והתנועה בה, חייב להאיט את מהירות נסיעתו, ובמידת האפשר והצורך לרדת מעבר לשפת הכביש ואף לעצור את הרכב, כדי לתת לכלי רכב הנמצאים מאחוריו לעקפו בבטחה.

תק' (מס' 4) תשמ"ו-1986 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

(ג)   הנוהג ברכב מנועי שבשל מטענו, או בשל שיפוע הדרך, נאלץ לנסוע במהירות נמוכה שיש בה כדי לעכב כלי רכב הנוסעים מאחוריו, חייב להימין ולנסוע בשול הדרך כאשר השול מיוצב באספלט ופנוי כדי לתת לכלי רכב שמאחוריו אפשרות לעקפו.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ה': ריווח

ריווח בין רכב לרכב תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 3)  תשנ"א-1990

49.  (א)  לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה.

תק' (מס' 3) תשנ"א-1990

(ב)  בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב.

נסיעה בשיירה תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 9) תש"ל-1970 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

50.  (א)  כשכלי רכב נוסעים זה אחר זה בדרך שאינה דרך עירונית, ישמור הנוהג ברכב על ריווח מספיק בין רכבו ובין הרכב הנוסע לפניו, כדי להבטיח זרימה תקינה של התנועה וכדי לאפשר לרכב הבא מאחוריו, אשר מהירות נסיעתו עולה על שלו, להיכנס ללא סיכון לאותו ריווח.

(ב)  רכב מחובר, רכב מורכב או רכב הגורר רכב אחר דינם לענין תקנה זו כרכב אחד.

(ג)   הוראות תקנה זו לא יחולו על לוויות ותהלוכות.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ו': מהירות

מהירות סבירה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

51.  לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב.

האטה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

52.  בכפוף לאמור בתקנה 51 חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה:

(1)   בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם;

(2)   בדרך שאיננה פנויה;

(3)   כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא;

(4)   בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן;

(5)   בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות;

(6)   בהתקרבו למעבר חציה;

(7)   בהתקרבו לפסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל;

(8)   בירידה תלולה או ארוכה;

(9)   בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו;

(10)  בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך;

(11)  בפגשו או בעקפו בעלי-חיים;

(12)  בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו;

תק' תשנ"ח-1997

(13)  בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו;

תק' תשמ"ח-1987

(14)  ברחוב משולב;

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(15)  באזור מיתון תנועה;

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(16)  במנהרה.

בלימת פתע תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

53.  לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום, אלא לשם מניעת תאונה שאי-אפשר למנעה בדרך אחרת או אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה; האמור בתקנה זו לא יחול על בלימת רכב לשם ניסוי בלמיו, בתנאי שלא יערוך אדם ניסוי כזה אלא לאחר שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים והבטיח שאין הניסוי עלול לסכן או להפריע לרכב הנוסע בדרך.

מהירות מרבית מותרת תק' תשמ"ז-1987 תק' תשנ"ח-1997

54.  (א)  לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן:

תק' (מס' 3)  תש"ס-2000 תק' (מס' 8) תשע"ב-2012

סוג הרכב

מקום

דרך עירונית

דרך עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ

דרך שאינה עירונית

דרך שאינה עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ

דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי

דרך מהירה

דרך מהירה שמוצב בה תמרור 426 או 426פ

מהירות מרבית מותרת בקילומטרים לשעה

תק' (מס' 4)  תשס"ג-2003

(1) רכב מנועי למעט סוג רכב כאמור בפסקאות (2) עד (5)

50

כמצוין בתמרור

80

כמצוין בתמרור

90

110

כמצוין בתמרור

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001 תק' (מס' 4)  תשס"ג-2003 תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(2) אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר

50

כמצוין בתמרור

80

כמצוין בתמרור

90

100

כמצוין בתמרור ולא עולה על 100

תק' (מס' 2)  תשנ"ט-1998 תק' (מס' 4)  תשס"ג-2003 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

(3) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג וברכב עבודה וטיולית

50

כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50

80

כמצוין בתמרור ולא יעלה על 80

80

80

כמצוין בתמרור ולא עולה על 80

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(4) (נמחקה)

תק' (מס' 4)  תשס"ג-2003

(5) רכב איטי, טרקטור ומכונה ניידת

40

כמצוין בתמרור ולא עולה על 40

40

כמצוין בתמרור ולא עולה על 40

40

סגורה בפניו

סגורה בפניו

תק' תשנ"ח-1997 תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ"ש.

תק' תשנ"ח-1997

(ג)   כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם  בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ"ש.

תק' תשנ"ח-1997 תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(ד)  (1)   רשות הרישוי רשאית לציין ברשיונו של רכב מהירות מרבית מותרת פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן;

(2)   לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברשיון הרכב;

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(3)   (נמחקה).

תק' תשנ"ח-1997

(ה)  לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור.

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(ה1) רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן:

(1)   בדרך עירונית – 80 קמ"ש;

תק' (מס' 3) תשע"א-2011 תק' (מס' 4) תשע"ד-2014

(2)   בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה – 100 קמ"ש ובדרך כאמור בת שני נתיבים לכל כיוון נסיעה עם שטח הפרדה בנוי – 110 קמ"ש;

תק' (מס' 4) תשע"ד-2014

(3)   בדרך מהירה – 120 קמ"ש.

תק' (מס' 4) תשע"ד-2014

(ה2) לא תקבע רשות התימרור המרכזית מהירות מרבית מותרת בדרך מהירה כאמור בתקנת משנה (ה1)(3), אלא לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה של משטרת ישראל.

תק' (מס' 11)  תשנ"א-1991 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996 תק' תשנ"ח-1997

(ו)   הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות תקנות 51 ו-52 ומכל דין אחר לענין מהירות.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ז': מפגש מסילת ברזל

האטה לפני מפגש תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

55.  (א)  נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל (להלן - מפגש) יאיט את מהירות רכבו עד כדי אפשרות לעצור על אתר לפני המסילה, וינקוט כל האמצעים להבטיח את מעברו על פני המפגש ללא עיכוב וללא תקלה.

תק' (מס' 9) תש"ל-1970

(ב)  הוראות תקנת משנה (א) יחולו על נוהג רכב המתקרב למפגש המוגן על ידי מחסום או המסומן באות אזהרה על ידי רמזור, פעמון או אמצעי אזהרה אחרים גם כשהמחסום או אות אזהרה כאמור אינם פועלים.

עצירה לפני מפגש תק' (מס' 2) תשמ"ו-1985

56.  (א)  בנסיבות האמורות להלן חייב נוהג רכב המתקרב למפגש לעצור את רכבו לפני קו העצירה, ובאין קו עצירה - לפני המחסום הקרוב, ובאין מחסום - במרחק של לא פחות מארבעה מטרים לפני פס המסילה הקרוב, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנפתח המחסום או פסק אות האזהרה, ובאין מחסום או אות אזהרה - לאחר שעבר הרכב הנוסע במסילת הברזל (להלן - רכבת); ואלה הנסיבות:

(1)   רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה;

(2)   מוצב לפני המפגש תמרור המורה על עצירה;

(3)   ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת, בין בדגל, בין באמצעות עדשה אדומה מהבהבת שמותקנת ליד תמרור המציין מקום מפגש ובין בכל דרך אחרת;

(4)   המחסום שלפני המפגש חוסם את הדרך או חלק ממנה או מתחיל להתנועע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה.

(ב)  נוהג רכב העוצר את רכבו לפני מפגש בנסיבות האמורות בתקנת משנה (א)(2) ינהג כדלקמן:

תק' (מס' 4) תשמ"ו-1986

(1)   יכבה את מקלט הרדיו, מקלט הטלויזיה או הקלטת הפועלים ברכבו;

(2)   יפתח את חלון הרכב הקרוב אליו, ובאוטובוס גם את הדלת הקדמית;

(3)   יאזין ויסתכל לשני הכיוונים לאורך המסילה כדי להיווכח אם אין רכבת מתקרבת או אם אין אות אזהרה על התקרבות רכבת, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנוכח שאין רכבת מתקרבת ושאין אות אזהרה.

מעבר אוטובוס במפגש סלול תק' (מס' 2) תשמ"ו-1985 תק' תשמ"ז-1987

57.  הנוהג באוטובוס או ברכב המסיע, או המיועד להסיע, אחד-עשר נוסעים או יותר לרבות הנהג, לא יחצה מסילת ברזל אלא אם כן הדרך בה הוא מגיע אל המפגש סלולה אספלט או בטון במרחק של 20 מטרים לפחות מן הפס הקרוב אליו.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ח': איתות

חובה לאותת ודרך האיתות תק' (מס' 3) תש"ל-1970

58.  (א)  נוהג רכב העושה אחד מאלה:

(1)   מתכונן לנוע או להפנות את רכבו;

(2)   מתכוון לסטות מנתיב נסיעתו;

(3)   עוצר את רכבו;

יתן אות בזמן וממרחק מספיקים כדי להזהיר עוברי דרך אחרים ובצורה המבטיחה כי האות ייראה לעיניהם, זולת אם סיבה סבירה מנעה אותו מלתת אות כאמור.

(ב)  נתן נוהג רכב אות כאמור בתקנת משנה (א) יפסיק את מתן האות משהשלים אותה פעולה שלשמה ניתן האות.

מתן אות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

59.  (א)  אות כאמור בתקנה 58(א) יינתן כדלקמן:

(1)   לענין פסקאות (1) ו-(2) - על ידי מחוון כיוון;

(2)   לענין פסקה (3) - על ידי אור הבלימה.

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

(ב)  התקלקלו מכשירי האיתות האמורים בתקנת משנה א' או באין מכשירים כאלה ברכב, יתן הנהג את האות בידו.

(ג)   נוהג רכב רשאי להוסיף לאות הניתן במכשירים כאמור בתקנת משנה א' אות בידו, אם נראה לו כי נסיבות הענין מצדיקות זאת.

האותות תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

60.  (א)  האות להנעת רכב העומד מצד ימין של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה שמאלה יינתן –

(1)   במחוון כיוון - על ידי הארת אור מהבהב מצדו השמאלי של הרכב;

(2)   ביד - בהוצאת הזרוע השמאלית עד למרפק מחוץ לרכב בקו אפקי.

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

(ב)  האות להנעת רכב למעט אופניים, העומד מצד שמאל של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה ימינה יינתן –

(1)   במחוון כיוון - על ידי הארת אור מהבהב מצידו הימני של הרכב;

(2)   ביד - בהנעת כף היד השמאלית והזרוע במעגל מחוץ לרכב בכיוון מהלך השעון;

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

(3)   באופניים - בהרמת הזרוע הימנית בקו אופקי ובניצב לכיוון הנסיעה של האופניים.

(ג)   האות לעצירה או להאטת המהירות יינתן –

(1)   באור הבלימה; או

(2)   ביד - בנענוע כף היד השמאלית והזרוע למעלה ולמטה, מחוץ לרכב, כשהזרוע בקו אפקי וכף היד מופנית כלפי מטה.

(ד)  נוהג רכב בעל הגה ימני או שמקום מושבו אינו מאפשר לו ליתן את האותות ביד כדין, יתן אותם במכשיר חשמלי.

הנוהג בעקבות רכב אחר תק' (מס' 3) תש"ל-1970

61.  נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור בתקנה 60, חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר - ללא הפרעה.

שימוש באות אזהרה תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

62.  (א)  לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי אחר ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת רשות הרישוי.

תק' תשמ"ז-1987 תק' תשנ"א-1990

(ב)  מקום שתקנות אלה מורות כי רכב יפיץ אור מהבהב או מקום שניתן היתר לרכב להפיץ אור מהבהב, יהיה הפנס כאמור בחלק ג' בתוספת השניה וצבעו –

תק' (מס' 11) תשנ"א-1991 תק' (מס' 3) תשנ"ב-1991 תק' (מס' 2)  תשנ"ח-1997 תק' (מס' 9)  תשע"ח-2018

(1)   ברכב משטרה, ברכב משטרה צבאית, ברכב הג"א וברכב צה"ל וברכב שב"ס מבצעי שאושר כרכב בטחון – כחול או כחול אדום;

תק' (מס' 7) תשס"ח-2008

(1א) ברכב שיטור משולב – כחול-צהוב;

תק' (מס' 2)  תשנ"ח-1997 תק' (מס' 6)  תשנ"ט-1999

(2)   באמבולנס של מגן דוד אדום, באמבולנס של צה"ל, ברכב לכיבוי אש - אדום;

תק' (מס' 6)  תשנ"ט-1999

(3)   ברכב שאישרה רשות הרישוי כרכב בטחון - אדום ובאישור ועדה משותפת לרשות הרישוי ולאגף התנועה במשטרת ישראל - כחול;

תק' (מס' 6)  תשנ"ט-1999

(4)   ברכב גרירה וחילוץ, ברכב עבודה, ברכב ליווי לפי תקנה 85, ברכב שמידותיו חורגות, ברכב המוביל מטען חורג ובכל רכב שקיבל היתר מרשות הרישוי - צהוב.

תק' (מס' 11) תשנ"א-1991 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

(ג)   הנוהג ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) לא יפיץ אור מהבהב כאמור אלא אם כן הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו ובשעת מילוי התפקיד בלבד ורכב גרירה וחילוץ לא יפיץ אור מהבהב אלא בעת גרירה או חילוץ בפועל.

השימוש בצופר תק' (מס' 3) תש"ל-1970

63.  (א)  מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(ב)  (בוטלה).

תק' תשמ"ז-1987

(ג)   בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ט': זכות קדימה

רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

64.  (א)  לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה:

תק' תשל"ט-1978

(1)   נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין;

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

(2)   נוהג רכב, המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (1);

(3)   נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה.

(ב)  נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי-רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה –

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

(1)   יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך;

(2)   יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש.

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

(ג)   נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר.

תק' (מס' 9) תש"ל-1970 תק' תשל"ט-1978 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

(ד)  נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה - לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר.

תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' (מס' 3)  תש"ס-2000

(ה)  נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא ייכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב - יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת.

תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(ו)   נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות.

תק' (מס' 11) תשע"ח-2018

(ז)   נוהג רכב המתקרב למעגל תנועה שלפניו מוצב תמרור 303, ייתן זכות קדימה לרכב הנמצא בתוך מעגל התנועה.

כניסה לצומת תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 4) תשל"א-1971 תק' (מס' 3) תש"ם-1980

65.  לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור.

הסעת רכב תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

66.  לא יסיע אדם רכב שעמד או חנה בצד הכביש אלא לאחר שהבטיח כי אפשר להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לעוברי דרך; הוא ייכנס במהירות שאין בה כדי סיכון או הפרעה, לאחר שנתן אות כאמור בסימן ח'.

הולכי רגל במעבר חציה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

67.  (א)  נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך.

תק' (מס' 2) תשע"ה-2015

(א1) נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, יאט את רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החצייה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, ייתן לו זכות קדימה.

תק' (מס' 2) תשע"ה-2015

(א2) התקרב נוהג רכב למעבר חצייה ובנתיב אחר האט רכב לפני מעבר החצייה, יאט את רכבו לפני מעבר החצייה האמור, ואם הרכב בנתיב האחר עצר – יעצור אף הוא; היה הולך רגל חוצה את הכביש במעבר החצייה, ייתן לו זכות קדימה.

(ב)  מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד.

כביש חסום תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

68.  כביש שנחסם או שנשאר בו מקום לתנועה בכיוון אחד בלבד, יציית עובר דרך לסימון הניתן על-ידי שוטר, אתת או תמרור; לא היה בו אחד מאלה יתן עובר דרך שנתיב תנועתו נחסם, זכות קדימה לבא כנגדו.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן י': חניה, עמידה ועצירה

חניה, עמידה ועצירה תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 9) תש"ל-1970

69.  (א)  הנוהג רכב בדרך שאיננה עירונית, המסומנת כדרך ראשית או אזורית על-ידי תמרור מודיעין לא יעצור את רכבו, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד על הכביש או על שולי הדרך בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה.

(ב)  הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על –

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

(1)   העלאת נוסעים או הורדתם בשולי הדרך;

(2)   פעולות חילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה;

(3)   ביצוע עבודות ציבוריות כאשר אין אפשרות אחרת לבצען ובמידה הדרושה לביצוע העבודות האמורות בשולי הדרך;

(4)   רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970 תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(ג)   בדרך מהירה אסורה העלאת נוסעים או הורדתם או עצירת רכב, העמדתו או חנייתו בכל מקום שבין הגדרות הקובעות את גבולות רצועת הדרך, אלא אם סומן אחרת.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

(ד)  קצין משטרה רשאי להתיר בכתב ובתנאים שייראו לו עצירת רכב בכביש לצורך ביצוע עבודות כאמור בפסקה (3) לתקנת משנה (ב) ובעל ההיתר חייב למלא אחרי תנאי ההיתר.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970 תק' תשמ"ח-1987

(ה)  הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו, ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970

(ו)   לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו עומד בדרך אם –

(1)   רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי;

(2)   הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור בתקנה 69(ב)(3).

העמדה לצידי דרך של רכב המיועד לרוכלות תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

69א.  (א)  לא יעצור אדם רכב המיועד להובלות, ולממכר מזון, פרחים, סחורות, ציוד וכיוצא באלה למסחר או להובלות, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד לצידי דרך שאיננה דרך עירונית, אלא במקום שסודר ואושר על פי דין לחניית רכב כאמור מחוץ לרצועת הדרך והשוליים וסודרה אליו גישה למקום כאמור.

(ב)  הוראות תקנת משנה (א) יחולו על כל המקומות שפורטו בתקנה 72(א) המצויים בתחום דרך שאינה עירונית.

סימון רכב עומד על פני הדרך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 9) תש"ל-1970 תק' (מס' 3)  תש"ס-2000

70.  (א)  רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד על פני הדרך, יציב נוהג הרכב משולש אזהרה כאמור בתקנה 367 שיהא נראה לעין נוהג רכב הבא מאחוריו ממרחק של 100 מטרים לפחות.

תק' (מס' 4) תשמ"ו-1986 תק' (מס' 3) תש"ס-2000

(ב)  בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם היה הרכב עומד בזמן תאורה בדרך שאיננה דרך עירונית, או אם היה הכרח להשאיר את הרכב בדרך כאמור בזמן תאורה –

תק' (מס' 3)  תש"ס-2000 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(1)   באוטובוס, ברכב עבודה או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג יציב הנוהג ברכב מיתקן עם אור מהבהב צהוב כאמור בתקנה 366, או יפעיל מכשיר המותקן ברכב ואשר באמצעותו ניתן להפעיל את כל מחווני הכיוון המותקנים ברכב בעת ובעונה אחת (להלן – מכשיר להפעלת מחווני כיוון);

(2)   ברכב, למעט רכב כאמור בפסקה (1), רשאי הנוהג בו להשתמש במכשיר להפעלת מחווני כיוון.

הפרעה לתנועה או הסתרת תמרור תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

71.  לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן –

(1)   שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה;

(2)   שהוא מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך.

מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 2) תשל"א-1971

72.  (א)  לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970 תק' (מס' 4)  תשמ"א-1981

(1)   בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד-סטרי, או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת משנה זו לא יראו בכביש חד-סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה;

תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984

(2)   על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרכה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה;

תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984

(2א) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפקודה ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל;

תק' (מס' 11)  תשע"ח-2018

(2ב) בדרך שהוצב לפניה תמרור 401;

(3)   בתוך צומת או בתחום שנים עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו;

(4)   במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם;

תק' תשמ"ח-1987

(5)   בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית;

(6)   בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטר לפניו;

(7)   בתחום שנים עשר מטר לפני קו עצירה;

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

(8)   בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת הברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש;

(9)   בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק;

(10)  בצד רכב אחר העומד או חונה בצדו של הדרך;

תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

(11)  על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה;

תק' תשנ"א-1990

(12)  בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור - בתוך עשרים מטר לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטר או יותר;

(13)  בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת;

תק' (מס' 11)  תשע"ח-2018

(14)  בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם העלאת או הורדת נוסעים;

(15)  ליד תמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם;

תק' (מס' 8)  תשע"ב-2012

(16)  ליד תמרור 437 המסמן מקום חניה לרכב של נכה בעל תווית כבתמרור.

תק' (מס' 2) תשל"א-1971

(ב)  לא יעמיד אדם ולא יחנה אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר בדרך, אף במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם תמרור מורה אחרת.

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(ג)   לא יעמיד אדם בלילה רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג או רכב עבודה ולא יחנה רכב כאמור באזור שנאסרה בו החנייה והעמדת רכב בידי רשות תמרור מקומית.

תק' תשע"ה-2014

(ד)  על אף האמור בתקנת משנה (א)(12), מותרת החניה בתחנת אוטובוסים בשבתות ובמועדי ישראל אם הוצב בה תמרור 439 המתיר חניה בשבתות ובמועדי ישראל.

איסור התנעת אוטובוס חונה תק' (מס' 3) תש"ס-2000

72א.  (א)  לא יופעל מנוע של אוטובוס בזמן חניה עד להעלאת הנוסעים באוטובוס אלא כדי למלא אוויר במערכת הפנאומטית שלו.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להפעיל מנוע של אוטובוס בזמן חניה למשך 10 דקות לפני העלאת הנוסעים לאוטובוס, או במקומות שאינם בתוך שטחים בנויים ומאוכלסים ושאינם בקטעי דרך שבתים בנויים לצדם.

רכב המוצע למכירה או שרשיונו פקע תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

73.  לא יחנה ולא יעמיד אדם בדרך רכב המוצע למכירה או רכב שרשיונו פקע.

רכב שנשאר בלי השגחה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

74.  (א)  לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב אלא לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז ולא ינוע בהעדר נהג.

(ב)  לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע.

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

(ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), מי שמפעיל מנוף או כלי אחר המחובר לרכב והמופעל רק באמצעות המנוע של הרכב, רשאי שלא להפסיק את פעולת המנוע ובלבד שהרכב נמצא בהשגחתו ושנקט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שהרכב יישאר במקומו.

(ג)   נוהג רכב לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד בדרך בעלת שיפוע אלא לאחר שבלם את גלגליו כראוי; היה רכב מנועי במורד - יטה הנוהג את הגלגלים הקדמיים לאבן השפה או לשפת הכביש הקרובה אליו וישלב אותו בהילוך אחורי, ואם היה בעליה - יטה את הגלגלים הקדמיים לעבר הכביש כשיש בו אבני שפה, או לשפת הכביש אם אין בו אבני שפה, וישלב אותו בהילוך קדמי; ברכב בעל הילוכים אוטומטיים, ישלב הנוהג את הילוך החניה.

תק' תשע"ה-2014

(ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), ברכב שיצרנו קבע לגביו הוראות לעניין עמידה וחניה יפעל הנוהג ברכב על פי הוראות היצרן.

(ד)  רכב שחובה לשאת בו נעלי בטחון שהועמד או הוחנה בדרך משופעת, יציב נהגו גם את נעלי הבטחון מתחת לגלגלים האחוריים.

חניה, עצירה ועמידה סמוך לשפת הכביש תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

75.  העוצר, המעמיד או המחנה רכב בכביש אשר בו מותר לעצור, להעמיד או להחנות יעמידנו בקו מקביל לשפת הכביש, בין אם יש בו אבני שפה ובין אם לאו, כשהגלגלים הקרובים לאבני השפה או לשפת הכביש הם במרחק של לא יותר מארבעים ס"מ מהם, זולת אם התירה רשות התימרור המקומית באותו כביש חניה זוויתית וסימנה אותו לצורך זה.

חניה מותרת לפי תמרור תק' (מס' 3) תש"ל-1970

76.  (א)  על אף האמור בסימן זה, מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה.

תק' (מס' 7) תשמ"ט-1989 תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' (מס' 8)  תשע"ב-2012

(ב)  נוהג במונית רשאי לעצור לאיסוף נוסע או להורדתו בקטע דרך עירונית, גם אם הוצב בו תמרור 433 או 818, למעט בתחום תחנת אוטובוס.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980 תק' (מס' 7)  תשמ"ט-1989 תק' (מס' 5)  תשס"א-2001 תק' (מס' 14)  תשס"ה-2005

(ג)   לא יחנה אדם רכב או מכלית המיועדים או המשמשים להובלת דלק, נוזל קורוזיבי, חומר רדיואקטיבי, חומר מאכל, חומר רעיל, גז או חומר מתלקח אחר, או גלילים להכלת חומר כאמור, אם משקל הרכב או המכלית עולה על 3,500 ק"ג ולא ישאיר רכב או מיכלית כאמור עומדים בדרך במרחק פחות מ-400 מטרים מבנין מגורים, או ממבנה ציבורי, אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים, או ממנו, או במקום שיועד לחניית רכב כאמור ואושר על ידי רשות התימרור המקומית.

גרירת רכב והחזרתו, נעילת רכב ושחרורו תק' (מס' 5) תשמ"ו-1985

77.  רכב שהורחק, הוחסן או שגלגליו ננעלו לפי סעיף 70א לפקודה, לא יוחזר לבעלו ולא ישוחרר מנעילתו אלא לאחר ששילם את האגרה או התשלום שנקבעו בתוספת החמישית.

איסור נעילת רכב ושחרורו תק' (מס' 5) תשמ"ו-1986 תק' תשמ"ח-1987

78.  (א)  לא יינעל רכב העומד או חונה בדרך ולא ישוחרר רכב שגלגליו ננעלו כדין אלא בידי מי שהורשה לכך כדין.

תק' תשמ"ח-1987

(ב)  אין באמור בתקנת משנה (א) כדי למנוע מבעל רכב לנעול גלגלי רכבו ובתנאי שינעל את גלגלי ההנעה בלבד בעת שהרכב חונה במקום שהחניה מותרת לרכב מסוגו.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן י"א: הסעת נוסעים והובלת מטען

בטיחות בנסיעה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

79.  (א)  לא יסע אדם ברכב - פרט לאופנוע, תלת אופנוע, אופניים או תלת-אופן - והנוהג בו לא יניח לאדם לנסוע בו, אלא כשגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו.

(ב)  הנוהג רכב לא יסיע אותו ולא ימשיך בהסעתו, אלא אם דלתותיו סגורות וננקטו כל שאר אמצעי הזהירות להבטחת שלומו של נוסע ושל כל אדם הנמצא בסמוך לרכב.

תק' תשע"ה-2014

(ג)   נוהג ברכב ציבורי המסיע אדם בכיסא גלגלים יעשה זאת לאחר שהכיסא עוגן לרכב, הנוסע היושב בכיסא חגור בחכורת בטיחות וננקטו אמצעי זהירות להבטחת שלומו של הנוסע בכיסא ושל האדם הנמצא בסמוך לו ברכב.

פתיחת דלת וסגירתה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

80.  (א)  לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך.

(ב)  לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע.

עליה לרכב וירידה ממנו תק' (מס' 3) תש"ל-1970

81.  לא יעלה לרכב אדם, למעט הנוהג, ולא ירד ממנו ולא יניח הנהג או הממונה על הרכב לעלות אליו או לרדת ממנו, אלא –

(1)   כשהרכב עומד;

(2)   מצדו הימני של הרכב כשהוא עומד בצד ימין של הדרך;

(3)   מצדו השמאלי של הרכב כשהוא עומד כדין מצד שמאל של הדרך; אולם מי שיושב לצד הנהג רשאי לצאת מצדו הימני של הרכב, לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים;

(4)   במקום המיועד לעליה ולירידה, אם יש ברכב מקום כזה.

הסעה לצד הנהג תק' (מס' 3) תש"ל-1970

82.  (א)  נוהג רכב מנועי המסיע לצדו אדם אחר, לא יסיענו אלא לצדו הימני אם ההגה הוא שמאלי, או לצדו השמאלי אם ההגה הוא ימני, ולא יסיע לצדו יותר מאדם אחד, אלא בהיתר מטעם רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.

(ב)  רשות הרישוי רשאית לתת היתר להסעת שני נוסעים על גבי טרקטור, מלבד הנהג, ובלבד שיותקנו מקומות ישיבה בצורה המבטיחה את שלום הנוסעים, בהתאם לתנאי ההיתר.

הסעת תלמידים תק' (מס' 11) תשס"ה-2005 תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

83.  (א)  לא יבצע אדם הסעת תלמידים, אלא ברכב להסעת תלמידים.

תק' (מס' 6) תשע"ז-2017

(א1) לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים ולא ירשה בעל רכב להסעת תלמידים ומי שהשליטה ברכב כאמור בידו לנהוג ברכב להסעת תלמידים אלא אם כן נמצא ברכב אישור שנתי בדבר תקינות מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב כאמור בתקנה 364ז.

תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

(ב)  לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים, אלא אם כן הותקן בו, מלפיו ומאחוריו, שלט כמפורט בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה והנראה מבחוץ באופן ברור ועליו המילה "ילדים", ולא ינהג אדם רכב הנושא עליו שלט כאמור, אלא אם כן הוא מבצע הסעת תלמידים.

תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

(ב1) לא יסיע אדם ילדים בעמידה בהסעת תלמידים.

תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

(ב2) הנוהג ברכב להסעת תלמידים יפעיל את פנסי האיתות המותקנים בו על פי הדרישות שנקבעו לגבי רכב להסעת תלמידים, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות.

תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

(ג)   אדם המבצע הסעת תלמידים, לא יניח עליית הילדים אל הרכב וירידתם ממנו אלא כמפורט להלן:

(1)   באוטובוס זעיר וברכב מסחרי – מהדלת הקדמית הימנית או מהדלת הימנית השניה מקדמת הרכב;

(2)   ברכב שאיננו מנוי בפסקה (1) – מהדלת הקדמית הימנית.

תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

(ד)  אדם המבצע הסעת תלמידים לא יחל בנסיעה אלא לאחר שווידא כי כל הילדים השלימו את ירידתם מהרכב והתרחקו מנתיב נסיעתו.

תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006

(ה)  אדם המבצע הסעת תלמידים יסרוק את הרכב בתום ההסעה עדי לוודא שלא נותרו בו ילדים.

חובת חגירת ילדים ברכב תק' תשס"ה-2004

83א.  (א)  בתקנה זו ובתקנה 83ב –

תק' תשע"ה-2014

"מושב אחורי" – כל מושב שאינו מושב קדמי ברכב;

"מושב בטיחות" – מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת בטיחות המיועד להסעת ילדים ברכב, שמותקנות בו חגורות המיועדות לרתימת הילד אליו, העומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה;

"מושב מגביה" – מושב המיועד להסעת ילדים ברכב כשהילד היושב עליו רתום בחגורת הבטיחות של הרכב והעומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה.

תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

(ב)  לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי ששנת ייצורו 1983 ואילך, למעט אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר פרטי, מונית ואופנוע –

(1)   ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד;

(2)   ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד.

(ג)   לא יסיע אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב.

תק' תשע"ה-2014

(ד)  לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות או במושב מגביה במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה.

חובת חגירה של חגורת בטיחות תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' תשס"ה-2004 תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

83ב.  (א)  לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה 364א או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור בתקנה 83א, לפי הענין.

תק' תשע"ה-2014

(ב)  (בוטל).

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001 תק' (מס' 6)  תשס"ד-2004 תק' (מס' 7) תשס"ו-2006

(ג)   על אף האמור בתקנה זו, מונית ואוטובוס שניתן לגביו רישיון סיור כהגדרתו בתקנה 386, שהותקן בהם במקום הנראה לעין הנוסעים, שלט המציין את חובת הנוסעים לחגור חגורת בטיחות, רשאי הנוהג בהם להסיעם גם אם הם אינם חגורים.

פטור מחגורת בטיחות תק' (מס' 5) תשנ"ג-1993

83ג.   הוראות תקנה 83ב לא יחולו על –

תק' (מס' 2)  תשנ"ט-1998 תק' תשס"ט-2008

(1)   עובד בשירות הבטחון הכללי שיש לו אישור בכתב מאת ראש שירות הבטחון הכללי, מאבטח שיש לו אישור בכתב מאת קצין מוסמך או שוטר הנוהג ברכב של משטרת ישראל ואשר המפקח הכללי של המשטרה אישר, בכתב, כי הוא רכב מבצעי, ועל כל נוסע בו; בפסקה זו, "מאבטח", "קצין מוסמך" – כהגדרתם בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998;

תק' (מס' 3)  תש"ס-2000

(1א) חייל הנוהג ברכב צבאי בנסיעה לצורך ביצוע משימה מבצעית וכל נוסע ברכב זה; בפסקה זו –

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

"נסיעה מבצעית" - נסיעה לצורך ביצוע משימה שאושרה בכתב בידי קצין מוסמך כמשימה מבצעית;

"קצין מוסמך" - קצין שהוסמך בפקודות הצבא כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, לאשר משימה מבצעית;

(2)   הנוהג והנוסע ברכב שרשות הרישוי פטרה מהחובה להתקין בו חגורות בטיחות מסיבות טכניות המונעות התקנתן או השימוש בהן והפטור נרשם ברשיון הרכב;

תק' תשנ"ד-1993

(3)   אדם שרשות הרישוי פטרה אותו, בכתב, מן החובה לחגור חגורת בטיחות על סמך אישור אחד מאלה:

(א)   מהרופא המוסמך כהגדרתו בתקנה 193(ב), כי אינו מסוגל מטעמים רפואיים לחגור חגורת בטיחות;

(ב)   מרופאו, כי הוא פגוע בגפיו העליונות והמלצת הרופא היא לפטור אותו מלחגור חגורת בטיחות;

(ג)    כי מלאו לו ארבע עשרה שנים ומשקל גופו אינו עולה על 35 ק"ג וגובהו אינו עולה על 150 ס"מ.

תק' תשנ"ד-1993

(4)   (נמחקה);

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

(5)   הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים וכן הנוסעים במונית בדרך עירונית במושב האחורי;

(6)   הנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור;

תק' (מס' 7)  תשס"ו-2006 תק' (מס' 5) תשס"ז-2007

(7)   מורה מוסמך כהגדרתו בתקנה 170, בזמן נהיגה בדרך, בידי אדם הלומד נהיגה, באוטובוס או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, ובוחן נהיגה בעת שהוא עורך את הבחינה המעשית ברכב כאמור.

הסעת נוסעים תק' (מס' 5) תשנ"ב-1992 תק' תשנ"ד-1993

84.  (א)  (בוטלה).

(ב)  לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע ברכב מן הסוגים כמפורט בטור א' להלן נוסעים במספר העולה על הנקוב לצד אותו סוג בטור ב' להלן:

טור א'                                                                          טור ב'

סוג הרכב                                                              מספר נוסעים מרבי

(1)      אוטובוס זעיר                           כפי שצויין ברשיון הרכב

תק' תשע"ה-2014

(2)      רכב נוסעים פרטי ורכב פרטי      כמספר החגורות ברכב וברכב הפטור מהתקנת חגורות

דו-שימושי                               בטיחות כמספר המקומות ברכב

(3)      רכב חשמלי                              כפי שצויין ברשיון הרכב

תק' (מס' 5) (תיקון) תשנ"ג-1993 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(4)      רכב מסחרי אחוד שמשקלו         8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברשיון הרכב צויין

הכולל המותר עד 3,500 ק"ג       פחות ואם ביום ז' באדר תשנ"ג (28 בפברואר 1993), היה לו, ברשיונו, היתר להסיע יותר מ-8 נוסעים מלבד הנהג - לפי הקבוע ברשיונו

תק' (מס' 7) תשע"ט-2019

(5)      רכב מסחרי אחוד שמשקלו         8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברישיון הרכב צוין

הכולל המותר עולה על               פחות; ואם ביום ז' באדר התשנ"ג (28 בפברואר 1993)

3,500 ק"ג                                היה לו, ברישיונו, היתר להסיע יותר מ-8 נוסעים מלבד הנהג – לפי הקבוע ברישיונו

(6)      רכב מסחרי בלתי אחוד              (1)   אם מותקן בו מרכב תקני – 8   נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא   יותר מ-6 נוסעים בנוסף לנוסעים   שבתא הנהג והכל אם לא צויינו   ברשיון הרכב פחות נוסעים

(2)   אם מותקן בו מרכב לא תקני - 6 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ-4 נוסעים במרכב והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(7)      רכב מסחרי שמשקלו הכולל       (1)   אם מותקן בו מרכב תקני – מספר נוסעים כפי

המותר עולה על 3,500 ק"ג         שצויין ברשיון הרכב ולא יותר מ-30 נוסעים מלבד הנהג

תק' (מס' 5) (תיקון) תשנ"ג-1993

(2)   אם מותקן בו מרכב שאינו מרכב תקני – 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג, ואם היה לו ביום ז' באדר תשנ"ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת יותר מ-6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג - לפי ההיתר

(8)      טיולית                                     כפי שצויין ברשיון הרכב

(9)      רכב מדברי                               כפי שצויין ברשיון הרכב

תק' (מס' 4)  תשנ"ה-1995

(10)    רכב סיור ומונית                        כפי שצויין ברשיון הרכב

(11)    רכב מנועי שאין לו ארגז, רכב     כמספר המקומות בתא הנהג בלבד

המוביל מכולה כאמור בתקנה 85א, רכב המוביל ארגז מתחלף כאמור בתקנה 85ב או רכב עבודה

(12)    גרור או טרקטור                        כפי שצויין ברשיון הרכב

תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

(13)    אמבולנס                                  6 נוסעים מלבד הנהג או מספר נמוך יותר שצוין ברישיון הרכב

תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

(ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), ברכב שניתן לו רישיון רכב בידי קצין צבא הגנה לישראל שהואצלה לו סמכות כרשות הרישוי, מותר להסיע נוסעים במספר העולה על המספר האמור בתקנת משנה (ב) ובלבד שמספרם ואופן הסעתם יהיה על פי פקודות הצבא.

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1995 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(ג)   לא ינהג אדם רכב מסחרי אחוד, רכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה על 3,500 ק"ג, טיולית או רכב מדברי שיש בו מקום ליותר מ-11 נוסעים, כשהוא מסיע נוסעים, אלא אם כן הרכב נושא עליו שלט "נוסעים" כמפורט בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה.

תק' תשע"א-2010

(ד)  (בוטלה).

תק' (מס' 4)  תשנ"ה-1995

(ה)  ברכב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) ובאוטובוס כשאינו מסיע נוסעים בקו שירות, לא יסיע אדם קבוצת ילדים שגילם עד 14 שנים, המונה 9 ילדים או יותר (בתקנת משנה זו - קבוצה) אך לא למעלה ממספר הנוסעים הנקוב בתקנות המשנה האמורות, אלא אם כן בידו היתר מאת רשות הרישוי להסעת קבוצה, לאחר שסיים בהצלחה השתלמות למסיעי ילדים שאישרה רשות הרישוי.

תק' (מס' 4)  תשנ"ה-1995

(ו)   הוראות תקנת משנה (ה) לא יחולו על מי שקיבל, לראשונה, רשיון נהיגה לדרגות 5, 6, 7 ו-11 לאחר יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996).

תק' (מס' 10)  תשס"ה-2005

(ז)   (בוטלה).

הסעת נוסעים בשכר תק' (מס' 5) תשנ"ב-1992

84א.  לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א' להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב':

טור א'                                                                          טור ב'

סוג הרכב                                                                      התנאים

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

(1)  אוטובוס ואוטובוס זעיר ציבורי      כאמור בחלק ה'

(2)  מונית

תק' (מס' 2)  תשס"א-2001

(3)  (א)   (נמחק)                                הרכב יעמוד כולו לרשות מזמין ההסעה ולא

(ב)   טיולית                                יגבה שכר מכל נוסע בנפרד

(ג)    רכב מדברי

(ד)   רכב סיור

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995

(ה)   רכב בטיחותי

תק' (מס' 2)  תשע"ד-2013

(4)  רכב מסוג N1 ורכב מסוג N2          הרכב מסיע נוסעים מישראל לאזור או מהאזור

שמוגנו נגד ירי                             לישראל; בפסקה זו, "אזור" – יהודה והשומרון.

תק' (מס' 5)  תשע"ח-2017

(5)  רכב נוסעים פרטי                         בהסעה שהיא הסעה שיתופית כאמור

בתקנה 84ב

תק' (מס' 4)  תשע"ט-2018

(6)  אמבולנס                                     בעת שהמוסע בו נזקק להשגחה או טיפול

רפואי בזמן הנסיעה

הסעות שיתופיות תק' (מס' 5) תשע"ח-2017

84ב.  יראו הסעה בשכר או בתמורה אחרת ברכב נוסעים פרטי כהסעה שיתופית, אם מתקיימים לגביה כל אלה:

(1)  סכום השכר או שווייה של תמורה אחרת בעד ההסעה שיקבל המסיע ישולם או ינתן, לפי העניין על ידי כל אחד מהנוסעים בהסעה בלבד, ולא יעלה על חלקו היחסי של כל אחד מהם בהוצאות הישירות של הנסיעה;

(2)  המסיע בהסעה, לא ביצע יותר משתי הסעות לפי תקנה זו באותו יום;

(3)  לא בוצעו ברכב הנוסעים הפרטי יותר משתי הסעות ביום של נוסעים כמפורט לפי תקנה זו;

(4)  מספר הנוסעים בהסעה אינו עולה על ארבעה, מלבד המסיע;

(5)  הנוסעים בהסעה נוסעים בה בעקבות תיאום מראש עם המסיע; לעניין פסקה זו, "תיאום מראש" – לרבות באמצעות יישום מחשב;

לעניין תקנה זו –

"הוצאות ישירות" – סכום מרבי של 2 שקלים חדשים לכל קילומטר של נסיעה;

"חלק יחסי" – ההוצאות הישירות כשהן מחולקות בשווה בין כל הנוסעים ברכב באותה נסיעה, לרבות המסיע.

הובלת מטען תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 6) תשנ"ד-1994

85.  (א)  לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות וכאשר –

(1)   המטען אינו חורג –

(א)   מחוץ לדפנות הצדדים ואינו גורם להרחבתם, ובאין דפנות לרכב - מחוץ לצדי הקרקעית המיועדת למטען, ובאין קרקעית - מחוץ לרוחב הכולל של הרכב;

תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982 תק' תשמ"ג-1982

(ב)   יותר ממטר אחד מחוץ לנקודה הקיצונית ביותר של החלק הקדמי והאחורי של הרכב כפי שקבעם יצרן הרכב, ובלבד שבמטען שאורכו חורג עד מטר אחד מן החלק הקדמי או האחורי של הרכב - יהיה המטען יחידת אורך אחת ואם היו שתי יחידות לא יפחת אורך כל אחת מהן מ-6 מטרים.

(2)   המטען מסודר באופן –

(א)   שגבהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על –

1.     2.50 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1500 ק"ג;

2.     3.00 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-1501 ק"ג עד 3500 ק"ג;

3.     3.50 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-3501 ק"ג עד 8000 ק"ג;

4.     4.00 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 8000 ק"ג;

תק' (מס' 3)  תש"ס-2000

(ב)   שהמטען או מכסהו לא יחסום ולא יגביל את שדה ראייתו של הנוהג ברכב מלפניו ולצדדיו, לא יסתיר מעיני הנהג את מראות התשקיף, למעט כאשר הרכב שמוביל את המטען מלווה כל העת על ידי רכב אחר, ולא יחסום את הכניסה לתא הנהג והיציאה ממנו;

(ג)    שהמטען או מכסהו לא יסתיר מעיני עוברי דרך אחרים את הפנסים, לוחיות-הזיהוי, מחווני הכיוון או המחזירורים של כלי הרכב; וכל סימון אחר למטרת  בטיחות;

(3)   חלוקת המשקל של המטען של הרכב וסידורו מאפשרים הובלת המטען בבטיחות וביציבות;

(4)   המטען, מכסהו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח;

תק' (מס' 4) תשמ"א-1981 תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982

(5)   המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו לא יעלו על המשקל הכולל המותר ועל המטען המורשה לפי רשיון הרכב; והעומס על הסרנים לא יעלה על העומס המרבי שנקבע לפי תקנות אלה או בידי יצרן הרכב, לפי הנמוך יותר;

תק' (מס' 4)  תשמ"א-1981 תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982

(6)   גובה המטען בתפזורת אינו עולה על גובה דפנות הארגז של הרכב לרבות הסולמות שהותקנו כדין ברכב והמטען מכוסה בכיסוי מתאים שיש בו כדי לקיים את הוראות חלק זה.

(ב)  כלי רכב המחוברים זה לזה והמובילים מטען שמחמת ארכו אין אפשרות להובילו בכלי רכב אחד ומפאת צורתו אינו ניתן לחלוקה, רואים אותם לענין תקנה זו כרכב אחד.

תק' (מס' 2)  תשמ"ב-1982

(ג)   על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 15,000 ק"ג ויותר מטען רחב חורג כמפורט להלן:

תק' תשנ"א-1990

(1)   היה רוחב המטען מעל 2.50 מטר ועד 3.40 מטר, יוצב שלט לפני הרכב ומאחוריו בו המילים "זהירות - מטען רחב", ובלבד שהמטען מהווה יחידה אחת ואינו חורג יותר מ-45 ס"מ מעבר לדפנות הרכב מכל צד ובזמן תאורה יותקנו בנקודות הקיצוניות של המטען מלפנים ומאחור פנסי רוחב כאמור בתקנה 340 ובצדי המטען תאורה היקפית כמשמעותה בתקנת משנה (ז);

(2)   עלה רוחב המטען על 3.40 מטר יותקנו שלטים ותאורה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהרכב ילווה בכל עת על ידי רכב אחד לפחות שיסע מאחוריו בכביש חד-סטרי ומלפניו בכביש דו-סטרי;

(3)   עלה רוחב המטען על 3.40 מטר - לא יובילו אדם ברכב אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.

תק' (מס' 3)  תשנ"ג-1993 תק' (מס' 5)  תשנ"ז-1997

(ד)  על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג מטען שהוא יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה, או שהוא מכולה המשמשת להובלה ימית והוא חורג בגובה, כמפורט להלן:

תק' (מס' 11)  תשע"ח-2018

(1)   עד 4.80 מטר – בכפוף להוראות התמרורים;

(2)   עלה גובה המטען על 4.80 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר; בתקנת משנה זו, "גובה מטען" – גובה הנמדד מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען או של הרכב.

תק' (מס' 4) תשס"ט-2009

(ד1) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להוביל ברכב שלהלן מטען חורג בגובה כמפורט להלן, ובלבד שרשות הרישוי נתנה היתר לכך, וההיתר נרשם ברישיון הרכב:

(1)   ברכב מסחרי מסוג N3, בעל שני משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.40 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור ובכפוף לבדיקת יציבות כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד;

(2)   ברכב מחובר, או ברכב מורכב מסוג N3 שמחובר לו גרור מסוג O4, בעל שלושה משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה, שמשקלו הכולל המותר 36,000 ק"ג ויותר והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.80 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור וכן נתקיימו תנאים אלה:

(א)   ברכב שטרם ניתן לגביו רישיון רכב –

(1)   והוא מסוג N3 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בתקנה 324;

(2)   והוא מסוג O4 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד, וכן הוא עמד במבחן יציבות כמפורט באותו נוהל;

(ב)   ברכב שניתן עליו רישיון רכב – ניתן לגביו אישור מאת מעבדה מוסמכת לבדיקת חלוקת עומסים ולחישוב תאורטי של יציבותו, כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד.

תק' (מס' 4) תשס"ט-2009

(ד2) על אף האמור בתקנת משנה (ד1), רכב שניתן לגביו היתר לפי אותה תקנת משנה –

(1)   לא יוביל בו אדם מטען זולת רכב;

(2)   לא ינהג בו אדם אלא במסלול נסיעה שאישר מראש ובכתב המפקח הארצי על התעבורה, וכן יחזיק ברכב בעת הנהיגה בו את האישור המקורי של מסלול הנסיעה או צילום ממנו המאושר כנאמן למקור בידי קצין בטיחות, ויציגו לשוטר על פי דרישתו.

תק' (מס' 2)  תשמ"ב-1982

(ה)  על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי מטען שאורכו עולה על אורך הרכב כמפורט להלן:

תק' תשמ"ג-1982 תק' (מס' 5) תשמ"ג-1983

(1)   המטען אינו חורג יותר משליש אורכו של משטח ההטענה ובלבד שהמטען מהווה יחידת אורך אחת וחלוקת העומס על הסרנים תהיה לפי תקנות אלה;

(2)   ברכב שאורכו יחד עם המטען החורג עד 20 מטרים - כאמור בפסקה (1) ובתנאי שהרכב יסומן בשלטים לפני הרכב ומאחוריו ובהם המלים "זהירות מטען ארוך" והותקנו ברכב מחזירורים כאמור בתקנה 345(ג) שיותקנו בקצוות המטען מאחור, אם המטען חורג מאחורי הרכב ומלפנים אם המטען חורג מלפני הרכב; עלה אורך המטען החורג על מטר אחד יותקנו שני מחזירורים כאמור;

(3)   עלה אורכו של הרכב יחד עם המטען החורג על 20 מטרים לא יוביל בו אדם את המטען החורג אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין המשטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.

תק' תשמ"ח-1987

(ה1) (נמחקה).

תק' (מס' 2)  תשמ"ב-1982

(ו)   נדרש רכב ליווי לפי הוראות תקנה זו, יותקן בו שלט מלפניו ומאחוריו ובו המלים "זהירות - מטען חורג" והנוהג ברכב הליווי יסע במרחק המאפשר לו קשר עין עם הרכב המוביל את המטען החורג.

תק' (מס' 2)  תשמ"ב-1982

(ז)   בתקנה זו –

תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989

"תאורה היקפית" - מערכת תאורה על ידי פנסים מסביב למטען החורג שיהיו מחוברים זה לזה במרחק שלא יעלה על 100 ס"מ ואורם צהוב ושייראו במזג אויר נאה למרחק של 150 מטרים לפחות;

"קצין משטרה" - ראש לשכת התנועה או מי שהוא הסמיכו וכן קצין משטרה צבאית ראשי או מי שהוא הסמיכו לגבי רכב של צבא-הגנה לישראל;

תק' תשנ"א-1990

"שלט" - שלט מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.

הובלת מכולות תק' (מס' 3) תשל"ו-1975

85א.  (א)  לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה (Container) ברכב אלא אם מותקנים ברכב התקני חיבור סובב (Twist Locks) לפי הוראות תקנה זו.

תק' תשנ"א-1990

(ב)  לא יותקנו התקני חיבור סובב למכולה ברכב אלא אם כן הם מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.

(ג)   לא יותקנו התקני חיבור סובב אלא ברכב מסחרי, למעט גרור או נתמך, שמשקלו הכולל המותר אינו פחות מ-16,000 ק"ג, אולם מותר להתקין התקני חיבור סובב בגרור שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק"ג לפחות.

(ד)  על אף האמור בתקנת משנה (ג) מותר להתקין –

(1)   בנתמך בעל סרן אחד לפחות התקני חיבור סובב למכולה שאורכה 6.10 מטר (20 רגל), ובלבד שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק"ג לפחות;

(2)   בנתמך בעל 2 סרנים או יותר התקני חיבור סובב למכולה בכל הגדלים, ובלבד שמשקלו הכולל המותר 29,000 ק"ג לפחות.

(ה)  מספר התקני חיבור סובב ודרך התקנתם ברכב יהיו כלהלן:

(1)   4 התקני חיבור סובב שיותקנו בארבע פינות המסגרת או המשטח של הרכב ושיוצמדו למכולה ברכב המותאם להובלת מכולה אחת;

(2)   8 התקני חיבור סובב שיותקנו במסגרת או במשטח הרכב שארבעה מהם יוצמדו לכל מכולה ברכב המותאם להובלת שתי מכולות;

(ו)   לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה ברכב אלא אם נתקיימו כל אלה:

(1)   הרכב אושר ברשיונו להוביל מכולות ובהתאם לתנאי האישור;

תק' (מס' 5) תשל"ז-1977

(2)   המכולה לא תבלוט מן החלק האחורי של הרכב;

(3)   לא יהיה בארגז הרכב דפנות או דלתות בשעת הובלת המכולות, אולם מותר להוביל מכולה כאשר אחת משתי הדפנות - הקדמית או האחורית - של הרכב סגורה, ובלבד שמשטח הרכב ארוך מהמכולה המובלת ברכב.

(4)   בשעת הובלת המכולה יהיו התקני החיבור הסובב צמודים למכולה ונעולים כך שימנעו הזזתה או הישמטותה בכל תנאי הדרך והנסיעה בה.

(ז)   לא יינתן אישור להובלת מכולה שאורכה עולה על 6.10 מטר אלא בנתמך.

(ח)  לא יינתן אישור לרכב להובלת מכולה אלא אם אישרה רשות הרישוי את התקנת התקני חיבור סובב בו ובכפוף לתנאי האישור.

(ט)  בתקנה זו "מכולה" - מכל או ארגז משלוח או כל אמצעי דומה, למעט רכב או חמרי אריזה, שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא בעל אופי של קבע ומתוכנן במיוחד להקל על הובלת טובין באמצעי תובלה אחד או יותר ללא צורך בשטעון נוסף;

(2)   מצוייד במתקנים המאפשרים העברה נוחה מאמצעי תובלה אחד למשנהו ולהצמדתו לרכב על ידי התקני חיבור סובב;

(3)   רחבו אינו עולה על 250 ס"מ.

הובלת ארגז מתחלף תק' תשמ"ו-1985

85ב.  (א)  בתקנה זו –

"ארגז מתחלף" - מכל או ארגז או אמצעי אחר להובלת טובין המתוכנן לטעינה ופריקה על ידי מגבה נוע ומצויד באמצעי ריתום מתאימים שקבע יצרן מגבה הנוע או שאישרה מעבדה מוסמכת;

"מגבה נוע" - מיתקן המחובר לרכב דרך קבע והמיועד להטעין או לפרוק ארגז מתחלף מהסוג המותאם לו.

(ב)  לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ארגז מתחלף אלא אם כן מותקן ברכב מגבה נוע מסוג שאישרה רשות הרישוי והרכב מצויד באמצעי ריתום המותאמים לארגז המתחלף וברשיון הרכב אושרה הובלת ארגז מתחלף בלבד.

הובלת מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד תק' (מס' 8)  תשנ"ב-1992

85ג.   לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד, אלא אם כן הופרד תא המטען מהמושבים במחיצה מתאימה להגנת מושבי הנהג והנוסעים או ננקט כל אמצעי אחר להגנת הנוסעים.

הובלת חומר נשפך תק' (מס' 4) תשמ"ב-1982

86.  לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ברכב –

(1)   מטען אשר ממנו מתאבך אבק או נשפך חומר כלשהו;

(2)   פחם ואפר יבש, אלא ברכב שיועד לכך וכשהמטען מכוסה באופן שימנע התאבכות אבק או שפיכת כל חומר ממנו;

(3)   אפר מרחף או מלט, אלא ברכב שיועד לכך ואשר רשות הרישוי אישרה אותו.

תק' (מס' 3)  תשע"ו-2016

87.    (בוטלה).

סימון קצה של מטען חורג תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' תשנ"א-1990

88.  (א)  היה מטען חורג מחוץ לחלק הקדמי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.

תק' תשמ"ח-1987 תק' תשנ"א-1990

(ב)  היה מטען חורג מחוץ לחלק האחורי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.

תק' תשנ"א-1990

(ג)   המשולשים האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ב) יהיו כאמור בחלק ג' בתוספת השניה ויוחזקו תמיד במצב נקי.

תק' (מס' 2)  תשל"א-1971

(ד)  הוראות תקנה זו יחולו בין אם הרכב נמצא בתנועה ובין אם הוא עוצר, עומד או חונה.

סמכויות שוטרים תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 3)  תש"ם-1980

89.  (א)  מצא שוטר רכב מוביל מטען שלא בהתאם להוראות סימן זה, רשאי הוא להורות את הנוהג בו להפסיק את הנסיעה עד שיפורק אותו חלק מהמטען המובל שלא בהתאם להוראות האמורות, או עד שהמטען יסודר בהתאם להן; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו של נוהג הרכב לפי כל חיקוק.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(ב)  נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאי שוטר להורות לנוהג רכב כאמור להביא את הרכב למקום קרוב ככל האפשר ובמועד שהורה לצורך שקילתו ולקבלת תעודה על שקילת הרכב ורשאי השוטר להורות לנוהג רכב כאמור להילוות אליו לאותו מקום לצורך שקילת הרכב וקבלת תעודת השקילה.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(ג)   נמצא לאחר השקילה כאמור בתקנת משנה (ב) כי המשקל חורג מהוראות תקנות אלה – ישולמו הוצאות השקילה על ידי נוהג הרכב.

תק' (מס' 6) תשנ"ד-1994

(ד)  נוהג רכב כאמור בתקנה זו המציג שטר מטען כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1978, יהיה שטר המטען ראיה לכאורה למשקל המטען המובל ברכב.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן י"ב: גרירה

גרירת רכב מנועי תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' תשמ"ז-1987

90.  (א)  רכב מנועי (להלן בתקנה זו - רכב) הנגרר על-ידי אחר, מחמת שיצא מכלל פעולה או מסיבה אחרת, יחובר אל הרכב הגורר במוט חיבור מתאים וחזק במידה מספקת באופן שהמרחק בין שני כלי הרכב לא יעלה על 2.5 מטר; אמצעי החיבור יסומנו בסימן צבעוני בולט לעין, ויוארו בזמן התאורה.

תק' תשנ"א-1990

(ב)  על הרכב הנגרר יותקן מאחור שלט כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה בצורה הנראית לעין, ובזמן תאורה יותקן בקצה השמאלי של הרכב הנגרר אור אדום ואור שיאיר את לוחיות הזיהוי.

תק' תשנ"א-1990

(ג)   על הרכב הגורר יותקן מלפנים שלט כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה בצורה הנראית לעין.

תק' (מס' 9) תש"ל-1970 תק' תשמ"ז-1987

(ד)  לא יגרור אדם רכב אלא אם גלגלי הסרן הקדמי או הסרן האחורי שלו מורמים פרט אם הרכב הנגרר נהוג על ידי אדם בעל רשיון נהיגה לגבי סוג הרכב הנגרר.

(ה)  הוראות תקנת משנה (ד) לא יחולו כאשר הרכב נגרר באמצעות מיתקן אשר מפעיל את היגוי הרכב הנגרר ואושר על ידי רשות הרישוי.

תק' (מס' 9) תש"ל-1970 תק' תשמ"ז-1987

(ו)   לא יגרור אדם רכב על ידי רכב אחר אלא אם הדבר ניתן להיעשות בבטחה.

(ז)   ברכב נגרר לא יימצאו אנשים פרט לנוהג כאמור בתקנת משנה (ד).

סייגים לגרירה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

91.  (א)  לא יגרור אדם מכונה נגררת הפטורה מרישום ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 2200 ק"ג או לפי היתר מאת רשות הרישוי.

תק' תשמ"ז-1987 תק' תשע"ו-2015

(ב)  לא יגרור אדם גרור או נתמך אלא לפי תנאי הגרירה שנקבעו ברשיון הרכב של הגורר, הגרור או הנתמך על-ידי רשות הרישוי ובלבד שבמקרה של סתירה בין תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגורר לבין תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגרור או של הנתמך, יגברו תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הרכב הגורר.

תק' תשע"ו-2015

(ב1) (נמחקה).

תק' תשמ"ז-1987 תק' (מס' 3)  תשע"ח-2017

(ג)   לא יגרור אדם רכב מנועי ברכב פרטי או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ-2200 ק"ג או במונית אלא לפי היתר מרשות הרישוי.

(ד)  לא יגרור אדם רכב ברכב בעל שלושה גלגלים או פחות.

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

(ה)  לא יגרור אדם רכב באמצעות מכונה ניידת אלא אם כן הרכב הנגרר הוא ציוד לביצוע עבודה שהמכונה הניידת, על פי קביעת יצרנה, מיועדת לבצע.

(ו)   לא יגרור אדם יותר מרכב אחד אלא לפי היתר רשות הרישוי.

תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

(ז)   לא יגרור אדם ברכב גרור, אלא אם כן מותקנים ברכב ובגרור מיתקני ריתום וגרירה תקינים מסוג כמפורט בפרט 27 בחלק ג' בתוספת השניה או למפרט שאישר מנהל אגף הרכב.

גרירת גרור ונתמך תק' (מס' 3) תש"ל-1970

92.  (א)  על גרירת גרור או נתמך יחולו הוראות תקנות 300 ו-371 עד 379.

(ב)  לא ינהג אדם בגורר או בתומך אם אין מגע מספיק בין גלגל מגלגלי הגרור או הנתמך לבין פני הדרך בגלל צורת חיבורם או הטענתם.

(ג)   לא יגרור אדם יותר מגרור אחד, אלא לפי היתר מאת רשות הרישוי.

תק' (מס' 2) תשל"ג-1973

(ד)  לא יגרור אדם גרור חקלאי הפטור מחובת רישום ורשיון לפי תקנה 279, אלא בטרקטור; רשות הרישוי רשאית לתת היתר לגרירת גרור חקלאי ברכב שאינו טרקטור; אם גרור כאמור נרשם וניתן עליו רשיון לפי הוראות פקודה יחולו עליו הוראות תקנות 300 ו-371 עד 379 לפי הענין.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן י"ג: רכב בטחון

חובת עוברי דרך לגבי רכב בטחון תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

93.  (א)  היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה:

(1)   נוהגי רכב ומוליכי בעלי-חיים - יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור;

(2)   הולכי רגל הנמצאים בכביש - יפנו אותו מיד עד שיעבור רכב הבטחון.

(ב)  לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב בטחון אלא בריווח של לפחות מאה מטר ממנו; אין הוראה זו חלה על נוהג רכב בטחון אחר או רכב הקשור באותה שעה בתפקידי רכב הבטחון.

הוראות מיוחדות לנוהג רכב בטחון תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

94.  נוהג רכב בטחון רשאי בשעת מילוי תפקידו –

(1)  לחנות או לעמוד, שלא בהתאם להוראות שניתנו על פי דין;

(2)  לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה בלי להיעצר ובלבד שהאיט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת;

(3)  לעבור על המהירות המותרת;

(4)  לעבור על ההוראות המגבילות את כיווני הנסיעה ואת הפניות לכיוונים מסויימים;

תק' (מס' 5) תשע"ה-2015

(5)  להשתמש בנתיב נסיעה שיועד לתחבורה ציבורית;

תק' (מס' 5) תשע"ה-2015

(6)  לנסוע בנתיב שסומן בתמרור כנתיב סגור;

אולם לא יעשה כן אלא במידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו, ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש.

הפצת אור והשמעת קול תק' (מס' 9) תשע"ח-2018

95.  נוהג רכב מן הסוג המנוי בהגדרה "רכב ביטחון" או כל הנוסע בו, לא יפיץ אור מהבהב בפנס שהותקן בו לפי תקנה 62 ולא ישמיע אות אזעקה בסירנה, אלא בשעת מילוי תפקידו ובלבד שהדבר דרוש לשם מילוי התפקיד.

תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

סימן י"ג1: רכב תפעולי

הגדרות תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

95א.  בסימן זה –

תק' (מס' 5) תשנ"ד-1994

"איזור רכב תפעולי" - איזור שבו מופעל רכב תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו הוצב, באישורה של רשות התימרור המקומית, תמרור א-43 האחד מציין כניסה לאיזור רכב תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו;

"מפקח על רכב תפעולי" - מי שרשות הרישוי מינתה, בכתב, להיות מפקח על רכב תפעולי;

"רכב תפעולי" - רכב כמשמעותו בפקודה למעט רכב פרטי ורכב ציבורי, בין אם מותקן עליו ציוד דרך קבע ובין אם לאו, בין אם הוא מוביל מטען ובין אם הוא מסיע נוסעים, אשר ניתן היתר להפעלתו, לפי סימן זה, באיזור רכב תפעולי.

פטור מחובת רישום ורישוי תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

95ב.  רכב תפעולי פטור מחובת רישום ורישוי על פי הפקודה.

היתר לרכב תפעולי תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

95ג.   (א)  המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה.

(ב)  המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל, לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי סימן זה לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו, מחזיקו, מפעילו, או נהגו של הרכב התפעולי לא ציית להוראותיו.

נהיגת רכב תפעולי תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

95ד.  לא ינהג אדם רכב תפעולי, לא ישתמש בו ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1)   ניתן לגבי הרכב התפעולי, לפי סוגו, היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי ובהתאם לתנאים שבהיתר;

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1991

(2)   בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי;

(3)   לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

סמכויות המפקח על רכב תפעולי ותפקידיו תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

95ה.  (א)  המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב התפעולי את כל אלה:

(1)   משקלו הכולל המותר של הרכב התפעולי;

(2)   ייעודו של הרכב התפעולי, לרבות גרירת גרורים והסעת נוסעים;

(3)   מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים;

(4)   מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים להסעתם;

(5)   מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן רישומו על הרכב;

(6)   אופן רישומם של המשקל הכולל של הרכב ושל המשקל המרבי הכולל שהוא רשאי לגרור;

(7)   אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון, כגון שרשרות בטחון, נעלי בטחון, מחזירי אור, תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם ברכב התפעולי;

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1991

(8)   מהירות הנסיעה המרבית של הרכב התפעולי, לסוגיו ולתכונותיו, בהתאם לתנאי השטח, שעות ההפעלה, תנאי התאורה, עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב תפעולי;

תק' (מס' 3) תשנ"ב-1991

(9)   מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ;

תק' (מס' 10) תשע"ד-2014

(9א) מספר שעות הנהיגה הכולל המותר ביום עבודה ובשבוע עבודה, ההפסקות המזעריות בנהיגה הנדרשות במהלך יום עבודה ומספר שעות מזערי של מנוחה מחוץ לעבודה אחרי יום עבודה ואחרי שבוע עבודה; לעניין פסקה זו –

"נהיגה" – כמשמעותה בתקנה 168(ג);

"יום עבודה" – תקופה רצופה של 24 שעות ו"שבוע עבודה" – תקופה רצופה של שבעה ימים.

(ב)  המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) אם לפי שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת השימוש בו.

(ג)   המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר, ובו יצוינו פרטי הרכב, לרבות הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), לפי הענין, וכן התאריכים שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב, תיקונים בו וכל פרט אחר שיראה לנכון (להלן בסימן זה - כרטיס המעקב); כרטיס המעקב יוצג בידי המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת רשות הרישוי.

חובת ציות להוראות תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

95ו.   בעלו, מחזיקו, מפעילו ונהגו של רכב תפעולי יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי.

פטור תק' (מס' 8) תשנ"א-1991 תק' (מס' 10)  תשע"ד-2014

95ז.   הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי: 9(א), 21(ב)(1) ו-(3), 40(א), 43, 44, 45(2), 47 - לגבי עקיפת רכב תפעולי אחר, 48(ב) ו-58(א) ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר על כוונותיו, 70, 71(1), 72(3), (8) ו-(10), 74(ב), 75, 85, 85א, 88, 90(א) ו-(ד), 91(ה) ו-(ו), 92(ג), 97, 101, 104, 105, 106 ו-168.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן י"ד: אורות

חובת החזקת מערכת האורות במצב תקין תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

96.  לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה.

הארת רכב מנועי תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' תשנ"ב-1991 תק' תשנ"ג-1992

97.  (א)  לא ינהג אדם רכב מנועי בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת.

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996 תק' (מס' 3)  תש"ס-2000

(ב)  לא ינהג אדם אופנוע בדרך אלא כשמאירים בו פנסי החזית או הפנסים המיועדים בלבדית לנסיעה ביום.

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996 תק' (מס' 6)  תשע"ו-2016

(ג)   לא ינהג אדם מונית, אוטובוס או רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג, בכל דרך וברכב מנועי אחר, למעט אופנוע, בדרך שאינה דרך עירונית, בתקופה שמיום 1 בנובמבר ועד 31 במרס בכל שנה, אלא כשמאירים בו פנסי החזית או פנס תאורת יום והפנסים האחוריים.

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

(ד)  לא ינהג אדם רכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר אלא אם מאירים בו, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם פנסי רוחב.

תק' (מס' 11) תשס"ה-2005 תק' (מס' 11) תשע"ח-2018

(ה)  לא ינהג אדם רכב מנועי במנהרה שבכניסה אליה הוצב תמרור 439 שעליו כתוב "מנהרה הדלק אורות" אלא כשמאירים פנסי החזית והפנסים האחוריים.

הארה בדרך עירונית תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 5)  תשס"ח-2008

98.  בדרך עירונית לא ידליק הנוהג את האור הגבוה שבפנסי החזית, אלא אם אין הדרך מוארת כראוי.

עמעום תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5)  תשס"ח-2008

99.  (א)  הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה:

(1)   הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלול לסנוור נוהג רכב אחר;

(2)   הוא עוצר;

תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' תשמ"ח-1987 תק' (מס' 5) תשס"ח-2008

(3)   הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת האור הגבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו, אולם מותר לאותת קצרות על ידי הבהוב האור הגבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלא יאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב אחר הבא לקראתו.

תק' (מס' 5)  תשס"ח-2008

(ב)  בשעת העמעום יהיה אור נמוך כאמור בתקנה 334(ג).

הארת רכב עומד תק' (מס' 3) תש"ל-1970

100. (א)  לא יעמיד אדם בזמן התאורה רכב בחלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב ולא ישאיר שם רכב עומד, ומי שהשליטה על הרכב בידו לא יניח שהרכב יעמוד או יישאר כאמור אלא אם –

(1)   ברכב מנועי שרחבו עולה על מטר אחד ובאופנוע עם רכב צדי - מאירים פנסי החניה ופנס אחורי או מאירים בו פנסי הרוחב או פנס צידי המותקן על דופן הרכב שלצד הכביש, המראה אור לבן מלפנים ואור אדום מאחור;

(2)   ברכב שרחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר - מאירים בו פנסי הרוחב וכן הפנס האחורי;

(3)   ברכב אחר - פנס המפיץ אור לבן או צהוב דולק בו מלפנים ומחזירור אדום קבוע בו מאחור.

(ב)  הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכב –

(1)   העומד בדרך שמצב התאורה בה מאפשר הבחנה ברכב ממרחק סביר על-ידי עוברי דרך;

(2)   שמערכת אורותיו אינה במצב תקין, ובלבד שיתקיימו לגביו הוראות תקנה 70(א).

פנס אזהרה תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 5)  תשס"א-2001 תק' תשע"ה-2014

101. לא ינהג אדם רכב מכל סוג שהוא שאורכו הכולל, עם מטען או בלעדיו, עולה על 20 מטרים או רוחבו עולה על 3 מטרים, או רכב ליווי כמשמעותו בתקנה 85(ו), אלא אם כן מותקן על גג תא הנהג פנס כאמור בחלק ג' בתוספת השניה, המפיץ אור צהוב מהבהב הנראה לעוברי הדרך מכל הכיוונים, ואם התקנת הפנס על גג תא הנהג אינה מאפשרת נראות האור המהבהב לעוברי הדרך מכל הכיוונים, גם פנס נוסף – במקום אחר ברכב המאפשר זאת.

אורות גרור ונתמך תק' (מס' 3) תש"ל-1970

102. הוראות סימן זה יחולו גם על גרור ונתמך שאינם מחוברים לגורר או לתומך; נתמך המחובר לתומך יראוהו כחלק בלתי נפרד מהתומך.

אורות רכב צדי תק' (מס' 3) תש"ל-1970

103. לא ינהג אדם בזמן תאורה אופנוע עם רכב צדי, אלא אם מאיר בו בנוסף לפנס החניה גם פנס הרכב הצדי.

רכב המיועד להובלת מטענים ארוכים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

104. לא ינהג אדם בזמן תאורה רכב מנועי שמחובר אליו גרור או נתמך המיועדים להובלת מטענים ארוכים והבנויים ללא רצפה ודפנות, ושרחבו הכולל עולה על 120 ס"מ, אלא אם מאירים עליו פנסים המותקנים על שרשרות או על כבלים כאמור בתקנה 369.

אורות מכונות נגררות תק' תשע"ה-2014

105. בכפוף לאמור בתקנה 97, לא יגרור אדם בזמן תאורה מכונה נגררת אלא אם כן קבועים בה מאחוריה מצד שמאל מחזירור בצבע אדום או פנס מפיץ אור אדום הנראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר.

אורות רכב מסוג אחר תק' (מס' 3) תש"ל-1970

106. לא יסיע אדם בזמן התאורה רכב מסוג שלא פורש בסימן זה, אלא אם מאיר בו פנס המפיץ אור לבן או צהוב, הקבוע בצדו השמאלי במקום הנראה לעין מלפנים ומאחור, וכן קבוע מאחוריו בצדו השמאלי מחזירור בצבע אדום.

זרקור, פנס ערפל ופנס לנסיעה אחורנית תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 2)  תשל"ג-1973

107. (א)  לא ישתמש אדם בזרקור בדרך, אלא לשם תיקון הרכב, או חיפוש מקום.

(ב)  תקנת משנה (א) לא תחול על המשתמש בזרקור ברכב בטחון, או ברכב צה"ל בתפקיד צבאי.

(ג)   לא ישתמש אדם בזרקור, אלא כשהרכב אינו נע ואורו אינו מופנה לאורך הדרך, או אל מול פני רכב אחר.

תק' (מס' 11) תשנ"א-1991

(ד)  הותקנו ברכב פנסי ערפל כאמור בתקנות 347 ו-347א, מותר להפעילם רק במקרה של ערפל, או כשיורד גשם שוטף, או שלג.

תק' (מס' 2) תשל"ג-1972

(ה)  לא ישתמש אדם בפנס לנסיעה אחורנית, אלא בשעת נסיעה אחורנית.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 4)  תשע"ו-2016

הולכי רגל, אופנוע, גלגינוע, אופניים ובעלי-חיים

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן א': הולכי רגל

סייג בהליכה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

108. (א)  לא ילך אדם בכביש ולא יסיע בו עגלת ילדים או עגלת חולים או כיסא חולים, אלא אם אין בצד הכביש מדרכה או שוליים תקינים או שביל שהוקצה להולכי רגל.

(ב)  הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אדם החוצה כביש.

הליכה בכביש תק' (מס' 3) תש"ל-1970

109. (א)  ההולך בכביש, ילך סמוך לשפתו, מצדו השמאלי כשפניו אל התנועה הבאה לקראתו.

(ב)  כאשר קבוצת אנשים צועדת בזמן תאורה בכביש בלתי מואר חייבים הצועד ראשון והצועד האחרון בקבוצה לצד התנועה, לשאת אור נייד או מחזיר אור הנראה לנהגי כלי רכב ממרחק סביר; האחריות לקיום הוראה זו מוטלת הן על מי שארגן את צעידת הקבוצה והן על האחראי עליה בצעידתה.

חציית כביש תק' (מס' 3) תש"ל-1970

110. (א)  לא יחצה אדם כביש, אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות.

(ב)  אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם.

(ג)   אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת.

(ד)  בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש, במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש, ולא יתעכב בכביש שלא לצורך.

ירידה ממדרכה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

111. לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו, ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה.

שהיה בכביש תק' (מס' 3) תש"ל-1970

112. לא יעמוד אדם בכביש, בין כדי לעצור רכב לשם נסיעה ובין לכל מטרה אחרת, אלא בתוקף תפקיד רשמי.

מעקה בטיחות תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

113. (א)  הולך רגל לא יחצה כביש, במקום שבו מותקן מעקה בטיחות להולכי רגל בצד הכביש או גדר בשטח ההפרדה שבדרך או כאשר בשטח ההפרדה גדלה צמחיה, וזאת אף אם אין המעקה, הגדר או הצמחיה מונעים את המעבר.

תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

(ב)  לא יימצא הולך רגל בכביש בקטע שבו מוצב מעקה בטיחות להולכי רגל.

הפרעה במדרכה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

114. לא יגרום אדם הפרעה לתנועת עוברי דרך במדרכה.

תחולה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 9) תש"ל-1970 תק' תשמ"ח-1987

115. (א)  הוראות תקנות 109, 110 ו-114, לא יחולו על אדם המשתתף בהלווייה או בתהלוכה שנערכה כדין.

תק' תשמ"ח-1987

(ב)  הוראות תקנות 108(א), 109, 110(ב), (ג) ו-(ד), 112, 150 ו-152 לא יחולו על אדם הנמצא ברחוב משולב.

עיוורים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

116. לא ילך עיוור בכביש, אלא אם הוא מלווה על ידי אדם מבוגר שאינו עיוור או כלב מאולף, או אם הוא מחזיק מקל לבן או נושא באופן בולט סימן שנקבע לכך על ידי המפקח על התעבורה.

חציה במפגש מסילת ברזל תק' (מס' 3) תש"ל-1970

117. (א)  לא יחצה אדם מסילת ברזל במפגש, אלא לאחר שבדק שאין רכבת מתקרבת ונוכח שאפשר לחצות את המסילה בבטיחות.

(ב)  בנסיבות האמורות בתקנה 56(א), לא יחצה אדם מסילת ברזל ולא יתקדם מעבר למחסום או לגדר שליד המסילה, ובאין גדר או מחסום - לא יותר מאשר ששה מטרים לפני פס המסילה הקרוב.

(ג)   לא יעבור אדם דרך מחסום של מפגש, מסביב לו, מעליו או מתחתיו בשעה שהוא סגור או תוך כדי סגירתו.

איסור הליכה במנהרה תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

117א. לא ילך אדם במנהרה, לא יסיע בה עגלת יד, עגלת ילדים, עגלת חולים או כיסא חולים ולא יחצה את הכביש העובר בה.

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

סימן ב': אופנוע או תלת-אופנוע

תק' תשנ"א-1990

118. (בוטלה).

נסיעה באופנוע תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' תשנ"א-1990

119. (א)  לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע, אלא כשהוא יושב על מושב הקבוע באופנוע והמיועד לנוהג בו.

תק' (מס' 7) תש"ם-1980 תק' תשנ"א-1990

(ב)  לא ינהג ולא ירכב אדם על אופנוע או תלת-אופנוע, אלא כשרגליו נמצאות משני צדי האופנוע, או במקום המיועד לכך.

תק' (מס' 7) תשס"ו-2006

(ב1) לא ירכב אדם על אופנוע אלא אם כן רגליו מנוחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע, ולא ירשה נוהג האופנוע לאחר לרכב עליו, אלא אם כן רגליו מונחות כאמור.

תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 8)  תשנ"ט-1999 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' (מס' 4)  תשע"ט-2018

(ג)   לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע, לא ירכב עליו ולא ירשה לאחר לרכב עליו, אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור בפרט 9 לחלק ג' לתוספת השנייה ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

(ד)  הוראות תקנת משנה (ג) לא יחולו על נוהג רכב מסוג שרשות הרישוי, מטעמי בטיחות, פטרה את הנוהג בו מן החובה לחבוש קסדה בהתקיים התנאים שקבעה בפטור; הרשות תציין את דבר הפטור ברישיון הרכב.

הרכבת אנשים על אופנוע תק' (מס' 3) תש"ל-1970

120. (א)  נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך, לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא על גבי המושב המיועד לכך והקבוע מאחורי הנוהג, כשרגליו של האדם האחר נמצאות משני צדי האופנוע, או כשהוא יושב במושב הקבוע שברכב הצדי.

(ב)  נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא אם האופנוע עשוי לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליו, ולא ירכב אדם על אופנוע נהוג בידי אחר אלא אם הוא עשוי כאמור.

תק' (מס' 4) תשס"א-2001 תק' (מס' 2) תשס"ז-2007

(ג)   בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 176 או 177, לא ירכיב על אופנוע או תלת אופנוע כמתואר בתקנות האמורות אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רישיון הנהיגה האמור שמונה עשרה שנים או אם הוא בעל רישיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות, לפי המאוחר.

הובלת חפצים תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 9) תש"ל-1970

121. לא יוביל רוכב על אופנוע חבילה, צרור או חפץ המונעים ממנו, או העלולים למנוע ממנו, שליטה מלאה על רכבו או שהם –

(1)   עולים בארכם על 70 ס"מ;

(2)   חורגים מחוץ לחלק הקדמי ביותר או לחלק האחורי ביותר של האופנוע.

נסיעה בצד רכב אחר תק' (מס' 3) תש"ל-1970

122. הרוכב על אופנוע או תלת-אופנוע לא יסע בצדו של רכב אחר, לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעקפו או לעבור על פניו כדין.

תק' (מס' 4) תשע"ו-2016

סימן ב'1: גלגינוע

נהיגה בגלגילנוע תק' (מס' 4) תשע"ו-2016 תק' (מס' 4)  תשע"ט-2018 תק' (מס' 5)  תשע"ט-2019

122א. (א) לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן מלאו לו 16 שנים; בסימן זה, "גלגינוע" – לרבות התקן כאמור בפסקה (2) להגדרה "קורקינט ממונע" בתוספת השנייה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016.

(ב)  לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור (להלן – שביל אופניים), ובאין שביל אופניים – בכביש, ואולם מותר להולך רגל להוביל גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.

תק' (מס' 5) תשע"ט-2019

(ג)   לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור בתקנה 39טז(3).

כללי נהיגה על גלגינוע תק' (מס' 4) תשע"ו-2016 תק' (מס' 5)  תשע"ט-2019

122ב. (א) (נמחקה).

תק' (מס' 5) תשע"ט-2019

(ב)  לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור בחלק ג' בתוספת השנייה הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הרכיבה; לקסדה כאמור יוצמד מחזיר אור שיראה בבירור על ידי המשתמשים באחרים בדרך.

תק' (מס' 5) תשע"ט-2019

(ג)   הנוהג על גלגינוע, לא ירכיב עליו אדם נוסף.

תק' (מס' 5) תשע"ט-2019

(ד)  על נהיגה על גלגינוע יחולו הוראות תקנה 110 כאילו היה הרוכב הולך רגל באופן שיחצה את הכביש בהליכה ויוביל עמו את הגלגינוע, ותקנות 34(ב), 121, 122, 123(א), 126, 127, 128, 129(ג), (ה) ו-(ז), 132, 133 ו-134, בשינויים המחויבים.

מבנה הגלגינוע תק' (מס' 5) תשע"ט-2019

122ג. (א) לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור בתווית הסימון כאמור בפרט 1א לחלק ג' בתוספת השנייה.

(ב)  לא ישנה אדם את המבנה של גלגינוע, באופן שיגרום לכך שיחדל מלהתקיים בו האמור בתווית הסימון האמורה בתקנת משנה (א) ואם הוא יצרן, יבואן או משווק של גלגינוע – באופן שיחדלו מלהתקיים בו דרישות ההגדרה גלגינוע, כולן או חלקן.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ג': אופניים ותלת-אופן

רכיבה על אופניים תק' (מס' 3) תש"ל-1970

123. (א)  לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם במצב תקין וראויים לשימוש.

(ב)  לא ירכב אדם על אופניים אלא על גבי המושב הקבוע המחובר אליהם.

הרכבת אנשים על אופניים תק' (מס' 3) תש"ל-1970

124. (א)  הרוכב על אופניים לא ירכיב עליהם אדם, אלא אם הם עשויים לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליהם, ולא ירכב אדם על אופניים נהוגים בידי אחר אלא אם הם עשויים כאמור.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להרכיב ילד שטרם מלאו לו 8 שנים על אופניים המצויידים במושב נפרד המבטיח את שלום הילד המורכב עליהם.

(ג)   מי שטרם מלאו לו 14 שנה לא ירכיב אדם אחר על אופניים.

הובלת חפצים ונסיעה בצד רכב אחר תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

125. הוראות תקנות 121 ו-122 יחולו גם לגבי הובלה ורכיבה על אופניים.

איסור להתחבר אל רכב אחר ואיסור גרירה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

126. (א)  הרוכב על אופניים לא יאחז ברכב אחר הנע בדרך, ולא יחבר אליו את רכבו באופן אחר.

(ב)  לא יגרור אדם באופניים.

ריווח בין אופניים לרכב אחר תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

127. הרוכב על אופניים ישמור על ריווח בינו ובין רכב הנוסע לפניו, כדי שיספיק להיעצר מיד וללא חשש תאונה במקרה של עצירה או מתן אות על ידי הרכב שלפניו.

נסיעה בצד ימין תק' (מס' 3) תש"ל-1970

128. הרוכב על אופניים ירכב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש וינהג בזהירות ובמיוחד בעברו רכב העומד או בעקפו רכב הנע באותו כיוון.

רכיבה על אופניים במקומות מסויימים תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 4)  תשע"ו-2016

129.  (א)  לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; אולם מותר להולך רגל להוביל אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.

תק' (מס' 12) תשע"ד-2014 תק' (מס' 4) תשע"ו-2016

(ב)  הוקצה בדרך שביל אופניים וסומן בתמרור מתאים לא ירכב רוכב אופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא בשביל האופניים.

תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

(ג)   לא ירכב אדם על אופניים במנהרה.

תק' (מס' 4) תשע"ו-2016

(ד)  (נמחקה).

תק' תשע"ה-2014

(ה)  על אף האמור בתקנה 128, בדרך שאינה עירונית, שבה שול הדרך פנוי ומיוצב באספלט, ירכב רוכב אופניים בשול, קרוב ככל הניתן לשפתו הימנית.

תק' תשע"ה-2014

(ו)   לא ירכב אדם שגילו פחות משתים עשרה שנים על אופניים בדרך שאינה עירונית.

תק' תשע"ה-2014 תק' (מס' 4) תשע"ו-2016

(ז)   לא יעבור רוכב אופניים במעבר חציה ברכיבה אלא במעבר חציה לרוכבי אופניים המסומן בתמרור 812; ואולם מותר להולך רגל להוביל אופניים במעבר חציה לצורך חציית כביש.

רכיבה על אופניים בליווי רכב ליווי תק' תשע"ה-2014

129א. (א) לא ירכב אדם על אופניים בדרך שאינה עירונית, בקבוצה המונה עשרה רוכבים לפחות, אלא בליווי רכב כאמור בתקנת משנה (ב).

(ב)  הנוהג ברכב ליווי כאמור בתקנת משנה (א) ינהג מאחורי הרוכב האחרון בקבוצת רוכבי האופניים ובמרחק סביר ממנו ויפעיל את ארבעת מחווני הכיוון ברכב.

ציוד אופניים תק' (מס' 3) תש"ל-1970

130. לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם מצויידים בכל עת –

(1)   בפעמון;

(2)   במנגנון בלימה יעיל לעצירה;

תק' תשנ"א-1990

(3)   במחזיר אור של אחורי האופניים מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

תקינות הציוד תק' (מס' 3) תש"ל-1970

131. הציוד המפורט בתקנה 130 יהיה בכל עת במצב תקין.

אורות אופניים תק' (מס' 3) תש"ל-1970

132. לא ירכב אדם על אופניים בזמן תאורה אלא אם –

(1)   מאיר בהם פנס קבוע מלפנים המפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(2)   מאיר בהם פנס קבוע המפיץ אור אדום מאחורי האופניים.

תק' (מס' 7) תש"ם-1980 תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989 תק' (מס' 5)  תשע"ט-2019

(3)   יש מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים שניתן לגביהם לראשונה רשיון על ידי רשות מקומית אחרי יום כ"ד בטבת תשמ"א (31 בדצמבר 1980).

הולך רגל המסיע אופניים תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 4)  תשע"ו-2016

133. לענין חלק זה, הולך רגל המוביל אופניים בדרך, דינו כדין רוכב אופניים, זולת אם מהקשר הדברים משתמע אחרת.

סמכות שוטר תק' (מס' 3) תש"ל-1970

134. מצא שוטר אופניים שרוכבים עליהם תוך הפרת הוראות תקנות שהותקנו על פי הפקודה, רשאי הוא להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע המשך רכיבה עליהם תוך הפרת הוראה כאמור.

תלת-אופן תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007 תק' (מס' 4)  תשע"ו-2016

135. הוראות תקנות 123, 126, 127, 128, 129, 130, 131, 133 ו-134 יחולו גם לגבי תלת-אופן.

אורות תלת-אופן תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' תשנ"א-1990

136. (א)  בזמן תאורה לא ירכב אדם על תלת-אופן אלא אם נתקיימו הוראות אלה:

(1)   בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא לפנים –

(א)   מאיר בו פנס קבוע מלפנים ומפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;

(ב)   מאירים בו מלפנים באור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות שני פנסים המסמנים את רחבו;

(ג)    מחזירור, בצבע אדום, קבוע בו על הכנף השמאלית מאחור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות;

(2)   בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא מאחור –

(א)   מאירים בו מלפנים שני פנסים כאמור בפסקה (1)(ב);

(ב)   שני מחזירורים, בצבע אדום, קבועים בו מאחור על הכנף האחורית וכן על הארגז מצד שמאל, והם נראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות.

תק' תשנ"א-1990

(ב)  מחזירור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ד': בעלי-חיים

איסור לעזוב בעלי חיים ללא פיקוח תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

137. (א)  אדם שבידו ההשגחה על בעל חיים ימנע אותו מלעלות על דרך או לשוטט או לנוע בה אלא בפיקוחו.

(ב)  לא ישאיר אדם בעל חיים בדרך ללא השגחה, בין שבעל החיים רתום לרכב ובין שאיננו רתום, אלא לזמן קצר בלבד ולאחר שקשרו אל עצם קבוע באופן שבעל החיים לא יוכל לשוטט בדרך.

הולכת בעלי חיים בכביש תק' (מס' 3) תש"ל-1970

138. (א)  לא יוליך אדם עדר בדרך אלא אם אין אפשרות להוליכו במקום אחר ובלבד שנקט כל האמצעים כדי למנוע ככל האפשר הפרעת התנועה.

(ב)  המוליך בעל חיים או הרוכב עליו בכביש לא יוליכו אלא בצדו הימני הקיצוני אם יש לכביש מדרכה, או בשוליים הימניים של הדרך - אם אין מדרכה, ולא יוליך זה בצד זה יותר משני בעלי חיים פרט לאמור בתקנת משנה (א).

(ג)   על אף האמור בתקנת משנה (ב) מותר לשוטר הרוכב על בעל חיים לנהוג אותו או להוליכו בצדו השמאלי של הכביש.

תק' (מס' 2) תשס"ח-2007

(ד)  לא יוליך אדם בעל חיים במנהרה ולא יחצה עמו את הכביש העובר בה.

הולכת גמלים תק' (מס' 3) תש"ל-1970

139. לא יוליך אדם בדרך שיירת גמלים אלא כשהם קשורים זה לזה בטור ערפי ובקבוצות של לא יותר מחמישה גמלים.

איסור רכיבה והולכת בעל חיים בידי קטין תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

140. מי שלא מלאו לו 12 שנה לא יוליך בעל חיים בדרך ולא ירכב עליו, ולא ימסור אדם את ההשגחה על בעל חיים בדרך למי שלא מלאו לו 12 שנה.

רכיבה על בעל חיים בהתקרב רכב תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

141. בהתקרב רכב מנועי אל בעל חיים, יעשה הרוכב על בעל החיים או המוליך אותו כל אשר לאל ידו כדי לפנות את הדרך לרכב המנועי.

סימון בזמן התאורה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

142. (א)  המוליך בעל חיים בודד או הרוכב עליו, בדרך, ישא בזמן התאורה בצדו השמאלי פנס דולק לבן או צהוב בהיר, הנראה ממרחק סביר לעוברי דרך משני הכיוונים מלפניו ומאחוריו.

(ב)  לא יוליך אדם ולא ירשה לאחר להוליך עדר בדרך בזמן התאורה, אלא אם אדם אחד נושא בראש העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור לבן או צהוב בהיר ואחד נושא בקצה האחורי של העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור אדום והאורות נראים לעוברי דרך ממרחק סביר.

תק' תשע"ה-2014

סימן ד1: עגלה

תנועת עגלה תק' תשע"ה-2014

142א. (א) לא ינהג אדם בעגלה אלא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם לנהוג בעגלה בתחומי רשות מקומית במקום שהתירה לו בכתב רשות התימרור המקומית, בהתייעצות עם קצין משטרה ובלבד שהנהיגה היא למטרות נופש ופנאי.

(ג)   האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יגרע מהאמור בהוראות כל דין.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

סימן ה': עגלת-יד

התחולה על עגלת-יד תק' (מס' 3) תש"ל-1970

143. (א)  הוראות תקנות 21 עד 23, 25 עד 28, 31, 33 עד 48, 58, 60, 64 עד 68, 85 עד 89, 144, 145, 153 ו-154 יחולו על אדם המסיע עגלת-יד בדרך כאילו היה נוהג ברכב שאינו רכב מנועי, זולת אם ניתנה לגביו במפורש הוראה אחרת בחלק זה.

(ב)  לא יעמיד אדם עגלת-יד במקום שאסור לכלי רכב לעצור, לעמוד או לחנות בו לפי פקודת התעבורה או תקנות, חוקי עזר או הוראות שניתנו על פיה.

(ג)   לא יסיע אדם בעגלת-יד אדם אחר.

(ד)  המסיע עגלת-יד בדרך יציית להוראות התמרורים כאילו היה נוהג רכב שאיננו רכב מנועי, והוא כשאין הוראה אחרת בחלק זה.

תק' (מס' 5) תשנ"ז-1997

(ה)  (בוטלה).

(ו)   מותר להסיע על מדרכה עגלת-יד שרחבה אינו עולה על 100 ס"מ אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.

תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

(ז)   (בוטלה).

תק' (מס' 6) תשס"ו-2006

(ח)  (בוטלה).

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

פרק רביעי: תאונות

תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

144. (א)  נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה:

(1)   יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר;

תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984

(2)   בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד –

(א)   ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע;

(ב)   יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו;

(ג)    יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש;

(ד)   ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים;

(ה)   במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא.

תק' (מס' 8)  תשע"ט-2019

(3)   ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג לפי דרישתם את תעודת הביטוח ואת אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט בתקנה 9(א)(1) וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם;

תק' (מס' 4) תשל"ב-1972

(4)   יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את –

(א)   שמו ומענו;

(ב)   מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו - גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול.

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

(5)   (נמחקה).

(ב)  לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן, או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו.

תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 8)  תשע"ט-2019

145. (א)  נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג לפי דרישתם את אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט בתקנה 9(א)(1) ואת תעודת הביטוח וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.

(ב)  אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו אחר האמור בתקנת משנה (א).

(ג)   היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום –

(1)   ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א);

(2)   יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו.

חובת עזרה מצד נוהגי כלי-רכב תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

146. נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו בהתאם לתקנה 144(א)(2).

הודעת שוטר ודו"ח בוחן תנועה תק' (מס' 4) תשמ"א-1981

146א. הודעת שוטר ודו"ח בוחן תנועה לענין סעיף 27 לפקודה, יהיו לפי טפסים שבתוספת החמישית או בנוסח דומה להם; טופס כאמור יכול שיהיה חלק מטופס אחר או בנפרד.

תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

פרק חמישי: הוראות שונות

איסור השימוש בתמרורים והצבתם תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

147. (א)  אין להשתמש למטרות תימרור אלא בתמרורים שנקבעו לפי תקנה 16.

(ב)  לא יציב אדם ולא יסמן על פני דרך או בקרבתה תמרור או כל סימן, אות או ציון הדומים לתמרור, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה.

איסור פגיעה בתמרור תק' (מס' 3) תש"ל-1970

148. לא יפגע אדם בתמרור או באבזריו שהוצב או סומן כדין, לא יסלקו, לא ישחיתו, לא יזיזו, לא ישנהו ולא יטשטשהו.

תק' (מס' 5)  תשס"א-2001

148א. (בוטלה).

איסור שימוש בתמרור לתעמולה תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' תשמ"ח-1987

149. לא ישתמש אדם בתמרור לצרכי תעמולה או פרסומת בדרך או בקרבתה, בין בדמות התמרור בלבד ובין בצירוף עם כל ציור או סימן אחר, אלא אם הורשה לכך בכתב על ידי רשות התימרור המרכזית.

רכב שעשועים תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 3)  תש"ם-1980

150. (א)  לא ינוע אדם ברכב שעשועים בכביש, אלא אם הכביש יוחד למשחקי ילדים בהתאם לתקנה 31.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(ב)  שוטר רשאי להורות למי שמשתמש ברכב שעשועים, בכביש או בדרך שלא יוחדו למשחקי ילדים, להפסיק את הנסיעה ברכב כאמור ורשאי הוא בעצמו או בעזרת אחר להרחיק רכב שעשועים מכביש או מדרך כאמור ולהביאו לתחנת משטרה קרובה.

תק' (מס' 5) תשנ"ז-1997

(ג)   (בוטלה).

שימוש בדרך שלא כדין תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

151. (א)  לא יעשה אדם ללא סמכות על פי דין ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי לצמצם, לסכן או למנוע את השימוש הכללי בדרך, להקטין את מהירות הנסיעה המותרת בה או להפריע את התנועה החפשית.

(ב)  עשה אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א) על פי סמכות כדין, חייב הוא לסיימו ולהחזיר את המצב לקדמותו מיד אחרי שנסתיים הצורך במעשה.

תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

(ג)   לא יתקין אדם, לא יציב ולא ירשה לאחר להתקין או להציב לרוחב דרך אמצעי חסימה מכל סוג שהוא, לרבות שרשרת, כבל, חוט ברזל או מחסום אחר כיוצא באלה.

תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

(ד)  הוראות תקנת משנה (ג) יחולו גם על רשות מקומית, אך לא יחולו על מחסום שבכניסה לחצרים, למפעלים, למגרשי חנייה ובכניסה למקומות אחרים מאושרים בידי רשות תימרור מרכזית ולא יחולו על מקומות עבודה ודרכים בשלבי עבודה כאמור בתקנה 167.

הנחת דבר בדרך, סילוקו וסימונו תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

152. (א)  לא יניח אדם על פני הדרך, ולא יגרום לכך שיניחו עליה, כל דבר העלול לסכן, להפריע או להטריד את עוברי הדרך או את כלי רכבם, או לפגוע בהם באופן אחר; ואם עשה כן, או אם דבר כאמור שבהחזקתו או שהונח בשבילו על פני הדרך נמצא על פני הדרך, יסלק אותו מיד מעל פני הדרך.

(ב)  מי שהניח או שגרם שיונח על פני הדרך או שהונח בשבילו על פני הדרך דבר כאמור בתקנת משנה (א) ואין אפשרות סבירה לסלקו מיד, יסמן אותו כאמור בתקנת משנה (ד).

תק' תשמ"ג-1982

(ב1) בתקנות משנה (א) ו-(ב), "הנחה" - לרבות שפיכה.

(ג)   המרחיק מן הדרך רכב שנפגע או שנשבר, יסלק כל זכוכית או כל חומר מטריד אחר שנפל מן הרכב על פני הדרך.

תק' תשל"ט-1978 תק' (מס' 2)  תשס"ח-2007

(ד)  הממונה על תיקון דרך יגדור ויסמן באופן שהורתה רשות התימרור את מקום העבודה ואת החמרים שמשתמשים בהם לתיקון הדרך לאחר שערך אותם בערמות, הגידור והסימון כאמור יהיו בהתאם להנחיות שנתנה רשות התימרור.

נזק לדרך והפרעת התנועה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

153. (א)  לא ינהג אדם ולא יגרור רכב שגלגליו, חישוקי גלגליו, או כל חלק אחר ממנו או ממטענו, אבזריו או ציודו גורמים או עשויים לגרום נזק לדרך או הפרעה לתנועה, בין בשל מבנה הרכב או מצבו ובין בשל אחזקתו הלקויה, אלא לפי היתר מאת קצין משטרה.

(ב)  לא ינהג אדם ולא יגרור בכביש שנסלל או שופר לתנועת כלי רכב או בשוליו, רכב שחישוקי גלגליו עשויים מתכת ואינם בעלי צמיגי גומי או מצופים גומי.

תיקון רכב בדרך תק' (מס' 3) תש"ל-1970

154. (א)  לא יתקן אדם רכב בדרך או במקום חניה ציבורי.

(ב)  נתקלקל רכב בדרך, תוך כדי נסיעתו, קלקול קל המעכב את התחלת הנסיעה או המשכתה, מותר לתקנו במקום שאירע הקלקול, ובלבד שלא ייגרמו על ידי כך מטרד או אי-נוחות לעוברי דרך או במקום החניה הציבורי ושהרכב יישאר באותו מקום אך לזמן הדרוש לתיקונו ולא למעלה מעשרים וארבע שעות, ובלבד שמקום התיקון איננו קטע דרך הגובל עם מוסך או בית מלאכה לתיקון רכב.

(ג)   אדם המתקן רכב או מחליף גלגל לא יימצא בכביש באופן שגופו בולט אל מחוץ לדופן הצדדי של הרכב כלפי זרם התנועה, אלא אם אין דרך סבירה אחרת לבצע את התיקון.

הפרשת חמרים תק' (מס' 3) תש"ל-1970

155. לא ינהג אדם רכב ולא יעמידו בדרך אם הרכב מפריש גזים, עשן, שמן או חומר דלק במידה העולה על ההפרשה הרגילה בכלי רכב מסוג זה או במידה העשויה לגרום הטרדה לעוברי דרך או לפגוע בבטיחות.

חפץ נשרך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

156. לא ינהג אדם רכב כשחפץ נשרך ממנו על הדרך באופן הפוגע או הנוגע בדרך, למעט שרשרת הארקה המותקנת ברכב מטעמי בטיחות והיא קבועה מתחתיו ונשרכת מאחוריו.

רעש לא רגיל תק' (מס' 3) תש"ל-1970

157. (א)  לא ינהג אדם רכב המשמיע רעש לא רגיל שמקורו בליקוי שברכב או בהזנחת הטיפול בו או בכל חלק ממנו או בסידורו הפגום של מטען שעליו.

(ב)  לא יגרום אדם על ידי רכב לרעש בדרך עירונית אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה.

איסור אימונים, התעמלות ומשחקים בדרך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

158. (א)  לא יתאמן אדם בדרך, לא יתרגל ולא יתעמל בה, ולא ישתתף במשחקים בתחרויות ספורט, במירוצי אופניים ובדומה, אלא אם ניתן לו, או לקבוצת בני אדם שהוא נמנה עמה, היתר לכך על ידי קצין משטרה, ובהתאם לתנאי ההיתר.

(ב)  הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על צבא-הגנה לישראל ועל משטרת ישראל.

נסיעה בירידה תק' (מס' 3) תש"ל-1970

159. (א)  לא ינהג אדם ברכב מנועי בירידה אלא כשאחד מהילוכיו מחובר ומופעל.

(ב)  הוצב בדרך תמרור המזהיר על ירידה מסוכנת לא ינהג אדם רכב מנועי באותה ירידה אלא בהילוך נמוך מתאים לפי סוג הרכב ובהתחשב במידת השיפוע ואורך הירידה.

(ג)   הותקנו ברכב מנגנונים מיוחדים להאטת מהירות הנסיעה בירידה, על נוהג הרכב להפעילם שעה שהוא נוהג בירידה כאמור בתקנת משנה (ב).

מילוי דלק תק' (מס' 3)  תש"ל-1970

160. לא ימלא אדם את מיכל הדלק של רכב מנועי ולא יסיר את מכסה פתח המיכל, והנוהג ברכב מנועי לא יניח לאחר למלא את המיכל או להסיר את מכסה פתח המיכל –

(1)   כל עוד המנוע פועל;

(2)   כל עוד הרכב נמצא בקרבת אש, עשן או אדם מעשן;

תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996

(3)   אם הרכב הוא אוטובוס, או רכב המוביל יותר מ-11 אנשים - כל עוד יש בו נוסעים.

הפצת מודעות והשלכת חפצים תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 3) תש"ם-1980

161. (א)  לא יפיץ אדם מודעה, כרוז או נייר מתוך רכב.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970 תק' (מס' 3)  תש"ם-1980

(ב)  לא ישליך אדם חבילה, צרור, אשפה, פסולת או כל חפץ אחר מתוך רכב.

אחריות בעל הרכב תק' (מס' 3) תש"ל-1970

162. (א)  בעל הרכב, או מי שהרכב נמצא בשליטתו, לא יורה ולא יניח לנוהג באותו רכב לנהוג בו, להעמידו או להחנותו שלא בהתאם לתקנות, לרבות חוקי עזר, שהותקנו לפי הפקודה.

(ב)  כל מקום שהוראות חלק זה מטילות אחריות על נוהג ברכב תחול האחריות גם על בעל הרכב; זולת אם הוכיח בעל הרכב שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו והסכמתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצועה.

חובת הורים ואפוטרופסים תק' (מס' 3) תש"ל-1970

163. הורים, אפוטרופסים וכל מי שבידו השגחה על קטינים שטרם מלאו להם שתים-עשרה שנה, לא יניחו לקטינים כאמור הנתונים להשגחתם לעבור על הוראות חלק זה.

הסעה בכוח הגוף תק' (מס' 3) תש"ל-1970

164. לענין חלק זה, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב.

שמירת לוחיות- זיהוי תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

165. (א)  לא ינהג אדם ברכב אלא אם לוחיות-הזיהוי שעליו הן במצב תקין ונקי ומותקנות באופן שניתן להבחין ברשום על גבי הלוחיות לאור היום ובמזג אוויר נאה –

(1)   ברכב בעל 4 גלגלים או יותר - ממרחק של 40 מטר לפחות;

(2)   ברכב אחר - ממרחק של 20 מטר לפחות.

(ב)  לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות זיהוי או סימני היכר מיוחדים שנקבעו לגבי הרכב על ידי רשות הרישוי.

דרך הצילום במצלמה תק' (מס' 4) תשמ"א-1981 תק' (מס' 4)  תשס"ג-2003

166. (א)  צילום לענין סעיף 27א לפקודה ייעשה במצלמה שהוצבה כאמור בו, באישורו של ראש אגף התנועה או ראש מחלקה באגף התנועה במשטרת ישראל. אישור כאמור יכול שיהיה כללי או למקרה מסויים.

תק' (מס' 5)  תשנ"ז-1997

(ב)  במצלמה יצולם רכב העומד או נוסע בניגוד להוראות הפקודה או תקנות שלפיה (להלן - הרכב המצולם).

תק' (מס' 5)  תשנ"ז-1997

(ג)   בצילום של המצלמה יופיעו –

(1)   מספר הרישום של הרכב המצולם;

(2)   תאריך וזמן הצילום כשהוא נמדד בשעון רגיל או דיגיטלי;

(3)   מקום הימצא הרכב המצולם בעת הצילום;

(4)   הרכב הנוסע לפני הרכב המצולם באותו נתיב;

(5)   מהירות הנסיעה של הרכב המצולם;

(6)   מהירות הנסיעה של הרכב המצולם ושל הרכב שלפניו באותו נתיב, בציון מירווח הזמן שבין שני כלי הרכב;

(7)   האותות - אדום או אדום עם צהוב - שברמזור, בכיוון נסיעת הרכב המצולם, לגבי הנתיב הקבוע לאותו כיוון.

תחולת התקנות על העוסקים בתיקון דרך תק' (מס' 3)  תש"ל-1970 תק' (מס' 5) תשל"ח-1978

167. הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על אנשים או על רכב או על ציוד בשעה שהם עוסקים בפועל בתיקון דרך או בשיפורה, או בטיפול באבזרי הדרך ובמקום העבודה בלבד ובתנאי שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה:

21(ב)(1) ו-(3), 33 עד 40, 42 עד 44, 45(2), 68, 69, 71, 72, 75, 78, 86, 90 עד 92 ו-153.

תק' (מס' 8) תשנ"א-1991

167א. (בוטלה).

שעות נהיגה תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996 (הוראת שעה) תשע"ג-2012

168. (א)  הנוהג רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6000 ק"ג, והנוהג רכב מנועי מסוג אחר המסיע או המורשה על פי רשיון או היתר להסיע אחד עשר אנשים או יותר בנוסף על הנהג –

(1)   לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי מנוחה שמחוץ לעבודה במשך 7 שעות רצופות לפחות;

(2)   לא ינהג בו יותר מ-12 שעות בכל תקופה של 24 שעות ולא יותר מ-68 שעות בכל תקופה של 7 ימים;

(3)   יפסיק נהיגתו לחצי שעה לפחות במשך כל תקופת נהיגה של 4 שעות רצופות כאמור בתקנת משנה (ג), למעט ההפסקות לפי תקנת משנה זו;

(4)   לא ינהג יותר מ-9 שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך 6 שעות רצופות אך לא יאוחר מאשר אחרי נהיגה במשך 8 שעות ו-30 דקות רצופות;

(5)   יימצא במנוחה שמחוץ לעבודה לפחות במשך 25 שעות רצופות (להלן בתקנה זו - יום מנוחה), בכל תקופה של 8 ימים, ובלבד שמספר ימי המנוחה כאמור בשנה לא יפחת מ-52; הוראות פסקה זו לא יחולו על נוהג רכב מנועי שאיננו רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6000 ק"ג, המסיע שמונה אנשים או יותר בנוסף על הנהג שלא בדרך עיסוקו הרגיל.

(ב)  מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו.

(ג)   בתקנה זו, "נהיגה" - נהיגה בפועל, עבודה אחרת הקשורה ברכב מנועי או בטיפול במטען המובל עליו ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור או טיפול בנוסעים המוסעים ברכב, לרבות ההפסקות לפי פסקאות (3) ו-(4) לתקנת משנה (א), והמתנה או הפסקה הכרוכה בפעולות האמורות במישרין או בעקיפין.

(ד)  הוראות תקנה זו לא יחולו על הנוהג רכב של צה"ל שלגביו חלות הגבלות של שעות נהיגה כפי שנקבעו בפקודות הצבא.

איסור שימוש באזניות בדרך תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982

169. לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי.

תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

פרק שישי: בדיקת שכרות

הגדרות תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169א. בפרק זה –

"אלכוהול" - כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;

"בדיקת נשיפה" - בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק;

"בדיקת מעבדה" - בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי;

תק' (מס' 3)  תש"ע-2009

"המידה הקבועה" – (נמחקה);

"נבדק" - אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות פרק זה;

תק' (מס' 3)  תש"ע-2009

"ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכונול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:

(1)   240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;

(2)   50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.

איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ב. (א) לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.

(ב)  בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.

(ג)   לענין סעיפים 62(3) או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.

בדיקת שכרות תק' (מס' 3) תשמ"ב-1982

169ג.       (א)   היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור בפרק זה, כולן או חלקן.

(ב)  בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו במקום אחר שקבע השוטר.

(ג)   בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה.

בדיקת נשיפה תק' (מס' 3) תשמ"ב-1982

169ד.      (א)   היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה.

תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

(ב)  הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 62(3) ו-64ב לפקודה, או לפי פרק זה (להלן - עבירות נהיגה תוך שכרות).

תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

(ג)   (בוטלה).

תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

(ד)  (בוטלה).

בדיקת דם תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982 תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

169ה. (א) (בוטלה).

(ב)  שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.

תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

(ג)   נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות.

סירוב להיבדק והתליית רשיון נהיגה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ו. (א)  סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו - מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.

(ב)  שוטר שמונה להיות רשות רישוי לענין סעיף 52 לפקודה, רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות.

אופן הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ז. (א)  הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:

(1)   בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם;

(2)   בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל-50 עד 100 מליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

(ב)  תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של נבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ח. בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:

(1)   איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;

(2)   דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;

(3)   כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;

(4)   הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;

(5)   תוצאת בדיקת דם חופשי מאלוכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;

(6)   מקדם השונות (coeffcient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;

(7)   המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

תעודות תק' (מס' 3)  תשמ"ב-1982

169ט. (א) תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו"ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו"ח מפרט את תוצאות הבדיקה, מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי סעיף 27 לפקודה.

(ב)  תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

חלק ג': נהגים

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות

170. בחלק זה –

"בית ספר" – בית ספר לנהיגה;

תק' (מס' 4) תשל"א-1971

"בעל בית ספר" – בעל רשיון בית ספר שניתן לפי סעיף 15 לפקודה, לרבות מנהל בית ספר או האחראי להפעלתו, והוא כשאין בחלק זה הוראה מפורשת אחרת;

"הדרכה" – הוראת נהיגה ברכב מנועי שלא מטעם בית-ספר;

תק' (מס' 5) תשס"ב-2002

"הוראה" – לימוד עיוני ומעשי בבית ספר;

"מבחן שליטה" – מבחן לבדיקת מיומנות וכושר השליטה של נהג ברכב;

"מורה מוסמך" – אדם שניתן לו רשיון להוראת נהיגה;

"מנהל מקצועי" – מורה מוסמך שניתן לו היתר מקצועי של בית ספר;

תק' (מס' 9) תשע"ז-2017

"רישיון ישיבה בישראל" – רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(1) עד (4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

תק' (מס' 6) תשע"א-2011

"תושב ישראל" – כהגדרת "תושב" בסעיף 1(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965.

פרק שני: רישוי נהגים

סימן א': בקשה לרשיון נהיגה

מתן רשיון נהיגה תק' תשכ"א-1961 תק' (מס' 5) תשל"ז-1977

171. רשיון נהיגה כאמור בסעיף 10 לפקודה יינתן בהתאם להוראות פרק זה.

בקשה לרשיון וחובת בדיקות ובחינות תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982

172. (א)  מבקש רשיון נהיגה יגיש בקשה בטופס שניתן לקבלו במשרדי רשות הרישוי ולטופס יוצמד תצלום מדוייק שישקף במידה סבירה את פניו של המבקש.

(ב)  מבקש רשיון נהיגה יעמוד בבדיקות ובבחינות כאמור בתקנות אלה.

תק' (מס' 5)  תשע"ז-2017

172א. (בוטלה).

תק' (מס' 17)  תשע"ח-2018

172ב. (בוטלה).

תקופת תוקף רשיון ומועד חידושו תק' (מס' 2) תשנ"ג-1992 תק' תשס"ה-2004

173. (א)  רשות הרישוי רשאית לתת רשיון נהיגה או לחדשו לתקופה שעד עשר שנים; הוראה זו לא תחול על מי –

תק' (מס' 9) תש"ע-2010 תק' (מס' 13) תש"ע-2010

(1)   שהוראות תקנה 196(א) או (ב) חלות עליו ורשיונו יחודש עד למועד שבו הוא חייב בבדיקות רפואיות בהתאם לתקנה האמורה;

תק' (מס' 2) תשנ"ו-1995

(2)   (נמחקה);

(3)   נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה;

תק' (מס' 11) תשס"ה-2005 תק' (מס' 3) תשע"ז-2016 תק' (מס' 9) תשע"ז-2017

(4)   שאיננו רשום במרשם האוכלוסין, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים ובלבד שתוקפו יהיה מותנה בכך שבידי בעל רישיון הנהיגה רישיון ישיבה בישראל שהוא בר-תוקף;

תק' (מס' 6) תשס"ה-2005

(5)   שהוא בעל היתר לפי תקנה 190(5), ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים ובלבד שיוכיח שסיים השתלמות בהגשת עזרה ראשונה שאישר מנהל משרד הבריאות או מטעמו;

תק' תשס"ו-2005

(6)   שרישיונו מחודש לראשונה לאחר תום התקופה שבה הוא היה נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים;

תק' (מס' 6) תשע"א-2011

(7)   שניתן לו רישיון לפי תקנה 216 ותקנה 213 חלה עליו, ורישיונו יינתן לתקופה של עד 7 שנים;

תק' (מס' 6) תשע"א-2011

(8)   שחייב בהשתלמות בנהיגה לפי תקנה 213 ורשות הרישוי אישרה לדחות את ביצועה אחרי שנתן סיבה סבירה לאי-יכולתו לבצעה במועד שנקבע לפי התקנה האמורה, ורישיונו יחודש לתקופה של עד שנתיים בכל פעם, עד שיוכיח כי עבר את ההשתלמות.

תק' (מס' 11) תשס"ה-2005

(ב)  רשיון שחודש לתקופה האמורה בתקנת משנה (א)(1) או (3) יהיה בתוקף עד יום הולדתו של בעל הרשיון בשנה שבה יפוג תוקף הרשיון.

הגבלות לחידוש הרשיון תק' (מס' 4) תשנ"ט-1999

174. (א)  קבלת רשיון נהיגה או חידושו ייעשו בידי מבקש הרשיון או בעל הרשיון על ידי תשלום האגרה, בטופס שייחדה לכך רשות הרישוי.

(ב)  מבקש רשיון או חידושו לא ישלם את האגרה, אם מיום הגשת הבקשה לרשיון נהיגה או לסוג רשיון נהיגה או לחידושו, לפי המאוחר, התקייים בו אחד מאלה:

(1)   נפסל מלקבל רשיון נהיגה או מלהחזיק ברשיון נהיגה לפי הפקודה או לפי כל חיקוק אחר;

(2)   נתגלו אצלו מחלת לב או שינויים במערכת העצבים, העצמות, הראיה או השמיעה, אשר יש בהם כדי להשפיע על כושרו הרפואי לנהוג ברכב או בסוג רכב, אשר לא דווחו לרשות הרישוי לפי תקנה 13(ב);

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(3)   נתגלו שינויים במערכת השמיעה, והוא מבקש או מחדש רשיון לפי תקנות 184 ו-185 או היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.

רשיון נהיגה ממוחשב תק' (מס' 4) תשנ"ד-1994

174א. (א) רשיון נהיגה כאמור בתקנה 173 יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו, על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו.

תק' (מס' 9) תשע"ז-2017

(א1) תקנת משנה (א) לא תחול על רישיון נהיגה שניתן למי שאיננו רשום במרשם האוכלוסין כאמור בתקנה 173(א)(4).

תק' (מס' 2)  תשנ"ט-1998

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות תקנה 174ב, לפי הענין.

תק' תשס"ו-2005

(ג)   מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה.

רשיון נהיגה זמני תק' (מס' 5) תשכ"ד-1964 תק' (מס' 2) תשל"ג-1973 תק' (מס' 4)  תשנ"ד-1994 תק' (מס' 6)  תשע"א-2011

174ב. (א) עמד מבקש רשיון בבחינות כאמור בתקנות אלה או ביקש בעל רשיון נהיגה שינוי סוג רשיונו, או הוגבל רשיונו לסוג מסויים, רשאית רשות הרישוי לתת לו רשיון זמני לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שתקבע, לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים.

תק' (מס' 4)  תשנ"ד-1994

(ב)  בעל רשיון נהיגה שנעשה שינוי ברשיונו וניתן לו רשיון נהיגה זמני (להלן בתקנה זו - רשיון נהיגה זמני), לא יחולו עליו הוראות התקנה 174 כעבור תקופת תקפו של רשיון הנהיגה הזמני, אם הוטבע רשיון הנהיגה לפי תקנה 174 בחותמת שנקבעה על ידי רשות הרישוי, במקום המיועד לחותמת הבנק.

תק' (מס' 4)  תשנ"ד-1994 תק' (מס' 6) תשע"א-2011

(ג)   הוראות תקנה 173 ו-174א לא יחולו על רשיון נהיגה זמני.

תק' (מס' 4)  תשנ"ד-1994

(ד)  תקופת תקפו של רשיון נהיגה זמני תבוא במנין התקופה שבעדה שולמה האגרה לפי תקנה 219.

תק' (מס' 4) תשס"ג-2003

(ה)  (בוטלה).

(ו)   הוראות תקנות משנה (א)-(ד) יחולו גם על בעל רשיון נהיגה המבקש כפל רשיון נהיגה לפי תקנה 12.

תק' (מס' 4)  תשנ"ד-1994

(ז)   רשיון נהיגה זמני יוצמד לתעודת הזהות, לתעודת עולה או לדרכון של מקבלו.

תק' (מס' 4)  תשנ"ד-1994

(ח)  רשיון נהיגה זמני שניתן ופקע לא יראוהו כרשיון נהיגה שפקע לענין סעיף 63 לפקודה.

רישיון לתושב אזור תק' (מס' 5) תשס"ב-2002

175. על אף האמור בסימן זה, לא יינתן ולא יחודש רישיון נהיגה לתושב אזור כמשמעותו בתקנה 578, אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, לתתו או לחדשו.

פסילת רישיון לתושב חוץ תק' (מס' 6) תשע"א-2011 תק' (מס' 9)  תשע"ז-2017

175א. רשות הרישוי רשאית לפסול רישיון נהיגה שניתן לפי תקנה 174א למי שאיננו תושב ישראל ואין בידו רישיון ישיבה בישראל.

תק' (מס' 9)  תשע"ג-2013

סימן א'1: תכנית הליווי

תכנית הליווי והוכחתה תק' (מס' 9) תשע"ג-2013

175ב. (א) נהג חדש צעיר ינהג עם מלווה במשך 50 שעות לפחות (להלן – שעות הליווי); שעות הליווי יכללו 20 שעות נהיגה בדרך עירונית, 15 שעות נהיגה בדרך שאינה דרך עירונית ו-15 שעות נהיגה בשעות הלילה; לעניין תקנה זו, "שעות הלילה" – כהגדרתן בסעיף 12א1(ד)(2) לפקודה.

(ב)  היה הנהג החדש הצעיר זכאי למימון הליווי לפי תקנה 176ה, יהיה המלווה של הנהג החדש הצעיר בעל רישיון להוראת נהיגה, שעות הליווי יהיו 12 שעות לפחות, ויכללו 4 שעות נהיגה בדרך עירונית, 4 שעות נהיגה בדרך שאינה דרך עירונית ו-4 שעות נהיגה בשעות הלילה.

תק' (מס' 3) תשע"ז-2016

(ג)   השלים הנהג החדש הצעיר את תכנית הליווי, יגיש לרשות הרישוי הצהרה על כך, בנוסח שאישרה רשות הרישוי; ההצהרה תוגש בכתב, בדואר אלקטרוני או בטופס מקוון המצוי באתר משרד התחבורה.

מידע לנהג חדש צעיר תק' (מס' 9) תשע"ג-2013

175ג. רשות הרישוי תיתן לנהג חדש צעיר, יחד עם היתר הנהיגה, נוסח הצהרה כאמור בתקנה 175ב(ג) וכן הסברים ומידע בכתב בשפות עברית, אנגלית או ערבית, לפי בחירתו, בין השאר בעניינים אלה:

(1)  מי רשאי להיות מלווה;

(2)  משך תקופת הליוי וחלוקה לשעות;

(3)  החובה לחתום על הצהרה בדבר השלמת תכנית הליווי;

(4)  מידע הקשור לקבלת היתר נהיגה נוסף;

(5)  פטור למי שעבר תכנית חונכות לנהגים של צבא הגנה לישראל;

(6)  הגבלות החלות על נהג חדש שגילו עד 21 שנים, לעניין הסעת נוסעים;

(7)  עבירות המנויות בתוספת השלישית לפקודה ובחינות ובדיקות רפואיות שעל הנהג החדש לעבור אם עבר עבירה כאמור.

פטור מתכנית הליווי תק' (מס' 9) תשע"ג-2013

175ד. נהג חדש צעיר יהיה פטור מתכנית הליווי אם ביצע תכנית חונכות לנהגים של צבא הגנה לישראל מסוג קליטה והכשרת הנהג ביחידה, ובלבד שהמציא לרשות הרישוי אישור על כך מאת קצין הבטיחות היחידתי.

זכאות למימון ליווי בתשלום תק' (מס' 9)  תשע"ג-2013

175ה. נהג חדש צעיר שהוכיח לרשות הרישוי שמתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים להלן, יראו אותו כמי שנבצר ממנו לבצע את תכנית הליווי באמצעות מלווה, והוא יהיה זכאי למימון מאוצר המדינה לשם ביצוע תכנית הליווי באמצעות מלווה שהוא בעל רישיון להוראת נהיגה שאישרה רשות הרישוי ובכפוף לתנאי האישור:

(1)  הוא מקבל תשלום או גמלה לפי פרט (1)(א) או (2) לתוספת הראשונה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;

(2)  הוא מקבל תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, והוא זוכה כאמור בתקנה 3(3) לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ג-1972;

(3)  סמוך לפני שמלאו לו 18 שנים הוא קיבל גמלה או תשלום כאמור בפסקה (1) או (2);

(4)  הוא חייל המשרת בצבא הגנה לישראל, המחזיק תעודת חייל בודד תקפה, והציג אישור מאת קצין תנאי השירות ביחידתו כי לפי פקודות הצבא הוא זכאי בשל כך למענק חודשי קבוע.

סימן ב': רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם

רישיון נהיגה דרגה A2 תק' (מס' 3) תשס"ה-2005 תק' (מס' 9)  תשע"א-2011 תק' (מס' 7)  תשע"ד-2014

176. רישיון נהיגה דרגה A2 הוא רישיון לנהוג באופנוע שנפח מנועו עד 125 סמ"ק ושהספק מנועו אינו עולה על 11 קילווט (להלן – KW) (14.916 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על 0.1.

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

176א. (בוטלה).

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

176ב. (בוטלה).

תק' תשנ"ד-1993

176ג.       (בוטלה).

תק' תשנ"ד-1993

176ד. (בוטלה).

תק' תשנ"ד-1993

176ה. (בוטלה).

רישיון נהיגה דרגה A1 תק' (מס' 3) תשס"ה-2005 תק' (מס' 9)  תשע"א-2011 תק' (מס' 7)  תשע"ד-2014

177. רישיון נהיגה דרגה A1 הוא רישיון לנהוג באופנוע שהספק מנועו עד 35 KW (47.46 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על 0.2 ובאופנוע להגשת עזרה ראשונה, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור בתקנה 190.

רישיון נהיכה דרגה A תק' (מס' 3) תשס"ה-2005 תק' (מס' 9)  תשע"א-2011 תק' (מס' 7)  תשע"ד-2014

178. רישיון נהיגה דרגה A הוא רישיון לנהוג באופנוע כאמור בתקנות 176 ו-177 ובאופנוע שהספק מנועו עולה על 35 KW (47.46 כוח סוס).

רישיון נהיגה דרגה 1 תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

179. רישיון נהיגה דרגה 1 הוא רישיון לנהוג –

(1)  בטרקטור למעט טרקטור משא, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק"ג, אם נתקיימו בו התנאים האמורים בתקנה 189(א);

תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

(2)  במכונה ניידת, למעט מלגזה, ובבימה מתרוממת ניידת; לעניין זה, "בימה מתרוממת ניידת" – מיתקן הרמה נייד המיועד להרים אנשים מתוך משטח עבודה כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988, לעמדת עבודה בגובה, שהכניסה אליו והיציאה מתוכו אפשריים במצבו התחתון בלבד;

(3)  במלגזה שכושר הנשיאה שלה עד 20,000 ק"ג;

תק' (מס' 13)  תש"ע-2010

(4)  בטרקטורון אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי לפי תקנה 190;

(5)  ברכב שטח;

תק' (מס' 3)  תשס"ז-2007

(6)  בטרקטור משא, ובלבד שלא ינהג בו בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

179א. (בוטלה).

רישיון נהיגה דרגה B תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

180. (א)  רישיון נהיגה דרגה B הוא רישיון לנהוג –

תק' (מס' 3) (תיקון מס' 2) תשס"ז-2007 תק' (מס' 7) תש"ע-2010

(1)   ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג ושמספר הנוסעים בו מלבד הנהג אינו עולה על 8, ולמעט מונית, רכב סיור ואוטובוס ציבורי;

תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

(2)   ברכב כאמור בתקנה 179(2) עד (5);

תק' (מס' 13)  תש"ע-2010

(2א) בטרקטורון;

תק' (מס' 6) תשע"ז-2017

(2ב) ברכב זעיר;

תק' (מס' 6) תשע"ח-2018 תק' (מס' 9) תשע"ח-2018

(3)   באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב שב"ס מבצעי, ברכב חילוץ וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שהמשקל הכולל המותר של רכב כאמור אינו עולה על 3,500 ק"ג, ולגבי אמבולנס – אינו עולה על 4,000 ק"ג, ושלבעל הרישיון ניתן היתר כאמור בתקנה 190(2);

תק' (מס' 3) (תיקון) תשס"ה-2005

(4)   בטרקטור משא;

תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

(5)   ברכב מנועי עם אבזרים מיוחדים אשר צוין ברישיון הרכב שלו כי הוא רכב רפואי מיוחד, שמשקלו הכולל אינו עולה על 4,000 ק"ג ומספר הנוסעים בו, מלבד הנהג, אינו עולה על 8;

תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

(6)   ברכב שצוין ברישיונו כרכב להוראת נהיגה, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג ושמותקנים בו אבזרים מיוחדים שאישר המוסד לביטוח לאומי, ובלבד שלא ינהג בו אלא מורה מוסמך.

(ב)  בעל רישיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת משנה (א)(1) גם אם צמוד לרכב גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק"ג.

רישיון נהיגה דרגה C1 תק' (מס' 3) תשס"ה-2005 תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

181.  (א)  רישיון נהיגה דרגה C1 הוא רישיון לנהוג –

(1)   ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו, עולה על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 12,000 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג;

תק' (מס' 6) תשע"ז-2017

(2)   ברכב כאמור בתקנה 180(א)(1) עד (2ב);

(3)   ברכב כאמור בתקנה 180(א)(3) שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג ושניתן לבעל הרישיון היתר כאמור בתקנה 190(3) על פי התנאים האמורים בה;

תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

(4)   במלגזה;

תק' (מס' 3) תשע"ו-2016 תק' (מס' 3) תשע"ח-2017

(5)   באוטובוס זעיר ציבורי או פרטי, ובלבד שבידו רישיון גם לפי תקנה 183א, 183ב או 184, לפי העניין.

תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

(ב)  מי שהיה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179 כנוסחה ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005 (להלן – התקנות המתקנות), יהיה רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנה זו גם אם מספר הנוסעים בו אינו עולה על אחד עשר.

רישיון נהיגה דרגה C תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

182.  רישיון נהיגה דרגה C הוא רישיון לנהוג –

(1)  ברכב כאמור בתקנה 181;

(2)  ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג;

תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

(3)  (נמחקה).

רישיון נהיגה דרגה C+E תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

183. רישיון נהיגה דרגה C+E הוא רישיון לנהוג ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה –

(1)  שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו עולה על 3,500 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור או נתמך;

(2)  ברכב כאמור בתקנה 182;

(3)  בציוד חריג, אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.

רישיון נהיגה דרגה D2 תק' (מס' 3) תשס"ה-2005 תק' (מס' 3) (תיקון מס' 2) תשס"ז-2007 תק' (מס' 3) תשע"ו-2016

183א. רישיון נהיגה דרגה D2 הוא רישיון לנהוג באוטובוס זעיר שמספר הנוסעים בו אינו עולה על שישה עשר, מלבד הנהג, וברכב כאמור בתקנה 180.

רישיון נהיגה דרגה D3 תק' (מס' 3) תשס"ה-2005 תק' (מס' 3) (תיקון מס' 2) תשס"ז-2007 תק' (מס' 3) תשע"ו-2016

183ב. רישיון נהיגה דרגה D3 הוא רישיון לנהוג ברכב כאמור בתקנה 184(א)(1) ו-(3), באוטובוס זעיר פרטי שמספר הנוסעים בו אינו עולה על שישה עשר, מלבד הנהג.

רישיון נהיגה דרגה D1 תק' (מס' 3) תשס"ה-2005 תק' (מס' 3) (תיקון מס' 2) תשס"ז-2007

184.  (א)  רישיון נהיגה דרגה D1 הוא רישיון לנהוג:

תק' (מס' 3)  תשע"ו-2016

(1)   (נמחקה);

תק' (מס' 3)  תשע"ו-2016

(2)   במונית, ברכב סיור ובאוטובוס זעיר שמספר הנוסעים בו אינו עולה על שישה עשר, מלבד הנהג;

(3)   ברכב כאמור בתקנה 180.

תק' (מס' 3) (תיקון מס' 2) תשס"ז-2007

(ב)  (בוטלה).

רישיון נהיגה דרגה D תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

185. רישיון נהיגה דרגה D הוא רישיון לנהוג –

(1)  באוטובוס;

(2)  ברכב כאמור בתקנות 180 ו-184;

(3)  ברכב מדברי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג ובטיולית.

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

186. (בוטלה).

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

187. (בוטלה).

רשיון נהיגה למי שלא מלאו לו 18 שנים תק' (מס' 4)  תשמ"ב-1982 תק' (מס' 5)  תשנ"א-1990 תק' (מס' 3) תשס"ה-2005 תק' (מס' 3) (תיקון מס' 2) תשס"ז-2007 תק' תשס"ו-2005

188. (א)  מותר לתת רישיון נהיגה דרגה A2 או דרגה 1 לאדם שמלאו לו שש עשרה שנים ובלבד שהמציא הסכמה בכתב למתן הרשיון מאת הורו או אפוטרופסו, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים.

תק' תשס"ו-2005

(ב)  (בוטלה).

תק' (מס' 8) תשע"ג-2013

(ג)   (בוטלה).

סייגים למתן רשיונות נהיגה מסוימים תק' (מס' 4)  תשמ"ה-1985 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' (מס' 3) (תיקון מס' 2) תשס"ז-2007

189. (א)  לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 179(1) אלא למבקש שעבר קורס לנהיגה בטרקטור שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, ועמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורס וקיבל תעודה או אישור על כך.

תק' (מס' 5)  תשס"ה-2005

(א1) (נמחקה).

תק' (מס' 3)  תשנ"ה-1995 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(ב)  לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 182 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:

(1)   הוא תושב ישראל ומלאו לו תשע עשרה שנים;

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(2)   היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 181(1) במשך תקופה של שנה לפחות שקדמה להגשת הבקשה;

(3)   השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' (מס' 3) תשע"ז-2016

(4)   המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור בתקנה 182.

תק' (מס' 3)  תשנ"ה-1995 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(ג)   לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 183 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:

(1)   הוא תושב ישראל ומלאו לו עשרים שנים;

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(2)   הוא בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 182 תקופה של שנה אחת לפחות שקדמה להגשת הבקשה;

(3)   השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' (מס' 3) תשע"ז-2016

(4)   המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור בתקנה 183.

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(ד)  לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 184 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:

(1)   הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;

תק' (מס' 2)  תש"ף-2019

(2)   (נמחקה);

(3)   הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, את ידיעת השפה העברית, כדי קרוא וכתוב, ידיעת השפה הערבית במידה הדרושה וכן ידיעה בסיסית באנגלית או בצרפתית במידה הדרושה;

תק' תשמ"ז-1987

(4)   לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

תק' (מס' 3) תשע"ז-2016

(5)   המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי;

תק' (מס' 3) תשע"ו-2016

(6)   עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי, ובין היתר במתן עזרה ראשונה רפואית, נהיגה נכונה וכיבוי שריפות, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך;

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(7)   היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 או 181 בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה.

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

(ה)  לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 185 אלא אם כן נתקיימו במבקש התנאים הנדרשים בתקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים לפי הענין, והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנות 180 או 181, בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה, ואולם אם הוא בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 183 כנוסחה ערב תחילת התקנות המתקנות, לא יחולו עליו התנאים האמורים בתקנת משנה (ד)(2), (3) ו-(6) ויהיה פטור מבחינה עיונית.

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(ו)   (בוטלה).

תק' תשנ"א-1990  תק' (מס' 3)  תשנ"ב-1991 תק' תשנ"ד-1993 תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

(ז)   לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 178 אלא אם כן מלאו למבקש 21 שנים, והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 177 במשך תקופה של שנה אחת לפחות קודם להגשת הבקשה.

תק' (מס' 11) תשס"ה-2005 תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

(ח)  לענין תקנה זו ותקנות 190 ו-203(ב), רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה אדם בעל רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562, תיחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו.

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' (מס' 3) (תיקון מס' 2) תשס"ז-2007 תק' (מס' 7)  תשע"ד-2014

(ט)  לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183א אלא אם כן היה המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000 או התקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא תושב ישראל ומלאו לו 18 שנים;

(2)   היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שנתיים לפחות;

(3)   לא התקיים בו האמור בתקנה 15ב;

תק' (מס' 3) תשע"ז-2016

(4)   המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר;

תק' (מס' 3) תשע"ו-2016

(5)   עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר, ובין השאר במתן עזרה ראשונה רפואית, כיבוי שריפות, הסעת ילדים ונהיגה נכונה, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך.

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' (מס' 3) (תיקון מס' 2) תשס"ז-2007

(י)   לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183ב אלא אם כן המבקש –

תק' (מס' 7)  תש"ע-2010

(1)   היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שנתיים לפחות;

(2)   סיים קורס להסעת נוסעים ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;

(3)   עמד במבחן שליטה.

תק' תשמ"ז-1987

189א. (בוטלה).

היתר לנהיגת אוטובוס זעיר פרטי, רכב ביטחון ורכב חילוץ תק' (מס' 2)  תש"ס-2000 תק' תשס"ב–2001

190. רשות הרישוי רשאית לתת היתר –

תק' (מס' 2) תשס"ז-2007

(1)  (נמחקה);

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(2)  כאמור בתקנה 180(א)(3) אם המבקש –

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(א)   היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שנתיים לפחות;

(ב)   מלאו לו 21 שנים;

תק' (מס' 6) תשע"א-2011

(ג)    הוא תושב ישראל או שניתן לו היתר לפי תקנה 578ב ואישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, ולא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

תק' (מס' 6) תשע"א-2011

(ג1)  לעניין היתר לנהיגה באמבולנס – הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, שליטה מלאה בשפה העברית, לרבות קריאה וכתיבה, וכן שליטה בסיסית באנגלית;

תק' (מס' 6) תשע"א-2011

(ד)   סיים בהצלחה קורס לנהגי אמבולנס, רכב כיבוי אש או רכב ביטחון, לפי הענין, ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי, ולגבי אמבולנסים – שאישר גם משרד הבריאות, ובידו אישור על כך;

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(3)  כאמור בתקנה 181(3) אם המבקש –

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(א)   היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 181 במשך שנתיים לפחות;

(ב)   הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;

(ג)    לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

תק' (מס' 9) תשע"ח-2018

(ד)   סיים בהצלחה קורס למפעילי רכב חילוץ וגרירה או קורס כאמור בפסקה (2)(ד), לפי העניין, ובידו אישור על כך;

תק' (מס' 3) תשס"ז-2007

(4)  (נמחקה);

תק' (מס' 6) תשס"ה-2005 תק' (מס' 14)  תשס"ה-2005

(5)  כאמור בתקנה 177 אם המבקש –

תק' (מס' 14)  תשס"ה-2005

(א)   היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 177;

(ב)   לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

(ג)    סיים קורס עזרה ראשונה שאושר בידי מנהל משרד הבריאות או מטעמו;

(ד)   סיים קורס נהיגת אופנוע בחירום שאישרה רשות הרישוי.

ואולם אם היה למבקש היתר לפי תקנה 190(2), יהיה פטור מן התנאים הקבועים בפסקאות משנה (ב) ו-(ג);

תק' (מס' 13)  תש"ע-2010

(6)  כאמור בתקנה 179(4) אם המבקש היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179, סיים קורס נהיגה בטרקטורון לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ועמד בהצלחה במבחן נהיגה מעשי בטרקטורון.

היתר לנהיגה לצורך בדיקה תק' (מס' 15) תשס"ה-2005 תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

190א. (א) רשות הרישוי רשאית ליתן היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א' ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב', לצורך בדיקתם, כשהם בלא נוסעים או מטען:

טור א' – סוגי הרכב                                                  טור ב' – התנאים

(1)    מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם        רישיון נהיגה לפי תקנה 180

העצמי אינו עולה על 3,500 ק"ג, רכב סיור

(2)    רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים        רישיון נהיגה לפי תקנה 181

מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג,

טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי

עולה על 3,500 ק"ג

(3)    רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים        רישיון נהיגה לפי תקנה 182

מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג

(4)    אוטובוס                                                                רישיון נהיגה לפי תקנה 181 ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס, ובלבד שמלאו למבקש ההיתר 21 שנים

תק' (מס' 6) תשע"א-2011

(ב)  ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד במחלקת הניידות באגף הרכב או למנהל מקצועי במפעל כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970 (להלן – הצו), וכן ל-4 עובדים נוספים לכל היותר, במפעל בעלי הסיווג המקצועי הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שעליהם המליץ המנהל המקצועי לפני מנהל אגף הרכב, או על פי אישור מאת הרשות לקצין בטיחות, לגבי הרכב של המפעל שבו הוא מועסק או המופעל על ידו; לעניין תקנה זו, "הרשות", "קצין בטיחות" – כהגדרתם בתקנה 579.

תק' (מס' 6) תשע"א-2011

(ג)   תוקפו של ההיתר יפקע אם רישיון המפעל או הסמכת המנהל המקצועי שניתנו לפי הצו או הסמכת קצין הבטיחות לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את עבודתו במפעל שבו הועסק בעת שקיבל את ההיתר; רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר על פי המלצת מנהל אגף הרכב או הרשות, לפי העניין.

(ד)  נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי תקנה זו תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים מהמפעל; על הרכב יותקן שלט כמפורט בפרט 9ב לחלק ג' שבתוספת השניה, אשר יואר בזמן תאורה.

(ה)  לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא אתו ויציג אותו לשוטר, לפי דרישתו.

היתר לנהיגה לצורך החניית כלי רכב תק' (מס' 6)  תשע"ח-2018

190א1. (א) מנהל אגף הרישוי או מי שהוא הרשה לכך רשאי לתת היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א' ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב', לצורך חנייתם בחניון, כשהם בלא נוסעים או מטען, ובלבד שהחניון הוא חניון המשרת כלי רכב מהסוג האמור בטור א':

טור א'

סוג הרכב

טור ב'

התנאים

(1) אוטובוס

רישיון נהיגה לפי תקנה 181 ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס ובלבד שההיתר יינתן לעובד מינהלה המועסק בחברה המפעילה קווי שירות מכוח רישיון שניתן לפי תקנה 385, שמלאו לו 21 שנים

סימן ג': בדיקות רפואיות

(הוראת שעה) תשע"ט-2019

191. (בוטל)[1].

הצהרה בדבר מצב רפואי (הוראת שעה) תשע"ט-2019

191א1. (א) מבקש רישיון נהיגה ימלא הצהרה בדבר מצבו הרפואי, הכוללת את פרטי המידע המפורטים בתוספת ארבע עשרה א' (להלן בתקנה זו – הצהרה) ויגיש אותה לרשות הרישוי באופן דיגיטלי; הרשות תפרסם הודעה על האופן הדיגטלי שבו ניתן להגיש הצהרה כאמור באתר האינטרנט של משרד התחבורה.

(ב)  הרשות תאפשר למבקש המתקשה בשימוש באמצעים דיגיטליים לבצע את ההגשה במשרדי הרישוי באמצעות עמדת מחשוב וסיוע למבקש או באמצעי אחר המאפשר הגשה דיגיטלית; הרשות תפרסם הודעה על אמצעי הסיוע לפי תקנת משנה זו באתר האינטרנט של משרד התחבורה.

(ג)   על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) רשאית הרשות, מטעמים מיוחדים, לאפשר למבקש להגיש את ההצהרה בכתב באמצעות דואר רשום.

(ד)  הרשות תבחן את ההצהרה שהגיש המבקש ותפעל כמפורט להלן:

(1)   לגבי מי שמבקש רישיון לדרגות המפורטות בתקנות 176 עד 181, מי שמבקש להוסיף על דרגתו הקיימת את הדרגה המפורטת בתקנה 183ב וכן מי שמבקש היתר כאמור בתקנות 190 עד 190א1, תיתן לו אישור ולפיו לא נמצא כי קיימת מניעה רפואית להמשיך בהליך להוצאת רישיון נהיגה, או, אם ראתה בכך צורך, תעביר את ההצהרה לבחינה של רופא שהיא מינתה לעניין תקנה זו;

(2)   לגבי מי שמבקש להוסיף על דרגתו הקיימת את אחת מדרגות הרישיון המפורטות בתקנות 182 עד 183א, 184 ו-185 תזמן אותו לבדיקה אצל הרופא המוסמך.

(ה)  רופא כאמור בתקנה משנה (ד)(1) רשאי לתת למבקש אישור רפואי לנהיגה לאחר שבחן את ההצהרה שהועברה אליו והוא רשאי, בטרם ייתן אישור כאמור, להפנות את המבקש לבדיקה רפואית או לבקש ממנו מסמך רפואי הנדרשים לצורך בירור מצבו הרפואי של המבקש; ראה הרופא כי לא ניתן לתת אישור כאמור, יעדכן את רשות הרישוי על כך והיא תזמן את המבקש לבדיקה בידי רופא מוסמך.

מידע כוזב או מטעה (הוראת שעה) תשע"ט-2019

191ב1. הגיש מבקש רישיון נהיגה את אחד או יותר מהמפורטים להלן, רשאית רשות הרישוי לסרב לתת לו רישיון נהיגה, להתלות את רישיונו או שלא לחדשו, לפי העניין, ובלבד שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו:

(1)  הצהרה כאמור בתקנה 191א(א) הכוללת מידע כוזב או מטעה;

(2)  מסמך הכולל מידע כוזב או מטעה לרופא שמינתה רשות הרישוי או לרופא המוסמך, לפי העניין.

עריכת הבדיקות תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 (הוראת שעה) תשע"ט-2019

192. (א)  הבדיקה כמפורט בתקנה 196 תיערך על ידי רופא, אשר יפרט את ממצאיו בטופס שקבעה רשות הרישוי ולפי הפרטים שבטופס.

תק' (מס' 9) תשס"ו-2006

(א1) בדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך בידי רופא המכיר את עברו הרפואי של הנבדק מתוך אחת מאלה:

(1)   הוא מטפל בנבדק דרך קבע, זה שלוש שנים לפחות;

(2)   עיון בתיקו הרפואי בכל קופת חולים שבה היה חבר הנבדק, בשלוש השנים שקדמו לבדיקה;

(3)   עיון בתיקו הרפואי הצבאי של הנבדק;

(4)   אם הנבדק הוא עולה חדש כמשמעותו בתקנה 216, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד עלייתו – בכל דרך שתניח את דעתו, ובלבד שהבדיקה תיערך בידי רופא בקופת החולים שבה חבר הנבדק, והוא יפרט בטופס הבדיקה את מקור ידיעותיו בדבר עברו הרפואי של הנבדק.

תק' (מס' 4) תשס"ג-2003

(ב)  בדיקת כושר הראיה תיעשה באמצעות מכשיר שאישר לכך המנהל הכללי של משרד הבריאות ובדרך שהורה.

אישור רפואי לנהיגה תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' (מס' 2) תשמ"ז-1987

193. (א)  תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 יובאו לפני רשות הרישוי, ואם הניחו את דעתה, תתן למבקש אישור רפואי לנהיגה ובלבד שתוצאות בדיקות שנערכו על פי תקנה 196 יובאו בפני רופא שמינתה לכך רשות הרישוי.

תק' (מס' 3) תשע"ז-2016

(ב)  לא הניחו תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 את דעתה של רשות הרישוי, רשאית היא להורות כי המבקש יעבור בדיקות נוספות או יציג מסמכים רפואיים נוספים, והיא רשאית להורות כי בדיקות נוספות כאמור יבוצעו אצל הרופא המוסמך וכי מסמכים נוספים כאמור יוצגו לו לרבות לפי דרישתו.

קבלת מידע מהמרשם הפלילי תק' (מס' 7) תשמ"ט-1989 תק' (מס' 3)  תשע"ז-2016 תק' (מס' 3)  תשע"ח-2017

193א. הרופא המוסמך, חבר בוועדת ערר כאמור בתקנה 195 או מי מטעמם רשאי להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 לגבי מבקש רשיון או בעל רשיון, לצורך עריכת בדיקות לפי סימן זה.

אישור הרופא המוסמך תק' (מס' 5) תשל"ז-1977

194. היה הרופא המוסמך סבור כי המבקש כשיר מבחינת בריאותו, בתנאים או ללא תנאים, לנהוג ברכב מן הסוג שלגביו הוגשה הבקשה לרשיון נהיגה, יתן לו אישור רפואי לנהיגה. הרופא המוסמך רשאי לקבוע באישור תנאים והגבלות כפי שיראה לנכון.

ועדת ערר תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982

195. (א)  מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שהודעה לו ההחלטה האמורה.

(ב)  ועדת הערר תפעל במותבים של שלושה רופאים; חברי המותב והיושב ראש שלו ייקבעו בידי יושב ראש הועדה מתוך הרשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.

החלטות ועדת הערר תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982

195א. (א) ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך (להלן - בדיקה מחודשת) של מבקש רשיון הנהיגה או של בעל רשיון הנהיגה (להלן בתקנה זו - המבקש) או ליתן החלטה אחרת ככל שיחייב הענין.

(ב)  קבעה ועדת הערר מועד לבדיקה מחודשת של מבקש לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת לפני המועד שקבעה הועדה.

(ג)   דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה  מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) לא תיערך למבקש בדיקה מחודשת אלא אם חלפה שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר.

(ד)  נבדק מבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת נוספת אלא אם חלפו שנתיים מיום שנתנה ועדת הערר את החלטתה.

(ה)  המבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ג) או (ד) יצרף לבקשתו חוות דעת מפורטת החתומה בידי רופא מומחה.

אגרות תק' תשמ"ז-1987

195ב. אגרה בעד בדיקה רפואית או בעד ערר בפני ועדת ערר כאמור בסימן זה תהיה כמפורט בתוספת הראשונה וכאמור בתקנה 15א.

מסירת מידע רפואי תק' תש"ן-1990

195ג.       (א)   רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, ימסרו למבקש רשיון נהיגה או לבעל רשיון נהיגה שבדקוהו, לפי בקשתו, את תוצאות הבדיקה הרפואית שנערכה לו, ממצאיה ונימוקים (להלן - הממצאים).

(ב)  סברו רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, כי מסירת הממצאים, כולם או חלקם, לידי מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה עלולה לפגוע בו מטעמים רפואיים, ימסרו את הממצאים שביקש לידי רופא מטעמו.

בדיקות רפואיות חוזרות תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' תשנ"ג-1992 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996 תק' (מס' 2) תשנ"ט-1998 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' תשס"ו-2005 תק' (מס' 9) תש"ע-2010

196. (א)  בעל רשיון נהיגה לפי תקנות 182 עד 185 וכן בעל היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190 ומורה מוסמך, חייב לעבור בדיקות רפואיות בהתאם לסימן זה אחת לחמש שנים החל בשנה שבה מלאו לו 60 שנה ועד לשנה שבה מלאו לו 70 שנה, ואחרי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות ובכל פעם שיחדש את רשיון הנהיגה שלו לפחות.

תק' תשנ"ג-1992 תק' (מס' 9)  תש"ע-2010

(ב)  בעל רשיון נהיגה לרכב מסוג שלא צויין בתקנת משנה (א) חייב לעבור בדיקות רפואיות כאמור אחת לחמש שנים החל בשנה שבה מלאו לו 70 שנה ועד לשנה שבה מלאו לו 80 שנה, ואחראי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות ובכל פעם שיחדש את רשיון הנהיגה שלו לפחות.

תק' (מס' 9)  תשע"ז-2017

(ב1) (בוטלה).

תק' (מס' 9) תשמ"ט-1989 תק' (מס' 13)  תש"ע-2010 (הוראת שעה) תשע"ט-2019

(ג)   על בדיקות כאמור בתקנה זו יחולו הוראות תקנות 192 עד 195ג.

תק' (מס' 13) תש"ע-2010

(ד)  לא התייצב בעל רשיון כאמור לבדיקות כאמור בתקנה זו או שנבדק ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב, לא יחודש רשיון הנהיגה שלו.

כושר שמיעה תק' (מס' 2) תשנ"ט-1998 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

197. (א)  לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנות 184 עד 185 או היתר לפי תקנה 84(ה) ו-190, אלא למי שכושר השמיעה באוזן אחת לפחות שלו אינו פחות מ-40 דציבלים לפי ממוצע תדירויות 500, 1000 ו-2000 הרץ.

(ב)  מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במכשיר שמיעה, כדי להתאים את כושר שמיעתו לקבוע בתקנת משנה (א).

חדות הראיה תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

198. (א)  בדיקת חדות הראיה תיעשה בכל עין בנפרד ותימדד לפי שיטת סנלן  (Snellen) כאשר על הנבדק לזהות לפחות 4 ספרות מתוך 5.

(ב)  חדות הראיה לא תהיה גרועה –

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(1)   מ-6/12 בעין אחת לפחות, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176, 177, 179 ו-180;

תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 תק' (מס' 2)  תשנ"ט-1998 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(2)   מ-6/12 בכל אחת משתי העיניים, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 178 ו-181 עד 185, או לגבי מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.

שדה ראייה תק' (מס' 4) תשמ"ג-1983

199. (א)  שדה הראייה לא יפחת –

תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994 תק' (מס' 4) תשס"ג-2003 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' (מס' 2) תשע"א-2011

(1)   מ-120 מעלות בכיוון אופקי בשתי העינים יחד, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176, 177, 179 ו-180, גם אם מבקש הרשיון כאמור סובל מאבדן הרבע העליון של שדה הראייה (Quadrinopsia),ולגבי מבקש רשיון כאמור שיש לו כושר ראייה בעין אחת בלבד יהיה אותו שדה ראייה בעין האחת;

תק' (מס' 2) תשמ"ד-1984 תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994 תק' (מס' 2) תשנ"ט-1998 תק' (מס' 4) תשס"ג-2003 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' (מס' 6) תשע"א-2011

(2)   מ-140 מעלות בכיוון אופקי בשתי העיניים יחד, לגבי מבקש רשיון לפי תקנות 178, 181 עד 185, או לגבי מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.

תק' (מס' 3)  תשנ"ד-1994

(ב)  לא ינתן רשיון נהיגה למבקש הסובל –

(1)   מאבדן יותר ממחצית הרביע התחתון של שדה הראיה או מאבדן שדה הראיה מסוג המיאנופסיה (Hemianopsia) או סקוטומה (Scotoma) מרכזית;

תק' (מס' 2)  תשנ"ט-1998 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(2)   מאבדן הרביע העליון של שדה הראיה או שאין לו ראיה בינוקולרית (Binocular Vision) מלאה, אם הוא מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185, או מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.

תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994 תק' (מס' 4) תשס"ג-2003

(ג)   בדיקת שדה הראיה כאמור בתקנת משנה (ב), תיעשה עם תיקון אופטי בפרימטר גולדמן מכויל באיזופטר (Isopter) III 4 E ולא בפרימטר ממוחשב ואולם אם למבקש ליקוי ברבע התחתון של שדה הראיה או פגיעה ברשתית שגרמה לליקוי בשדה הראיה, רשאי הרופא המוסמך לבדוק את שדה הראיה בדרך האמורה בתקנת משנה (ד).

תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

(ד)  בדיקת שדה הראיה על ידי ועדת ערר, כאמור בתקנה 195, תהיה לפי שיטת איסטרמן עם פרימטר ממוחשב בחדר סטנדרטי ולא יינתן רשיון למבקש אלא אם כן קיבל ציון 85 לפחות.

מכשירים אופטיים תק' (מס' 3) תשנ"ד-1994

200. (א)  מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במשקפיים או בעדשות מגע כדי להתאים את ראייתו לחדות הראיה האמורה בתקנה 198.

תק' (מס' 4) תשמ"ג-1983 תק' (מס' 2) תשנ"ט-1998 תק' (מס' 4) תשס"ג-2003 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(ב) ההפרש בין עצמת הזכוכיות במכשירים אופטיים לעין אחת ובין עצמת הזכוכית לעין השניה (Anisometropia) למבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190, לא יעלה על 4.5 דיאופטריות.

חוסר עדשה תק' (מס' 4) תשמ"ג-1983 תק' (מס' 4) תשס"ג-2003 תק' (מס' 3) תשס"ה-2005 תק' תשס"ו-2005

201. (א)  מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 180 הסובל מחוסר עדשה (Aphakia), לא ינהג רכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב מכשיר אופטי כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור בתקנות 198(ב)(1) ו-199(א)(1).

תק' (מס' 2) תשנ"ט-1998 תק' (מס' 4) תשס"ד-2003 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' תשס"ו-2005

(ב)  מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185, או למבקש היתר לפי תקנה 84(ה) ו-190, הסובל מחוסר עדשה לא ינהג ברכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב עדשת מגע כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור בתקנות 198(ב)(2) ו-199(א)(2).

עדשה מושתלת תק' (מס' 4) תשמ"ג-1983

201א. כושר הראייה של מבקש רשיון נהיגה שלו עדשה מושתלת (Pseudophakia) ייבדק על פי האמור בתקנות 198 ו-199 ויעמוד בתנאים האמורים בסימן זה.

עוורון לילה תק' (מס' 4) תשמ"ג-1983

201ב. מבקש רשיון נהיגה הסובל מעוורון לילה, לא ינהג רכב מנועי בזמן תאורה.

ראייה כפולה תק' (מס' 4) תשמ"ג-1983 תק' (מס' 2) תשנ"ט-1998 תק' (מס' 4) תשס"ג-2003 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

201ג. (א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 180 הסובל מראייה כפולה לא ינהג רכב מנועי אלא כשעינו האחת מכוסה.

תק' (מס' 2) תשנ"ט-1998 תק' (מס' 4) תשס"ג-2003 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(ב)  לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190, למבקש הסובל מראייה כפולה.

סימן ד': בחינות

בדיקות לפני בחינה תק' (מס' 4) תשמ"ג-1983 תק' (מס' 3)  תשע"ז-2016

202.  (א)  תוצאות של בחינות ובדיקות שעמד בהן מבקש רישיון נהיגה לפי פרק זה יהיו בתוקף לתקופה של שלוש שנים.

תק' (מס' 3)  תשע"ז-2016

(ב)  מבקש רשיון נהיגה שקיבל אישור רפואי לנהיגה כאמור בסימן ג', יצהיר לפני כל בחינה אם חל או לא חל כל שינוי במצב בריאותו כמפורט בטופס שמילא רופא כאמור בתקנה 192, וכן כי לא נפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה.

בחינות תק' (מס' 4) תשמ"ג-1983 תק' (מס' 3)  תשנ"ב-1991 תק' (מס' 5)  תשס"ז-2007

203. (א)  מבקש רשיון נהיגה ייבחן בהתאם לתקנות אלה בבחינה עיונית ובבחינה מעשית.

תק' (מס' 6) תשע"א-2011

(ב)  מבקש רישיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 178, אשר בידו רישיון נהיגה לפי תקנה 180, פטור מבחינה עיונית, ואם היה בידו רישיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שלוש שנים לפחות והוא מבקש רישיון נהיגה לפי תקנה 176, יהיה פטור גם ממבחן התנהגות בדרך בבחינה המעשית.

תק' (מס' 8)  תשנ"ט-1999 תק' (מס' 5)  תשס"ז-2007

(ג)   מבקש רשיון לפי תקנה 176, אשר עבר את הבחינה המעשית בתלת-אופנוע, רשיונו יוגבל לנהיגה בתלת-אופנוע בלבד.

רכב לביצוע בחינה מעשית תק' (מס' 14) תשע"ח-2018

204. (א)  הבחינה תיערך במקום, בזמן וברכב שתורה רשות הרישוי.

תק' תשכ"ח-1967 תק' (מס' 14)  תשע"ח-2018

(ב)  לא תיערך בחינה אלא ברכב שהתקיים בו האמור בתקנה 225(א)(2) וכן שקיים לגבי נהיגתו של הנבחן בו בעת הבחינה ביטוח להנחת דעתה של רשות הרישוי.

(ג)   נבחן הנוהג ברכב, כשהוא מלווה על ידי בוחן, פטור מחובת רשיון נהיגה.

תק' (מס' 9)  תש"ל-1970 תק' תשנ"א-1990

(ד)  הבחינה באופנוע יכול שתיערך כשהבוחן מלווה עד שלושה נבחנים כאשר הבוחן והנבחנים נוהגים כל אחד באופנוע; לא תיערך בחינה כאמור בתקנת משנה זו אלא אם כל אחד מהנבחנים עמד במבחנים של כושר שליטה ברכב שנערכו במקום שאישרה לכך רשות הרישוי.

תק' תשנ"ד-1993

(ה)  (בוטלה).

הבחינה העיונית תק' (מס' 5) תשכ"ד-1964 תק' (מס' 5)  תשס"ז-2007

205. בבחינה העיונית ייבחן מבקש רשיון נהיגה, בנושאים אלה כולם או מקצתם:

(1)   דיני התעבורה;

(2)   צורת התמרורים, משמעותם והמודעות המצויות בהם או בקשר להם;

(3)   התנהגות בדרך;

(4)   אופן פעולת רכב מנועי, חלקיו ומנועיו, השימוש והטיפול בהם.

הבחינה המעשית תק' (מס' 5) תשס"ז-2007 תק' (מס' 14)  תשע"ח-2018

206. (א)  רשות הרישוי תערוך את הבחינה המעשית בנהיגה לפי סימן זה.

תק' (מס' 5)  תשכ"ד-1964 תק' (מס' 5)  תשס"ז-2007 תק' (מס' 14) תשע"ח-2018

(ב)  בבחינה המעשית ייבחן מבקש רשיון נהיגה בפעולות אלה כולן או מקצתן:

(1)   התנעה;

(2)   נהיגה ותמרון במצבים שונים;

(3)   עצירה לרבות בלימה;

(4)   נתינת אותות וסימנים וציות לתמרורים;

(5)   התנהגות בדרך;

(6)   טיפול ברכב מנועי.

אישור מרכז בחינות מעשיות בנהיגה תק' (מס' 14)  תשע"ח-2018

206א. (א) רשות הרישוי רשאית לבצע בחינה מעשית בנהיגה באמצעות מפעיל מרכז בחינות מעשיות בנהיגה שרשות הרישוי אישרה לכך והתקשרה עמו בחוזה, שנבחר לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (בסימן זה – התקשרות עם רשות הרישוי), לאחר שמצאה כי התקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא מעסיק את אלה:

(א)   עובדים העומדים בתנאים לשם קבלת הסמכה לבוחני נהיגה שפורטו במסגרת ההתקשרות עם רשות הרישוי, ושמספרם כפי שפורט במסגרת ההתקשרות כאמור;

(ב)   מנהל מקצועי העומד בדרישות שפורטו בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי;

(ג)    בעלי תפקידים אחרים הנדרשים, לשם ניהולו המקצועי, כפי שפורט בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי;

(2)   עומדים לרשותו כלי רכב לצורך עריכת בחינות מעשיות בנהיגה לדרגות האמורות בתקנות 176 עד 178, לשימוש בוחני הנהיגה באתרים שבהם מתבצעות בחינות כאמור;

(3)   עומד לרשותו ציוד הנדרש לשם יישום תקנות אלה, כמפורט בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי; בכלל זה, ציוד מחשוב, עמדות צפייה בסרטונים, ומקום ומיתקנים לנוחות הנבחנים ומורי הנהיגה שלהם;

(4)   הוא פועל על פי תקנות 206ב עד 206ד ועל פי תנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי, וכן ערך נוהלי עבודה שאישרה רשות הרישוי המבטיחים עמידה באמור בתקנות האמורות ובתנאים כאמור.

(ב)  רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מידע בדבר אופן עריכת הבחינה המעשית בנהיגה ובכלל זה מידע בדבר צילום מהלך הבחינה, האופן שבו נקבעים מסלול הבחינה וזהות הבוחן שיערוך אותה, המקום והמועדים שבהם ניתן לצפות בסרטוני הבחינה והמועד שבו ניתן להגיש ערר על תוצאות הבחינה ואופן הגשתו.

אופן ביצוע בחינה מעשית בנהיגה תק' (מס' 14)  תשע"ח-2018

206ב. (א) רשות הרישוי תקיים בחינה מעשית בנהיגה באמצעות בוחן נהיגה שייבחר ביום הבחינה מבין הבוחנים הזמינים לבחון באותו יום שהם גם מוסמכים לבחון לדרגת רישיון הנהיגה שלגביה נערכת בחינה מסוימת.

(ב)  בחינה מעשית בנהיגה תתבצע במסלול נסיעה שייבחר באופן אקראי וממוחשב מבין המסלולים שאישרה רשות הרישוי, ותכלול ביצוע של מגוון פעולות מבין אלה המנויות בתקנה 206.

(ג)   רשות הרישוי תיצור טופס בחינה ממוחשב לצורך חיווי תקינות או אי-תקינות של ביצוע של כל אחת מן הפעולות שנכללו בבחינה כאמור בתקנה 206ב(ב), בנפרד, ולצורך ציון נטילת השליטה ברכב מידי הנבחן.

(ד)  מהלך הבחינה המעשית בנהיגה, למעט בחינה לדרגות האמורות בתקנות 176 עד 179, יתועד על ידי מצלמות שיצלמו את פנים הרכב ואת הסביבה מחוץ לו, באמצעות סרטונים שיקליטו את הנאמר בפנים הרכב אך שלא ייראו בהם פניהם של הנוסעים ברכב ושלא יאפשרו את זיהוי פניהם של עוברי הדרך מחוץ לו בעת הצפייה בהם.

(ה)  הסרטונים שצולמו כאמור בתקנת משנה (ד), יישמרו במחשב הלוח של הבוחן, ויובאו למאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה של רשות הרישוי בתום כל סבב מבחנים המסתיים בנקודת היציאה אליהם, ולכל המאוחר בתום יום העבודה; לאחר העברת הסרטונים למאגר כאמור, יימחקו הסרטונים ממחשב הלוח.

תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה תק' (מס' 14)  תשע"ח-2018

206ג. (א) רשות הרישוי תקבע את תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה באופן ממוחשב, על פי שקלול ממוחשב של החיוויים כאמור בתקנה 206ב(ג).

(ב)  רשות הרישוי תחליט אם לתת לנבחן רישיון נהיגה, לפי תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה ותוצאות שאר הבחינות והבדיקות שנערכו לו לפי תקנות אלה והיא תמסור לנבחן הודעה על החלטתה בתוך יום עבודה אחד מביצוע הבחינה, במסרון או באמצעות מורה הנהיגה שלו, לפי בקשת הנבחן.

שמירת תיעוד מסלול הבחינה המעשית בנהיגה, טפסיה וצילומיה והעיון בהם תק' (מס' 14)  תשע"ח-2018

206ד. (א) רשות הרישוי תשמור במאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה, לגבי כל בחינה מעשית בנהיגה שנערכה, את כל אלה (להלן – החומר שנאגר):

(1)   טופס הבחינה שנערך לפי תקנה 206ב(ג);

(2)   צילום מהלך הבחינה שנערך לפי תקנה 206ב(ד).

(ב)  שמירה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה עד לתום תקופה של 30 ימים מיום הבחינה, לכל היותר, ובתום התקופה האמורה תבער רשות הרישוי ממאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה את החומר שנאגר.

(ג)   מאגר נתוני הבחינות לא יכלול כל מידע נוסף זולת האמור בתקנת משנה (א).

(ד)  נבחן או מורה הנהיגה שלו, רשאי, בתקופה של עד 7 ימים מהיום שבו קיבל את הודעת רשות הרישוי כאמור בתקנה 206ג(ב), בשעות העבודה שפורסמו כאמור בתקנה 206א(ב), לעיין בחומר שנאגר.

(ה)  לאחר התקופה האמורה בתקנת משנה (ד) עד לביצועו של החומר שנאגר, העיון בו יהיה פתוח לפני הגורמים האלה, כמפורט לצדם:

(1)   לפני מפקח של רשות הרישוי שרשות הרישוי אישרה לשם הפיקוח על ביצוע הבחינה המעשית לפי סימן זה ולפי תנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי ולשם קבלת החלטה בערר שהוגש לפי תקנה 206ה; פיקוח לפי פסקת משנה זו ייערך בהתאם לאמור המידה שרשות הרישוי גיבשה לצורך כך ובלבד שהפיקוח יכלול צפייה בחלק מסרטוני הבחינה בלבד ולא יכלול צפייה בסרטוני הבחינה באופן רצוף ובזמן שהבחינה מתקיימת;

(2)   לפני עובדי מרכז הבחינות כאמור בתקנה 206א שרשות הרישוי אישרה לצורך בדיקת אופן הביצוע של בחינת הנהיגה המעשית באמצעות הבוחנים שמעסיק מרכז הבחינות כאמור בתקנה 206א; בבדיקה כאמור יבחנו עובדי מרכז הבחינות כי ביצוע הבחינה נערך בהתאם לתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי.

(ו)   רשות הרישוי תפריד את מאגר נתוני הבחינה המעשיות בנהיגה מכל מאגר מידע אחר, והיא לא תעביר את המידע הכלול בו או מקצת המידע, לכל מאגר מידע אחר והיא לא תצליבו עם כל מידע אחר.

ערר על הבחינה המעשית בנהיגה תק' (מס' 14)  תשע"ח-2018

206ה. (א) נבחן בבחינה מעשית בנהיגה החולק על תוצאת הבחינה המעשית או על חיווי בטופס הבחינה כאמור בתקנה 206ב(ג), רשאי להגיש לרשות הרישוי ערר מקוון, בעצמו או באמצעות מורה הנהיגה שלו, בתוך 7 ימים מהיום שבו קיבל את הודעת רשות הרישוי כאמור בתקנה 206ג(ב); בערר יצוינו פרטי הנבחן, האופן שבו הוא מבקש כי תימסר לו ההחלטה בערר, מועד הבחינה, ונימוקי הערר.

(ב)  מפקח של רשות הרישוי כאמור בתקנה 206ד(ה)(1), רשאי, לאחר שעיין בערר ובחומר שנאגר הנדרש להחלטה בערר, להחליט על שינוי החיווי שניתן כאמור בתקנה 206ב(ג) לגבי אחת או יותר מבין הפעולות שביצע הנבחן במהלך הבחינה המעשית בנהיגה וכן רשאי הוא לשנות את תוצאת הבחינה בהתאם לשינוי החיווי כאמור, בתוך 14 ימים מיום הגשת הערר; לא שינה מפקח את תוצאת הבחינה, רשאי הנבחן להיבחן מחדש באופן המפורט בתקנות אלה.

(ג)   מצא המפקח של רשות הרישוי כאמור בתקנה 206ד(ה)(1) כי בחינת הנהיגה המעשית בוצעה שלא באופן הקבוע בסימן זה, יראו את הנבחן כמי שלא ביצע את הבחינה.

(ד)  ההחלטה בערר תימסר לנבחן באופן שהוא ביקש כל גבי הערר.

בחינות נוספות  תק' (מס' 5) תשכ"ד-1964 תק' (מס' 5)  תשנ"ו-1996 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

207. (א)  מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 183 ייבחן גם בידיעות על אופן הטענת מטען, הובלתו ופריקתו.

תק' (מס' 5)  תשכ"ד-1964 תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982 תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

(ב)  מבקש רשיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א) וכן מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 184 ו-185 ייבחן גם בכיבוי שריפות ברכב מנועי.

תק' (מס' 5)  תשכ"ד-1964 תק' (מס' 2) תשמ"ב-1982 תק' (מס' 3) תשס"ה-2005

(ג)   מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 184 ו-185, ייבחן גם בענינים אלה כולם או מקצתם:

(1)   ידיעת השפה העברית המדוברת;

(2)   ידיעות בשפה הערבית במידה הדרושה למילוי תפקידו כנהג ציבורי;

(3)   ידיעת הארץ, ישוביה ומוסדותיה החשובים;

(4)   עקרונות התנהגות של נהג ציבורי;

(5)   הגשת עזרה ראשונה לנפגעים.

תק' (מס' 4) תשמ"ג-1983

207א. (בוטלה).

מבחנים ובדיקות לנהג חדש תק' (מס' 8) תשע"ג-2013

207ב. נהג חדש אשר הורשע בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השלישית לפקודה, לא יחודש רישיון הנהיגה שבידו אלא אם כן יעמוד בבחינות ובבדיקות אלה:

(1)  אם לא הטיל עליו בית המשפט עונש של פסילה מהחזיק רישיון נהיגה, או שהטיל עליו פסילה כאמור לתקופה של עד 3 חודשים – בחינה עיונית;

(2)  אם הטיל עליו בית המשפט עונש של פסילה מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה העולה על שלושה חודשים – בחינה עיונית ובחינה מעשית;

תק' (מס' 3) תשע"ז-2016

(3)  נוסף על האמור בפסקאות (1) ו-(2), אם הורשע לפי סעיף 62(3) לפקודה, לפי תקנה 26(2) או בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש – גם בדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך.

מסירת פרטים ותשובות תק' תשכ"א-1961

208. מי שחייב להיבחן כאמור בסימן זה חייב להמציא לבוחן פרטים מלאים ונכונים או תעודות שיידרש.

כשלון בבחינה תק' (מס' 5) תשס"ז-2007

209. נכשל מבקש רשיון נהיגה בבחינה, רשאית רשות הרישוי לקבוע את המועד שבו ייבחן שנית לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים מיום הבחינה הקודמת.

אגרת בחינה נוספת

210. (א)  בשעת הגשת הבקשה להיבחן ישלם המבקש את אגרת הבחינה כמפורט בתוספת הראשונה חלק א'.

תק' (מס' 5)  תשכ"ד-1964 תק' (מס' 5)  תשס"ז-2007

(ב)  לא התייצב המבקש לבחינה, או התייצב ונכשל בה, ונקבע לו מועד נוסף לבחינה, ישלם המבקש אגרת בחינה כאמור בתקנת משנה (א).

תק' (מס' 5) תשכ"ד-1964

(ג)   חובת תשלום אגרת בחינה נוספת לפי תקנת משנה (ב) לא תחול בכל אחד מאלה:

(1)   הוא לא התייצב לבחינה והודיע לרשות הרישוי לפני מועד הבחינה על אי-התייצבותו למועד שנקבע ונתן סיבה סבירה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, על אי יכולתו להתייצב;

(2)   הוא התייצב לבחינה, אך הבחינה לא קויימה בשל תקלות שנתגלו ברכב, בעת הבחינה;

(3)   הוא התייצב לבחינה והבחינה נדחתה או לא קויימה על פי הוראות רשות הרישוי.

תק' (מס' 2) תשל"ז-1976

סימן ה': הזמנת בעלי רשיונות לבירור, לקבלת הדרכה, לבחינה ולבדיקה

הזמנת בעל רשיון נהיגה לבירור

211. רשות הרישוי רשאית להזמין בעל רשיון נהיגה להתייצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, לשם –

(1)   בירור כושר הנהיגה שלו לרבות פסילתו מהחזיק ברשיון או התנאת תנאים ברשיון;

(2)   בירור נסיבות כל עבירה הנוגעת לכושר הנהיגה שלו, ושעליה הורשע;

(3)   כל ענין אחר הקשור בכושר הנהיגה שלו וברשיון הנהיגה שבידו, לרבות עניני הסברה והדרכה.

הזמנת בעל רשיון נהיגה לבדיקה ולבחינה (הוראת שעה) תשע"ט-2019

212. (א)  רשות הרישוי רשאית בכל עת להזמין מבקש רישיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה לבדיקה רפואית לרבות בדיקת כושר ולבחינה עיונית ומעשית, והוראות חלק זה – למעט תקנה 209 – יחולו על המוזמן כאילו הוא מבקש רשיון נהיגה.

תק' (מס' 5) תשל"ז-1977

(ב)  נכשל בעל רשיון נהיגה בבדיקה או בבחינה, רשאית רשות הרישוי לפסלו מהחזיק רשיון נהיגה או לכלול ברשיון תנאים כאמור בסעיף 53 לפקודה.

תק' תשכ"ח-1967 תק' (מס' 5) תשל"ז-1977

(ג)   האגרה בעד בדיקה רפואית לפי סימן ג' לפרק השני והאגרה בעד הדרכה בנהיגה לפי סעיף 54 לפקודה, יהיו בשיעורים הנקובים בתוספת הראשונה.

הפקדת רשיון נהיגה של מוזמן תק' (מס' 2) תשל"ז-1976

212א. הוזמן בעל רשיון נהיגה לבירור, לבדיקה, לבחינה, לקבלת הסבר או הדרכה בנהיגה, רשאית רשות הרישוי להורות על הפקדת רשיונו עד לסיום הבירור, הבדיקה, הבחינה או ההדרכה, ולתת לו רשיון לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שקבעה ברשיון זמני לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים.

פסילת רישיון לנהגים מסוכנים תק' (מס' 12)  תש"ע-2010

212ב. (א) רשות הרישוי תפסול את רישיון הנהיגה של נהג שבדרך נהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך כאמור בסעיף 56 לפקודה, לחמש שנים, אם הורשע בכך שבמהלך 5 שנים רצופות שקדמו להחלטתה של רשות הרישוי ביצע אחד מאלה:

(1)   30 עבירות תעבורה, למעט עבירות חניה;

(2)   חמש עבירות מהעבירות המנויות בסעיף 40א(א)(1) לפקודה או בתוספת העשירית לה.

(ב)  קביעת קיומן ותוקפן של הרשעות לצורך תקנה זו, תהיה כאמור בתקנה 545, בשינויים המחויבים.

(ג)   על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, לקצר את תקופת הפסילה מטעמים אישיים מיוחדים של הנהג שתרשום בהחלטתה, ובכלל זה נכות או מצב רפואי קשים שלו או של בן משפחתו הקרוב המצריך נהיגה שלו ברכב, ובלבד שתקופת הפסילה לא תפחת משלוש שנים; לעניין תקנת משנה זו, לא יראו את היות רישיון הנהיגה מקור פרנסתו של הנהג כטעם אישי המצדיק לקצר את הפסילה.

(ד)  אין בתקנה זו כדי לגרוע מתוקפה או תקופתה של כל פסילה אחרת שהוטלה על הנהג.

השתלמות בנהיגה תק' (מס' 3) תשמ"ח-1988 תק' (מס' 5) תשנ"א-1990 תק' תשס"ו-2005 תק' (מס' 13) תש"ע-2010 תק' (מס' 6)  תשע"א-2011

213. (א)  רשות הרישוי תזמין בכל שנה בעל רשיון נהיגה, למעט מי שהוא בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179, בלבד, שבאותה שנה מלאו חמש שנים מיום שקיבל לראשונה את רשיון הנהיגה, שיעבור השתלמות בנהיגה במועד ובמקום שקבעו רשות הרישוי או מי מטעמה ויעמוד בהצלחה במבחן בסופו (להלן – השתלמות בנהיגה); תקנה זו תחול גם על מי שקיבל רישיון נהיגה לפי תקנה 216, אם במועד שבו ניתן לו הרישיון, חלפו פחות משנתיים מיום שקיבל לראשונה רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562.

תק' (מס' 5) תשנ"א-1990 תק' תשס"ו-2005 תק' (מס' 13) תש"ע-2010

(ב)  משתתף בהשתלמות בנהיגה שנעדר מעל 20% משעות הלימוד שבה, או שנכשל שלוש פעמים במבחן שבסופה, יראו אותו כמי שלא עבר את ההשתלמות; על אף האמור בתקנת משנה זו, רשאית רשות הרישוי לפטור בעל רישיון נהיגה מנוכחות בהשתלמות אם שוכנעה כי אין הוא מסוגל להשתתף בה עקב מגבלה גופנית או כי אין הוא מבין את השפות שבהן היא מתקיימת, ובלבד שתורה על תנאים לפטור שיבטיחו כי מי שניתן לו פטור כאמור, ילמד באופן אחר את התכנים הנלמדים בה.

(ג)   רשות הרישוי לא תחדש רשיונו של בעל רשיון נהיגה  כמשמעותו בתקנת משנה (א), במועד חידוש הרשיון שיחול לאחר שהוזמן כאמור, אלא אם כן הציג אישור כי עבר השתלמות בנהיגה.

(ד)  רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א) מלקבל השתלמות בנהיגה אם קיבל הדרכה אחרת בנהיגה על פי התקנות.

תק' (מס' 5) תשנ"א-1990

(ה)  (נמחקה).

השתלמות מעשית בנהיגה תק' (מס' 6) תשס"ג-2003

213א. (א) בתקנות 213א עד 213ח –

"בעל רישיון נהיגה" –

תק' (מס' 14)  תשס"ה-2005

(1)   נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודת התעבורה, למעט נוהג חדש שהוא בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179[2];

תק' (מס' 14)  תשס"ה-2005

(2)   בעל רישיון נהיגה לפי תקנות 182, 183, 184 לנהיגת רכב ציבורי ו-185, בעל היתר לפי תקנות 84(ה) או 190(2) ו-(3) לתקנות העיקריות או בעל היתר לפי תקנה 7 לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000;

"משתלם" – בעל רישיון נהיגה המבקש להשתלם בהשתלמות מעשית.

(ב)  בעל רישיון נהיגה יעבור השתלמות מעשית בנהיגה (להלן – השתלמות מעשית), בהתאם לתכנית שתכין רשות הרישוי ובמגרש שאישרה לכך ופרסמה לגביו הודעה.

(ג)   בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יעבור השתלמות מעשית לאחר תום שישה חודשים מיום שנעשה נוהג חדש וכל עוד הוא נוהג חדש; בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(2) יעבור השתלמות מעשית מדי חמש שנים.

(ד)  על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשות הרישוי תהיה רשאית להתיר לחייל לעבור את ההשתלמות המעשית במהלך 30 חודשים מיום שהחייל נעשה נוהג חדש, אם הוגשה בקשה לגביו על ידי רשות הרישוי מטעם צבא הגנה לישראל.

(ה)  רשות הרישוי לא תחדש את רישיונו של בעל רישיון נהיגה אלא אם כן עבר השתלמות מעשית לפי תקנות אלה.

בקשה לאישור המגרש תק' (מס' 6) תשס"ג-2003

213ב. רשות הרישוי תאשר מגרש לקיום השתלמות מעשית (להלן – המגרש), לאחר שיוכיח מבקש האישור להנחת דעתה, כי התקיימו כל אלה:

(1)  המגרש תואם את המפרט הטכני שערכה והעמידה לעיון הציבור;

(2)  מבקש האישור התקשר להעסקתם של מנהל מקצועי ומדריכים שהוסמכו בהתאם לתקנות אלה;

(3)  בחזקתו של מבקש האישור כלי רכב שישמשו את המשתלמים בהשתלמות מעשית, וקיימת לגביהם תעודת ביטוח כמשמעותה בפקודת הביטוח וביטוח לכיסוי סיכוני צד שלישי להנחת דעתה של רשות הרישוי, הכוללים שימוש בכלי הרכב להשתלמות מעשית;

(4)  לא נתקיים במבקש האישור האמור בתקנה 15ב(1) עד (3), ואם היה מבקש האישור תאגיד, לא נתקיים בבעלי התאגיד האמור בתקנה 15ב(1) עד (3).

מדריך בהשתלמות מעשית תק' (מס' 6) תשס"ג-2003

213ג. (א) רשות הרישוי רשאית להסמיך מדריך בהשתלמות מעשית, למבקש שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא תושב ישראל;

(2)   הוא בעל רישיון להוראת נהיגה או מחזיק בידו תעודת בוחן נהיגה שנתנה רשות הרישוי;

(3)   לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

תק' (מס' 14)  תשס"ה-2005

(4)   הוא בעל רישיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש להדריך בהשתלמות מעשית בתקופה של 5 שנים לפחות, ועמד במבחן שליטה בו; על אף האמור בפסקה זו, רשאי בעל רישיון נהיגה לפי תקנות 180, 181, 182 או 183 לשמש מדריך בהשתלמות מעשית לבעל רישיון נהיגה לפי תקנה 184 לנהיגת רכב ציבורי;

(5)  סיים קורס למדריכים בהשתלמות מעשית ועמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו-(5), רשאית רשות הרישוי על פי המלצת ועדת החריגים האמורה בתקנה 213ה, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח להנחת דעתה כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם הדרכה בהשתלמות מעשית.

(ג)   תפקידי מדריך בהשתלמות מעשית הם כלהלן:

(1)   לוודא כי נתקיימו במשתלם הוראות תקנה 213ו;

(2)   לערוך את ההשתלמות המעשית לפי תכנית הלימודים שהכינה רשות הרישוי.

מנהל מקצועי של מגרש תק' (מס' 6) תשס"ג-2003

213ד. (א) רשות הרישוי רשאית להסמיך מנהל מקצועי של מגרש למבקש שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא תושב ישראל;

(2)   הוא בעל הסמכה למדריך בהשתלמות מעשית לפי תקנה 213ג;

(3)   הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי להנחת דעתה של רשות הרישוי;

(4)   לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

(5)   מחזיק בידו אחת או יותר מהתעודות האלה: כתב הסמכה לניהול מוסך במכונאות רכב כמשמעותו בסעיף 12 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970, שמאי רכב כמשמעותו בסעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם-1980, בוחן רכב כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה, מנהל מקצועי של בית ספר לנהיגה כמשמעותו בתקנה 251 או קצין בטיחות בתעבורה כהגדרתו בתקנה 579.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו-(5), רשאית רשות הרישוי, על פי המלצת ועדת החריגים האמורה בתקנה 213ה, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח, להנחת דעתה, כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם ניהול מקצועי של מגרש.

(ג)   תפקידי מנהל מקצועי של מגרש הם כלהלן:

(1)   לפקח על עריכת ההשתלמות המעשית לפי תכנית ההשתלמות שהכינה רשות הרישוי;

(2)   לפקח על קיום התנאים האמורים בתקנה 213ב;

(3)   לפקח על תקינות וכשירות כלי הרכב שבחזקת המגרש בהתאם להוראות כל דין;

(4)   לערוך השתלמויות מקצועיות למדריכים במגרש, לפי הוראות רשות הרישוי;

(5)   לברר תלונות שהוגשו בכל הקשור להשתלמות מעשית.

ועדת חריגים תק' (מס' 6) תשס"ג-2003

213ה. (א) רשות הרישוי תמנה ועדת חריגים בת 5 חברים כלהלן:

(1)   שני נציגים של משרד התחבורה, שאחד מהם ישמש יושב ראש הועדה;

(2)   נציג של האגף להכשרה מקצועית במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה;

(3)   נציג הארגון של מורים לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של מורים לנהיגה;

(4)   נציג ציבור.

(ב)  ועדת החריגים תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה.

(ג)   ועדת החריגים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצתה בדבר מתן פטור כאמור בתקנות 213ג(ב) או 213ד(ב), לפי הענין.

תנאים לביצוע השתלמות מעשית תק' (מס' 6) תשס"ג-2003

213ו. לא תבוצע השתלמות מעשית אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)  רישיון הנהיגה של המשתלם הוא בר תוקף;

(2)  לרכב שבו מתבצעת השתלמות מעשית יש רישיון רכב תקף וביטוח כאמור בתקנה 213ב(3).

סמכות רשות הרישוי תק' (מס' 6) תשס"ג-2003

213ז. (א)  רשות הרישוי רשאית למנות מפקח מטעמה שיהיה רשאי –

(1)   להיכנס בכל עת למגרש, לבקש הצגת כל מסמך או קובץ מחשב וכל פרט אחר הנוגע להפעלת המגרש;

(2)   לזמן בכל עת את בעל המגרש, המנהל המקצועי של המגרש או מדריך בהשתלמות מעשית לבירור כל ענין הנוגע לביצוע ההשתלמות המעשית.

(ב)  רשות הרישוי רשאית לבטל, להתלות, לסרב לחדש או להתנות תנאים באישורו של מגרש, או בהסמכתו של מנהל מקצועי של מגרש או מדריך בהשתלמות מעשית אם –

(1)   הופרו הוראות תקנות אלה או הוראות כתב ההסמכה;

(2)   חל שינוי בפרט מן הפרטים אשר בהסתמך עליו ניתן האישור או כתב ההסמכה, או שנתברר כי פרטים אלה לא היו נכונים בעת מסירתם.

תוקף הסמכות תק' (מס' 6) תשס"ג-2003

213ח. אישור מגרש לפי תקנה 213ב או הסמכה לפי תקנות 213ג ו-213ד יהיו לתקופה של 5 שנים, אלא אם כן החליטה רשות הרישוי אחרת במקרה מסוים מראש.

משלוח ההזמנה תק' (מס' 4) תשס"א-2001 תק' (מס' 8) תשס"ז-2007 תק' (מס' 3) תשע"ז-2016

214.  הזמנה תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת שנרשמה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה, ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון 15 ימים מיום משלוחה, אלא אם כן הכתובת הרשומה כאמור יסודה בטעות של רשות מרשויות המדינה.

חובה להתייצב תק' (מס' 4) תשמ"ד-1984

215. (א)  בעל רשיון שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה אלא אם נתן לרשות הרישוי, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי-יכלתו להתייצב.

תק' (מס' 3) תשע"ז-2016

(א1) דרישה להמצאת מסמכים לרופא המוסמך, תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה.

תק' (מס' 4) תשמ"ד-1984

(ב)  לא התייצב בעל רשיון שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) או לא המציא מסמכים כפי שנדרש כאמור בתקנת משנה (א1) ולא נתן לרשות הרישוי סיבה סבירה לאי יכלתו להתייצב או להמציא את המסמכים כאמור, רשאית רשות הרישוי להתלות את תוקף רשיון הנהיגה שלו עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה.

תק' (מס' 5) תשס"ב-2002

סימן ו': המרת רישיון נהיגה

רישיון נהיגה לבעל רישיון נהיגה לאומי תק' (מס' 5)  תשס"ב-2002 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

216. (א)  רשות הרישוי רשאית לתת למבקש רישיון נהיגה שבידו רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562, שהוא בר תוקף, ושדרגתו מקבילה לאחת מהדרגות המנויות בתקנות 176 עד 185, ריישון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה הלאומי שלו, אם נתקיימו בו אלה:

(1)   אם הוא –

תק' (מס' 6) תשע"ח-2018

(א)   נמצא בישראל לפי אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950 (להלן – עולה חדש) – הוא הגיש את בקשתו בתוך חמש שנים מיום עלייתו;

תק' (מס' 6) תשע"ח-2018

(ב)   תושב ישראל ושהה מחוץ לישראל, שישה חודשים רצופים לפחות לאחר קבלת הרישיון הלאומי – הוא הגיש את בקשתו בתוך חמש שנים מיום שובו לישראל;

תק' תשס"ו-2005 תק' (מס' 2) תשס"ז-2007 תק' (מס' 9) תשע"ז-2017 תק' (מס' 6) תשע"ח-2018

(ג)    תושב מדינת חוץ – הוא הגיש את בקשתו בעת שהיתה ברשותו רישיון ישיבה בישראל, ובלבד שהוא הגיש את בקשתו בתוך 5 שנים מיום כניסתו לישראל ובלבד שרשות הרישוי לא תיתן לו רישיון נהיגה אלא לפי תקנות 176 עד 181.

(2)   עומד בתנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190;

(הוראת שעה) תשע"ט-2019

(3)   עמד בבדיקות ראיה כאמור בתקנות 198 עד 201ג, אלא אם כן הורתה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, שעליו לעמוד גם בבדיקות רפואיות לפי תקנות 192 עד 197;

(4)   לענין הדרגות המנויות –

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 הוראת שעה) תשע"ט-2019

(א)   בתקנות 176 עד 181, עמד גם במבחן שליטה ולענין הדרגה המנויה בתקנה 181, עמד גם בבדיקות רפואיות כאמור בתקנות 192 עד 197;

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(ב)   בתקנות 182 עד 185, נתקיימו בו גם כל אלה:

(הוראת שעה) תשע"ט-2019

(1)   עמד בבדיקות רפואיות כאמור בתקנות 192 עד 197;

(2)   עמד בהצלחה בבחינות נהיגה לפי תקנות 203 עד 207 ו-209;

(ג)    בתקנות 181 עד 187 –

(1)   הוא אף סיים קורס לנהגי רכב ציבורי שאישרה רשותה רישוי ועמד בבחינות ונתמלא בו האמור בתקנה 189(ד)(3);

(2)   לא נתמלא בו האמור בתקנה 15ב.

(ב)  לא עמד המבקש פעמיים במבחן שליטה, לא יינתן לו רישיון נהיגה, אלא אם כן עמד בבדיקות ובחינות כאמור בתקנות 191 עד 210.

(ג)   בעד מבחן שליטה ישלם הנבחן אגרה כמפורט בפרט 2א בחלק א' לתוספת הראשונה.

תק' (מס' 9) תשע"ז-2017 תק' (מס' 10) תשע"ז-2017

(ג1) על אף האמור בתקנה זו, מבקש שהיה בעל רישיון נהיגה לאומי קבוע במשך חמש שנים לפחות, מדרגה המקבילה לאחת הדרגות המנויות בתקנות 176 עד 180 –

(1)   פטור מבדיקת ראייה כאמור בתקנת משנה (א)(3);

(2)   פטור ממבחן שליטה כאמור בתקנת משנה (א)(4).

תק' (מס' 8)  תש"ע-2010

(ד)  רשות הרישוי רשאית לפטור מבקש מקיום הבדיקות והמבחנים כאמור בתקנת משנה (א), כולו או חלקו, אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1)   לא חידש רישיון נהיגה שניתן לו לפי הפקודה;

תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(2)   הוא אזרח חוץ, בעל רישיון נהיגה לאומי תקף, המבקש להמיר רישיון נהיגה בדרגות המנויות בתקנות 176 עד 178 ו-180, ובתנאי שהוא נמנה עם אחד מאלה:

(א)   הסגל הדיפלומטי או הקונסולרי של מדינת חוץ;

(ב)   ארגון האומות המאוחדות;

(ג)    נציגות קרן המטבע הבין-לאומי או הבנק הבין-לאומי לשיקום ולפיתוח;

(ד)   ארגון בין-לאומי אחר – בהתאם לצו שנתן שר החוץ לפי חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ"ג-1983;

תק' (מס' 3)  תשע"ז-2016

(ה)   עובד זר מומחה כאמור בפסקה (4) להגדרה "עובד זר מומחה" שבתקנה 1 לתקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), התשס"ז-2007;

תק' (מס' 8)  תש"ע-2010

(3)   רישיון הנהיגה הלאומי שברשותו ניתן לו מאת מדינה או גוף מדיני אחר כמפורט בתוספת השתים עשרה אשר בינו לבין ישראל קיימת אמנה בנושא המרת רישיונות נהיגה, וזאת בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה באותה אמנה.

(ה)  על אף האמור בתקנת משנה (א), לא תיתן רשות הרישוי רישיון למבקש שבידו רישיון נהיגה כאמור בתקנה 578א.

תק' (מס' 5) תשס"ב-2002

217. (בוטלה).

תק' תשל"ט-1978

217א. (בוטלה).

פטור מתחולת כללי התקנות

218. רשות הרישוי רשאית לפטור בהיתר בכתב, באופן כללי או למקרה מסויים, מתחולת כל תקנה מתקנות חלק זה, ולקבוע בו תנאים, לבטלו או לשנות תנאיו.

סימן ז': אגרות רשיון נהיגה

אגרת רשיון נהיגה

219. (א)  אגרה בעד רשיון נהיגה או חידוש רשיון נהיגה תהיה כמפורט בתוספת הראשונה של חלק א'.

תק' (מס' 5)  תשכ"ד-1964 תק' (מס' 4)  תשנ"ט-1999 תק' (מס' 3) תש"ס-2000

(ב)  מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה, ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו לבנק מורשה על פי דין, לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי.

תק' (מס' 5)  תשכ"ד-1964 תק' (מס' 4)  תשנ"ט-1999

(ג)   מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה, אשר התקיים בו האמור בתקנה 174(ב), לא ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו, אלא לפי אישור רשות הרישוי.

פטור נציגים דיפלומטיים ונציגי האו"ם מאגרת רשיון נהיגה

220. (א)  נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת-חוץ או פקיד המועסק על ידי נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת-חוץ, שהם אזרחי חוץ ושאינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה, ובלבד שאותה מדינה מעניקה פטור מקביל.

(ב)  נציג של ארגון האומות המאוחדות או אדם המועסק בשליחות מטעם ארגון האומות המאוחדות וכן פקיד המועסק על ידי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי-חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה.

תק' (מס' 4) תשמ"ד-1984

(ג)   (בוטלה).

החזרת האגרה תק' (מס' 2) תשל"ה-1975

220א. הוכח להנחת דעתה של רשות הרישוי שבעל רשיון נהיגה אינו מסוגל עוד מחמת נכות לנהוג ברכב או נפטר בתקופת תקפו של הרשיון, רשאית היא לבטל את הרשיון ולהחזיר למי שזכאי לכך את האגרה בשיעור של 1/12 מן האגרה ששולמה בעדו, בעד כל חודש של יתרת תקופת תקפו.

י: הוראה והדרכה בנהיגה

סימן א': תלמיד נהיגה

גיל הלומד נהיגה תק' (מס' 4) תשל"א-1971

221. (א)  לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא לאחר שמלאו לו –

תק' (מס' 5)  תשנ"א-1990

(1)   שש עשרה שנים –

תק' (מס' 5) תשס"א-2001 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(א)   אם הוא לומד לנהוג באופנוע כאמור בתקנה 176 ובלבד שהמציא למורה הנהיגה הסכמה בכתב של הורו או אפוטרופסו ללימוד הנהיגה, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים;

(ב)   אם הוא לומד לנהוג במכונה ניידת;

(ג)    אם הוא תלמיד במגמת מכונאות רכב בבית ספר מקצועי שאישרה, לצורך זה, רשות הרישוי ונתנה לו היתר ללמוד נהיגה.

(2)   שמונה-עשרה שנה – אם הוא לומד לנהוג ברכב אחר;

תק' (מס' 5) תשל"ז-1977

(3)   (בוטלה).

תק' תשל"ז-1976

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), רשאי אדם ללמוד נהיגה ברכב מנועי –

תק' (מס' 3)  תשנ"ג-1993 תק' (מס' 2)  תשנ"ט-1998 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(1)   כאמור בתקנה 180(א) לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי;

תק' (מס' 5) תשמ"א-1981 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(2)   שבע עשרה שנה לגבי תקנה 181(א)(1), ובלבד שלא יינתן רשיון נהיגה לפי התקנה האמורה אלא אם מלאו למבקש שמונה עשרה שנים.

תק' (מס' 3)  תשנ"ג-1993 תק' (מס' 2) תשנ"ט-1998 תק' תשס"א-2000 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005 תק' (מס' 5)  תשס"ז-2007 תק' (מס' 8) תשע"ג-2013

(ג)   (1)   מבקש רשיון נהיגה לא ייבחן בבחינה המעשית כאמור בתקנות 206 ו-207, אלא אם כן מלאו לו שש עשרה שנים ותשעה חודשים אם הוא מבקש רשיון לפי תקנה 180, ושבע עשרה שנים וחצי אם הוא מבקש רשיון לפי תקנה 181;

תק' (מס' 3)  תשנ"ד-1994

(2)   על אף האמור בפסקה (1), מבקש המיועד לשירות בטחון כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, ואושר כי הוא נתקבל להכשרה קדם-צבאית בנהיגת רכב כבד וכי הוא לומד נהיגה אצל מורה מטעם צבא-הגנה לישראל, לא ייבחן כאמור בתקנות 202 עד 210 אלא אם כן מלאו לו שבע עשרה שנים.

תק' (מס' 2) תשע"ט-2018

(ג1) מבקש רישיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 180 רשאי להיבחן בבחינה העיונית, כאמור בתקנה 205, אם מלאו לו 15 שנים וחצי.

תק' תשל"ז-1976 תק' (מס' 3)  תשס"ה-2005

(ד)  מבקש רשיון נהיגה לפי תקנה 179 רשאי ללמוד נהיגה בטרקטור אם מלאו לו חמש-עשרה שנים.

לימוד נהיגה לתושב חוץ תק' (מס' 6) תשע"א-2011 תק' (מס' 9)  תשע"ז-2017

221א. מי שאיננו תושב ישראל, לא ילמד נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת רכב בדרך ולא ייבחן בבחינת נהיגה עיונית או מעשית, אלא אם כן יש בידו רישיון ישיבה בישראל.

כשירות רפואית של הלומד נהיגה תק' (מס' 5)  תשכ"ד-1964 תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 הוראת שעה)  תשע"ט-2019

222. לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא אם הגיש הצהרה לרשות הרישוי או נבדק לפי סימן ג' לפרק השני וקיבל אישור כי לא נמצא כי קיימת מניעה רפואית להמשיך בהליך להוצאת רישיון נהיגה או אישור רפואי לנהיגה.

אחריות המלמד נהיגה תק' (מס' 6) תשע"א-2011

223. (א)  לא ידריך אדם ולא יורה נהיגה בבית ספר אלא למי שנתמלאו בו הוראות התקנות 221 עד 222.

תק' (מס' 3) תשכ"ז-1967 תק' (מס' 6) תשכ"ז-1967 תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' תשנ"א-1990 תק' (מס' 5)  תשנ"ז-1997 תק' (מס' 4) תשע"ט-2018

(ב)  לא ידריך אדם באופנוע ולא יורה נהיגה באופנוע אלא אם המדריך או המורה וכן המתלמד, הכל לפי הענין, חובשים קסדת מגן שסומנה כאמור בפרט 9 לחלק ג' בתוספת השניה, ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.

תק' (מס' 3) תשכ"ז-1967

(ג)   המורה נהיגה ברכב בבית ספר או המדריך אדם בנהיגה אחראי לקיומן של תקנות אלה בשעת ההוראה או ההדרכה.

סימן ב': בתי ספר לנהיגה

בקשה לרשיון תק' (מס' 5) תשל"ז-1977

224. בקשת רשיון להחזקת בית ספר ולניהולו לפי סעיף 15 לפקודה (להלן - רשיון בית ספר) תוגש לרשות הרישוי שבמחוזה מבקשים להקים את בית הספר.

מתן רשיון

225. (א)  לא יינתן רשיון בית ספר אלא לאחר שהמבקש הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי עומדים לרשותו:

תק' (מס' 2) תשל"ה-1975

(1)   מקום מתאים למשרד, למתן שירותים של בית ספר לנהיגה, להוראה עיונית ולהחניית הרכב של בית הספר, ובלבד שלא יהא בו מטרד או הפרעה לסדרי התנועה או לבטיחותה ולא יתנהל בו עסק אחר מלבד הוראת נהיגה;

תק' תשל"ט-1978 תק' (מס' 13)  תש"ע-2010 תק' (מס' 14) תשע"ח-2018

(2)   כלי רכב רשומים על שמו או על שם מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר או על שם חברת החכר ובלבד שהחוכר הוא המבקש או מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר ופרטיו נרשמו ברישיון הרכב, מן הסוג המתאים להוראת נהיגה בבית ספר לנהיגה למי מפרטים שקבעה רשות הרישוי ומותקנים בהם מיתקנים וציוד אחר שדרשה רשות הרישוי כדי להבטיח למי שמורה נהיגה בשעת ההוראה או לבוחן נהיגה בשעת הבחינה את השליטה המלאה ברכב או כדי להבטיח תיעוד של מהלך הבחינה המעשית;

תק' (מס' 2) תשל"ה-1975

(3)   המיתקנים והציוד הדרושים לצרכי הוראה;

(4)   מנהל מקצועי שרשות הרישוי נתנה לו היתר לניהול בית ספר שיעמוד לרשות בית ספר אחד בלבד.

תק' תשמ"ז-1987

(ב)  לא נתקיים במבקש האמור בתקנה 15ב(1) עד (3), ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא נתקיים האמור בתקנה 15ב(1) עד (3).

בית ספר לנהיגת טרקטורים תק' (מס' 2) תשל"ה-1975

225א. (א) לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים עיוניים בנהיגת טרקטור, אלא לאחר שהמבקש הוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה:

(1)   מקום ומשרד מתאימים ללימודים עיוניים לנהיגת טרקטורים;

(2)   מיתקנים וציוד הדרושים להוראה העיונית;

(3)   מנהל מקצועי שמינתה לכך רשות הרישוי.

(ב)  לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים מעשיים בנהיגת טרקטור אלא אם המבקש הוכיח לרשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה:

(1)   מגרש אימונים במקום מתאים שאישרה לכך רשות הרישוי;

(2)   טרקטורים וגרורים מסוג ובמספר שתקבע רשות הרישוי;

(3)   מנהל מקצועי שניתן לו היתר מאת רשות הרישוי;

(4)   מקום מתאים למשרד בית הספר;

(5)   מיתקנים וציוד הדרושים להוראת נהיגה בטרקטורים.

אגרת רשיון לבית ספר תק' תשמ"ז-1987

225ב. אגרה בעד רשיון בית ספר לנהיגה תהיה כמפורט בתוספת הראשונה חלק ב' וכאמור בתקנה 15א.

סמכויות הרשות

226. רשות הרישוי רשאית לאשר את המנהל המקצועי או לסרב לאשרו, או להגביל ברשיון את המספר והסוג של כלי הרכב שיורשו לבית הספר ולקבוע בו את אזור פעולתו.

רשיון לתאגיד

227. (א)  ניתן רשיון בית ספר לתאגיד - לא ייעשה כל שינוי בתאגיד על ידי הוספה או החלפה של חבר או שותף, או על ידי העברת השליטה בתאגיד או על ידי העברה, הוספה, חלוקה חדשה של זכויות או על ידי ביטול, העברה או הקצאה חדשה של מניות, בין חברי התאגיד לבין עצמם או ביניהם לבין מי שאינו חבר התאגיד - אלא בהסכמה בכתב ומראש מאת רשות הרישוי.

(ב)  ניתן רשיון בית ספר לתאגיד שהשליטה בו היתה בידי תאגיד אחר או שהיו מניות ממניותיו בידי תאגיד אחר, יחולו הוראות תקנת משנה (א) גם על התאגיד האחר.

העברת רשיון בית ספר

228. לא יעביר אדם רשיון בית ספר בכל דרך שהיא, ולא ירשה לאחר להחזיק או לנהל בית ספר על פי רשיון זה, אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי.

הצגת רשיון

229. בעל רשיון בית הספר יחזיקו במקום בולט בבית ספרו.

סימני היכר

230. (א)  רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הוראת נהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקום ואופן ציונם על הרכב.

(ב)  קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך המשתמש ברכב לסמן את הרכב כאמור בשעת הוראת נהיגה.

(ג)   לא יסמן אדם רכב בסימן היכר כאמור, ולא ינהג ברכב הנושא סימן היכר כאמור בזמן שאין מורים בו נהיגה.

בקורת הרכב והציוד

231. בעל בית ספר ימציא לרשות הרישוי לשם בדיקה ובקורת, בכל עת שתדרוש ובכל מקום שתקבע, את הרכב והציוד המשמשים לצרכי הוראת נהיגה בבית ספרו.

סמכות להיכנס לשם ביקורת

232. רשות הרישוי, או מי שהוסמך על ידיה לצורך זה (להלן - המבקר), רשאית בכל עת סבירה להיכנס לכל בית ספר לשם –

(1)   בדיקת הרכב, הציוד והמיתקנים ובקורת עליהם;

(2)   בקורת שיטות ההוראה;

(3)   בקורת הרשיונות הנדרשים לפי תקנות אלה וכל דבר הנוגע לפיקוח על בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה.

הזמנת בעל בית ספר

233. (א)  לא מצאה רשות הרישוי או המבקר את בעל בית הספר או את מנהלו המקצועי במשרד בית הספר, יתייצב בעל בית הספר או מנהלו המקצועי במקום או במועד שקבעו.

(ב)  הודעה הקובעת מועד ומקום כאמור, יראו אותה כאילו נמסרה בתום שבעה ימים מיום שליחתה, אם נשלחה בדואר רשום לפי המען שברשיון בית הספר.

העסקת מורה מוסמך בלבד

234. (א)  לא יעסיק בעל בית ספר בהוראת נהיגה אלא מורה מוסמך ולא ירשה למי שאינו מורה מוסמך להורות נהיגה בבית ספרו.

(ב)  לא יעסיק בעל בית ספר מורה מוסמך בהוראת נהיגה אלא באותו סוג רכב שהמורה הורשה להורות בו לפי הרשיון להוראת נהיגה שניתן לו על פי סעיף 15 לפקודה.

(ג)   לא יעסיק בעל בית ספר בהוראה עיונית אלא מורה מוסמך שקיבל מאת רשות הרישוי היתר להוראה עיונית.

תכנית לימודים

235. (א)  רשות הרישוי רשאית לקבוע לבית ספר תכנית למודים.

(ב)  קבעה רשות הרישוי תכנית לימודים כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך להורות נהיגה לפי התכנית, אך מותר להם להוסיף על התכנית.

אופן הוראת נהיגה באופנוע תק' (מס' 9) תש"ל-1970

235א. (א) הוראת נהיגה מעשית באופנוע תיעשה בשני שלבים.

(ב)  בשלב הראשון ילמד התלמיד שליטה באופנוע כשהלימוד נעשה במגרש שהוכשר לצורך זה או במקום אחר כשאין בלימוד בו כאמור כדי להפריע או לסכן עוברי דרך ואושר על ידי רשות הרישוי; בסיום שלב זה ייבחן התלמיד בדרך שתורה רשות הרישוי על ידי מורה מוסמך או על-ידי המנהל המקצועי של בית הספר שבו הוא לומד.

(ג)   בשלב השני ילמד התלמיד התמצאות בתנועה בדרך, ובלבד שלא ילמד מורה מוסמך תלמיד בשלב השני אלא אם התלמיד עמד בהצלחה בבחינה כאמור בתקנת משנה (ב).

(ד)  הוראת הנהיגה בשלב השני כאמור בתקנת משנה (ג) יכול שתיעשה כשהמורה מלווה עד שלושה תלמידים כאשר המורה והתלמידים נוהגים כל אחד באופנוע.

תק' תשנ"א-1990

(ה)  (נמחקה).

הוראה ברכב שאושר

236. (א)  לא יורה אדם נהיגה ולא ירשה בעל בית ספר להורות נהיגה בבית ספרו אלא ברכב שאושר בכתב לצורך זה על ידי רשות הרישוי.

(ב)  לא יינתן אישור אלא לרכב שקיים לגביו ביטוח סיכוני צד שלישי, להנחת דעת רשות הרישוי, שתוקפו כתקופת תוקף האישור.

תק' (מס' 5)  תשנ"ג-1993

236א. (בוטלה).

הפסקת תקפו של אישור

237. הוכח לרשות הרישוי שמשתמשים בבית ספר ברכב שאינו מתאים, או שחדל להתאים, לתנאים המפורשים בתקנה 225(א)(2), רשאית היא, בצו שיישלח לבעל בית הספר בדואר רשום, להפסיק את תקפו של האישור שניתן לגבי אותו רכב; ניתן צו כאמור, יחזיר בעל בית הספר לרשות הרישוי את האישור תוך 5 ימים מיום שנשלח אליו הצו.

פירוק מיתקנים שברכב

238. בעל בית ספר שקיבל צו כאמור יפרק מיד את המיתקנים המיוחדים שברכב המשמשים להוראת נהיגה וימסור על כך הודעה בכתב לרשות הרישוי עם החזרת האישור כאמור בתקנה 237.

אי-שימוש ברכב

239. כל עוד הצו האמור בתקפו לא ישתמש בעל בית ספר ברכב שלגביו ניתן הצו לצורך הוראת נהיגה ולא ירשה לאחר להשתמש בו כאמור.

החזרת אישור

240. תוקנו הפגמים שבגללם ניתן הצו, רשאית רשות הרישוי לבטל את הצו ולהחזיר את האישור לבעל בית הספר.

ספר רישום

241. בעל בית ספר ינהל ספר רישום ערוך יום-יום, בצורה שקבעה רשות הרישוי, ובו יצויין לגבי כל תלמיד לחוד –

(1)   שמו, מענו וגילו;

(2)   תוצאות הבדיקה הרפואית בה עמד;

(3)   מועד התחלת הלימודים;

(4)   מספר השיעורים, סדרם ותמציתם;

(5)   מועד סיום הלימודים;

(6)   פרטי הבחינות שנבחן ותוצאותיהן.

המצאת ספר רישום

242. בעל בית ספר חייב להמציא לרשות הרישוי או למבקר את ספר הרישום בכל עת שיידרש.

המצאת מסמכים אחרים

243. בעל בית ספר ימציא לרשות הרישוי דו"חות, הודעות, פרטים או מסמכים אחרים הנוגעים לפעולות בית הספר ככל אשר רשות הרישוי תדרוש ממנו וימסור פרטים נכונים ומלאים ותשובות נכונות ומלאות ככל שיידרש.

מתן תעודה

244. (א)  בעל בית ספר יתן לרשות הרישוי לגבי כל אדם שלמד בבית-ספרו, עם גמר הלימוד או הפסקתו, תעודה בצורה שקבעה רשות הרישוי ובה יצויין:

(1)   שם בית הספר ושמות מוריו שאצלם למד;

(2)   סוג הרכב עליו למד ומספר רשיון ההחזקה של הרכב;

(3)   מספר השיעורים שקיבל וסדרם;

(4)   מועדי תחילת הלימודים וסיומם;

(5)   תוצאות הבחינות שנערכו בבית הספר בהן נבחן.

(ב)  התעודה תהיה חתומה על ידי בית הספר ומנהלו המקצועי.

(ג)   לא יידרש כל תשלום או תמורה בעד מתן תעודה כאמור.